אחרי ראלי מטורף של מעל 600% במניית אל על תוך קצת יותר משנה - יש עוד בשר?

אל על זינקה גם היום, על רקע ירידת מחירי הנפט, וממשיכה לרכז מחזורים גבוהים: האם עוד שווה להשקיע בה?
גיא ארז | (14)
נושאים בכתבה אל על

מניית אל על 3.95% היא ללא ספק הלהיט הכי גדול בבורסה בת"א בשנה האחרונה. תוך קצת יותר משנה מניית חברת התעופה הלאומית קפצה במעל 600% ונכנסה בסערה למדד ת"א-100 עם שווי נוכחי של מעל 1.5 מיליארד שקלים. היום המניה זינקה עוד 4.1% לשיא כל הזמנים כאשר היא ממשיכה ליהנות מהנפילה במחיר הנפט (צולל כעת ל-34.7 דולר). השאלה הגדולה היא האם עדיין יש בשר, או שזה הזמן לממש ולצאת עם חיוך על הפנים? נעם פינקו מ'פסגות' שהחל לסקר את המניה לפני כשבועיים עם  אפסייד של 72%. אומר היום ל-Bizportal כי "המניה מרכזת מחזורים מאוד גבוהים, מה שמראה כי יש ביקוש רב אליה. צריך להגיד שאל על התחילה ממקום מאוד נמוך, שווי של פחות ממאה מיליון דולר - מחיר נמוך באופן חריג וירידת מחיר הנפט, יחד עם עליית הנוסעים בנתב"ג השפיעו לטובה: מחברה מפסידה היא עברה ל'יצרנית מזומנים', עם  EBITDA  שאמור להיות כעת מעל 300 מיליון דולר". פינקו התבסס במודל שלו על מחיר נפט של 50 דולר במשך 2016, ו-60 דולר בשנה העוקבת - ועדיין, טוען כי החברה תמשיך להרוויח במחירים אלו: "אל על מרוויחה הרבה כסף ומייצרת מזומנים בהיקף שלא חלמה עליו. שווי השוק שלה גוזר מכפיל 3 על EBITDAR  צפוי, וזה מכפיל נמוך מאוד ביחס לחברות תעופה אחרות בהעולם. המכפיל אכן אמור להיות נמוך יותר כי מדובר בחברה ישראלית (תוך שקלול החששות ממצב בטחוני נפיץ שפוגע בתנועת התיירים, ג"א) אבל עדיין - רוב החברות בעולם נסחרות במכפילים הרבה יותר גבוהים". בשיחה עם  צורי אילן מ'תבור', מספר אילן כי חברת הייעוץ הוציאה המלצה לאל על עוד כשהנייר עמד 70 אגורות בלבד (כיום עומד על 3.23 שקלים). לדבריו, מצבה של החברה השתפר בכמה פרמטרים: "בעבר הנפט היה יקר יותר, היו המון בעיות לחברה כמו אי ההבנות עם העובדים, עם הטייסים, רפורמת 'שמיים פתוחים' - המון סיבות שלכך שהחברה עבדה בסביבה עסקית לא פשוטה". השיפור במצב החברה, לדבריו, החל עם התרחשות מספר תהליכים טובים בה: "אל על החלה ברכישה של 15 מטוסים חדשים, שיביאו ליעילות תפעולית החל מהשנתיים הקרובות: הם יהיו חסכוניים יותר, וניתן יהיה לנצל אותם באופן יעיל. בנוסף, החברה יצאה בתכנית אסטרטגית, הגיעה להסכם עם העובדים שלה, ואפילו רפורמת 'שמיים פתוחים' טרם פגעה בחברה – כך שהיא  שומרת על נתח שוק דיי גבוה". מה יקרה אם מחיר הנפט יתחיל לטפס? שאלת השאלות לגבי מניית אל על היא כיצד זו תגיב במידה ומחיר הנפט ישנה כיוון, ובנושא זה מדגיש אילן כי החברה יכולה להמשיך להרוויח גם במחיר נפט של 60 דולר, ומספר על פעולות הגידור של אל על בנושא: "החברה מגדרת את מכירי דלק הסילונים (שצמוד למחיר הנפט) שלה בין שנה לשנה וחצי מראש. העלוית הללו הן הגורם הכי משפיע על העלות התפעולית שלה. במידה והנפט יעלה במהירות, סטיית התקן תגדל והדבר בהכרח ישפיע על המניה, אבל זה לא אומר שביצועי החברה ייפגעו". "במצב של עליות מחירים מהירות של הזהב השחור", מדגיש אילן, "הוודאות תרד - בסופו של דבר מדובר במעין אופציה על הנפט. עם זאת, אם מחיר הנפט יטפס במתינות, הגידור שהיא מבצעת יפעל לטובתה. במחירי הנפט האלה – מדובר בחגיגה לא נורמלית עבור אל על. זו אחת הסיבות שאנחנו חווים מבצעים במחירי הכרטיסים". אילן מספר כי למניה בהחלט יש לאן לעלות, ועומד על מחיר היעד שהציב לה לה לפני מספר שבועות ברמה של 4.55 שקלים (אפסייד של עוד 40%). "המניה בהחלט יכולה להגיע לשם,  אבל כן עשוי להיות תיקון בדרך. תיקון משמעותי, אם יקרה, יהיה זמני בלבד, ויבוא רק אם נראה מחירי נפט עולים בחדות".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אל על מיצתה כבר לפני שבוע..המשך הראלי הוא בגלל עמך שלוח (ל"ת)
    צים על הברוקר ״קנה ק 07/01/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש עוד חלב ויוגורט כדלק להמראות במניה (ל"ת)
    דוד 07/01/2016 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד שמבין 07/01/2016 08:26
    הגב לתגובה זו
    מעניין כולם חכמים אחרי. גילוי נאות גם אני עשיתי סיבוב יפה באל על ,אבל מבלי שאף אחד המליץ לי.
  • יוסף פותר החלומות 13/01/2016 18:55
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יודע איזה מניה תהיה כוכבת השנה זה הימור
  • DB500 13/01/2016 00:40
    הגב לתגובה זו
    המליצו ועוד איך ! אני למשל מחזיק מ 2012 לא מכרתי ועוקב אחרי המניה צמוד . ויש לי רווח . ראו את שורת אל על מהתיק האישי. סגירה 320.20 'נק -19.70 -5.80% 80,185.52 351.70 301.30 918.86% 31.4
  • מאיר 07/01/2016 13:28
    הגב לתגובה זו
    http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3648000
  • 6.
    מחירי דלק ולא מכירי דלק ... (ל"ת)
    אבשלום 06/01/2016 19:48
    הגב לתגובה זו
  • תבור פרסמו לפני שנה כפי שראית, אף אחד לא התייחס בזמנו (ל"ת)
    משקיע 07/01/2016 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברה מגעילה, נצלנית - בקיצור ישראלית (ל"ת)
    בןבן 06/01/2016 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יהודה 06/01/2016 19:34
    הגב לתגובה זו
    כל האנליסטים האלה הם בדיחה עצובה . העלייה של המניה היא אך ורק בגלל מחיר הנפט בעולם וכל החירטוטים של האנליסטים הידענים האלה זה שטויות במיץ עגבניות באמת הם מזכירים לי את הפרשנים של ערוץ 5 שיודעים לפרשן רק דברים אחרי ולא לפני
  • יוסף פותר החלומות 13/01/2016 18:56
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים הם היו טיקונים
  • 3.
    נ.ברוך 06/01/2016 19:28
    הגב לתגובה זו
    וזאת מבלי להביא בחשבון שרכש המטוסים החדש יביא לחסכון באנרגיה גם כן. אני מתחיל לטוס אל על. טוסו אל על הדולרים נשארים במדינה.
  • 2.
    היא לא שווה את המחיר רק בגלל ירידת מחירי הדלק (ל"ת)
    בתעבורה האוירית יורד 06/01/2016 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תגובות של שרלטנים בעוד 3.2.1... (ל"ת)
    איצקו 06/01/2016 17:38
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: