אוספים סחורה: פרטנר זינקה ב-14% - "התחרות לקראת סופה"
האם התחרות בין חברות הסלולר מתחילה להגיע ליישורת האחרונה? מניית פרטנר זינקה היום בבורסה בתל אביב ב-14% בעוד סלקום ב-7.8% מבלי להוציא הודעה כלשהי לבורסה, במהלך שנראה כמו סגירת פוזיציות של שורטיסטים על המניות.
מאז הוכרזה התחרות בשוק הסלולר ונפתח השוק למפעילים חדשים המניות של פרטנר וסלקום בכ-80% אך נראה כי ביחס לשנים עברו פעילות חברות הסלולר מתחילה להתייצב. "התחרות עדיין עדיין נושפת בעורפן של החברות אך נראה כי העלייה היום גילמה את התייצבות התחרות בין החברות כאשר מחיר קו טלפון פר מנוי ייסגר בין 40-50 שקל", אמר אורן מולקנדופ, ממגדל שוקי הון בשיחה עם Bizportal.
- 3.יאיר 25/06/2015 20:25הגב לתגובה זולא גורביץ ולא שיטה ולא נעליים. הכל תלוי במיוחד במי שקרוב לצלחת ועם אינטרס לכיוון מסויים / פוזיציה.אם נסגרה פוזיציות שורט המניה תעוף למעלה כמו שירדה
- 2.מדהים שבזק (פלאפון ) ירדה 2.5 % בכל החגיגה הזו (ל"ת)רני 25/06/2015 20:15הגב לתגובה זו
- 1.אנליסט שאינו מתוחכם 25/06/2015 18:09הגב לתגובה זובשבוע שעבר המליץ גורביץ להתרחק מהמניה. כדרכי בקודש פעלתי הפוך וביום א' אנסה לממש את הרכישה ואזכה ב-20% רווח. תודה גורביץ! כיף לקרוא את הניתוחים "רצועות אה לה בולינגר"
- מיקי 25/06/2015 19:47הגב לתגובה זומתחילת השנה הלכתי הפוך לעשר מניות מומלצות של אדון גורנישט (גורביץ) בשמונה הרווחתי בשניים הפסדתי סה"כ יש לי רווח של 32 אלף שקל אחרי מס בורסה אני מאד אשמח לקרוא המלצות נוספות של אדון גורנישט תמליץ עכשיו לקנות פרטנר ואז תרד ואוכל לאסוף אותה בשער 900 תודה מנתח טכני או יותר נכון מנתח אורולוג
- sark 25/06/2015 21:38גורביץ תותח על כול מניה שהוא מנתח צריך לעשות בדיוק הפוך בייום שישי האחרון הוא ציין שפרטנר תמשיך בדרך למטה אלק מנתח מהתחת
- אני 25/06/2015 21:31אולי יהיה משהו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
