פולקסווגן: סוכנות מודי'ס מורידה את אופק הדירוג של החברה ל'שלילי'
על רקע הפרשה שכבר זכתה לשם 'דיזל-גייט', חברת פולקסווגן חוטפת מכה נוספת, כאשר סוכנות מודי'ס בחרה לשנות את אופק הדירוג של החברה לשלילי, ואף עשויה להוריד את דירוג החברה במקרה של פגיעה מתמשכת במוניטין החברה, אמינות המותג והכנסות החברה.
מודי'ס הודיעה בשבטע שעבר על שינוי אופק הדירוג של פולקסווגן , המדורגת A2, מ'יציב' ל'שלילי' בעקבות הודעת תאגיד הרכב הגרמני על זיוף נתוני פליטות כלי הרכב. שינוי אופק הדירוג מבטא חשש של מודי'ס מפני פגיעה במוניטין ובאמינות המותג בשוק מכוניות הנוסעים שעלולה להחליש את מעמדה של החברה בשוק ולהשפיע לשלילה על חוזק המותג והערכת הלקוחות את הערך הטמון בהצעת החברה, ולהיתרגם, בסופו של יום, לפגיעה בהכנסות ו/או ברווחיות החברה.
במודי'ס מזהירים, כי בעקבות הפרשה קיימים מספר גורמים אשר עשויים להוביל להורדת דירוג החברה - פגיעה משמעותית במיצוב העסקי , נתח השוק ויכולת התמחור, פגיעה מתמשכת בהכנסות ו/או ברווח התפעולי, גלישה של המשבר אל מחוץ לארה"ב לתוך שוקי הליבה של החברה באירופה וכן במקרה שהקנסות וההוצאות המשפטיות הקשורות לפרשה ישיתו על החברה התחייבויות שלא נלקחו בחשבון במסגרת הדירוג הנוכחי של החברה.
להערכת מודי'ס, הסכום של 6.5 מיליארד אירו שהחברה הקצתה לעלויות הקשורות בפרשה יכביד על הפרופיל הפיננסי של החברה. במסגרת זאת, במודי'ס מעריכים כי יחס הרווח התפעולי להוצאות המימון של החברה יגיע בסוף שנת 2015 ל- 8 (לעומת יחס של 4 ערב הפרשה). אולם, מודי'ס מדגישים כי העלויות הקשורות בפרשה עשויות לחרוג מהסכום האמור שהוקצה, כך שקיימת מידה לא מבוטלת של חוסר ודאות אשר עשויה להשפיע על דירוג החברה. כך, הקנס המקסימאלי בגין הפרת הכללים בארה"ב עומד על 18 מיליארד דולר, כ- 37,500 דולר עבור כל רכב (אם כי מודי'ס מעריכים את הסבירות שהחברה תשלם את הקנס המקסימאלי כנמוכה). כמו כן, החברה חשופה לתביעות פרטיות וייצוגיות בארה"ב לצד קנסות נוספים במדינות נוספות שם נמכרו כלי הרכב שלגביהם זויפו נתוני הפליטה.
מודי'ס רואים באפשרות לפגיעה במוניטין ובאמינות מותג בארה"ב, שם השקיעה החברה בביסוס המותג בתחום כלי הרכב הירוקים, ובשוקי רכב נוספים, בדגש על אירופה כסיכון הגדול ביותר העומד בפני פולקסווגן. חשש מרכזי של מודי'ס הוא מפני זליגה של המשבר מארה"ב, שם פולקסווגן היא שחקן שולי בשוק הרכב האמריקאי עם נתח שוק של כ- 5% בלבד, לאירופה, שוק הרכב המרכזי עבור פולקסווגן.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
