פולקסווגן: סוכנות מודי'ס מורידה את אופק הדירוג של החברה ל'שלילי'
על רקע הפרשה שכבר זכתה לשם 'דיזל-גייט', חברת פולקסווגן חוטפת מכה נוספת, כאשר סוכנות מודי'ס בחרה לשנות את אופק הדירוג של החברה לשלילי, ואף עשויה להוריד את דירוג החברה במקרה של פגיעה מתמשכת במוניטין החברה, אמינות המותג והכנסות החברה.
מודי'ס הודיעה בשבטע שעבר על שינוי אופק הדירוג של פולקסווגן , המדורגת A2, מ'יציב' ל'שלילי' בעקבות הודעת תאגיד הרכב הגרמני על זיוף נתוני פליטות כלי הרכב. שינוי אופק הדירוג מבטא חשש של מודי'ס מפני פגיעה במוניטין ובאמינות המותג בשוק מכוניות הנוסעים שעלולה להחליש את מעמדה של החברה בשוק ולהשפיע לשלילה על חוזק המותג והערכת הלקוחות את הערך הטמון בהצעת החברה, ולהיתרגם, בסופו של יום, לפגיעה בהכנסות ו/או ברווחיות החברה.
במודי'ס מזהירים, כי בעקבות הפרשה קיימים מספר גורמים אשר עשויים להוביל להורדת דירוג החברה - פגיעה משמעותית במיצוב העסקי , נתח השוק ויכולת התמחור, פגיעה מתמשכת בהכנסות ו/או ברווח התפעולי, גלישה של המשבר אל מחוץ לארה"ב לתוך שוקי הליבה של החברה באירופה וכן במקרה שהקנסות וההוצאות המשפטיות הקשורות לפרשה ישיתו על החברה התחייבויות שלא נלקחו בחשבון במסגרת הדירוג הנוכחי של החברה.
להערכת מודי'ס, הסכום של 6.5 מיליארד אירו שהחברה הקצתה לעלויות הקשורות בפרשה יכביד על הפרופיל הפיננסי של החברה. במסגרת זאת, במודי'ס מעריכים כי יחס הרווח התפעולי להוצאות המימון של החברה יגיע בסוף שנת 2015 ל- 8 (לעומת יחס של 4 ערב הפרשה). אולם, מודי'ס מדגישים כי העלויות הקשורות בפרשה עשויות לחרוג מהסכום האמור שהוקצה, כך שקיימת מידה לא מבוטלת של חוסר ודאות אשר עשויה להשפיע על דירוג החברה. כך, הקנס המקסימאלי בגין הפרת הכללים בארה"ב עומד על 18 מיליארד דולר, כ- 37,500 דולר עבור כל רכב (אם כי מודי'ס מעריכים את הסבירות שהחברה תשלם את הקנס המקסימאלי כנמוכה). כמו כן, החברה חשופה לתביעות פרטיות וייצוגיות בארה"ב לצד קנסות נוספים במדינות נוספות שם נמכרו כלי הרכב שלגביהם זויפו נתוני הפליטה.
מודי'ס רואים באפשרות לפגיעה במוניטין ובאמינות מותג בארה"ב, שם השקיעה החברה בביסוס המותג בתחום כלי הרכב הירוקים, ובשוקי רכב נוספים, בדגש על אירופה כסיכון הגדול ביותר העומד בפני פולקסווגן. חשש מרכזי של מודי'ס הוא מפני זליגה של המשבר מארה"ב, שם פולקסווגן היא שחקן שולי בשוק הרכב האמריקאי עם נתח שוק של כ- 5% בלבד, לאירופה, שוק הרכב המרכזי עבור פולקסווגן.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
