פולקסווגן: סוכנות מודי'ס מורידה את אופק הדירוג של החברה ל'שלילי'

המכות ממשיכות לנחות על ענקית הרכב הגרמנית, הפעם מצד סוכנות הדירוג מודי'ס

גיא ארז | 01/10/2015 09:29

על רקע הפרשה שכבר זכתה לשם 'דיזל-גייט', חברת פולקסווגן חוטפת מכה נוספת, כאשר סוכנות מודי'ס בחרה לשנות את אופק הדירוג של החברה לשלילי, ואף עשויה להוריד את דירוג החברה במקרה של פגיעה מתמשכת במוניטין החברה, אמינות המותג והכנסות החברה.

מודי'ס הודיעה בשבטע שעבר על שינוי אופק הדירוג של פולקסווגן , המדורגת A2, מ'יציב' ל'שלילי' בעקבות הודעת תאגיד הרכב הגרמני על זיוף נתוני פליטות כלי הרכב. שינוי אופק הדירוג מבטא חשש של מודי'ס מפני פגיעה במוניטין ובאמינות המותג בשוק מכוניות הנוסעים שעלולה להחליש את מעמדה של החברה בשוק ולהשפיע לשלילה על חוזק המותג והערכת הלקוחות את הערך הטמון בהצעת החברה, ולהיתרגם, בסופו של יום, לפגיעה בהכנסות ו/או ברווחיות החברה.

במודי'ס מזהירים, כי בעקבות הפרשה קיימים מספר גורמים אשר עשויים להוביל להורדת דירוג החברה - פגיעה משמעותית במיצוב העסקי , נתח השוק ויכולת התמחור, פגיעה מתמשכת בהכנסות ו/או ברווח התפעולי, גלישה של המשבר אל מחוץ לארה"ב לתוך שוקי הליבה של החברה באירופה וכן במקרה שהקנסות וההוצאות המשפטיות הקשורות לפרשה ישיתו על החברה התחייבויות שלא נלקחו בחשבון במסגרת הדירוג הנוכחי של החברה.

להערכת מודי'ס, הסכום של 6.5 מיליארד אירו שהחברה הקצתה לעלויות הקשורות בפרשה יכביד על הפרופיל הפיננסי של החברה. במסגרת זאת, במודי'ס מעריכים כי יחס הרווח התפעולי להוצאות המימון של החברה יגיע בסוף שנת 2015 ל- 8 (לעומת יחס של 4 ערב הפרשה). אולם, מודי'ס מדגישים כי העלויות הקשורות בפרשה עשויות לחרוג מהסכום האמור שהוקצה, כך שקיימת מידה לא מבוטלת של חוסר ודאות אשר עשויה להשפיע על דירוג החברה. כך, הקנס המקסימאלי בגין הפרת הכללים בארה"ב עומד על 18 מיליארד דולר, כ- 37,500 דולר עבור כל רכב (אם כי מודי'ס מעריכים את הסבירות שהחברה תשלם את הקנס המקסימאלי כנמוכה). כמו כן, החברה חשופה לתביעות פרטיות וייצוגיות בארה"ב לצד קנסות נוספים במדינות נוספות שם נמכרו כלי הרכב שלגביהם זויפו נתוני הפליטה.

מודי'ס רואים באפשרות לפגיעה במוניטין ובאמינות מותג בארה"ב, שם השקיעה החברה בביסוס המותג בתחום כלי הרכב הירוקים, ובשוקי רכב נוספים, בדגש על אירופה כסיכון הגדול ביותר העומד בפני פולקסווגן. חשש מרכזי של מודי'ס הוא מפני זליגה של המשבר מארה"ב, שם פולקסווגן היא שחקן שולי בשוק הרכב האמריקאי עם נתח שוק של כ- 5% בלבד, לאירופה, שוק הרכב המרכזי עבור פולקסווגן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר | 31/12/2025 17:37

נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.

אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר | 01/01/2026 17:19

נושאים בכתבה פרישה מינויים וורן באפט

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.

ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21% עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.

לקריאות מעניינות נוספות:

להמשך הכתבה לחץ כאן