דו"חות אל על: מעבר להפסד שנתי של 28 מיליון דולר, ההוצאה על דלק דווקא טיפסה

יוסי פינק | (2)
נושאים בכתבה אל על

חברת אל על מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2014 ומדווחת על קיפאון בהכנסות, ומעבר להפסד. בשורה העליונה דיווחה החברה על הכנסות שנתיות של כ-2.08  מיליארד דולר, בדומה להכנסות בשנת 2013. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד שנתי של 28 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 26.7 מיליון דולר בשנת 2013.

אל על הטיסה במהלך השנה 4.6 מיליון נוסעים לעומת 4.4 מיליון נוסעים אשתקד- גידול של 4%. אל על הגדילה השנה את נתח השוק מ- 32.5% ל-33.3% גידול של 2%.

מעניין לראות כי למרות המפולת במחיר הנפט בעולם (שהחלה בחודש יוני), הוצאות החברה על דלק סילוני דווקא גדלו בשיעור של כ-1.8% ביחס לשנת 2013, ושיעורן מהמחזור עלה ל-33.8% לעומת 32.9% בשנת 2013. בתקופת הדו"ח נרשמה ירידה של כ-8% במחירי הדלק הסילוני אך מנגד פעילות הגידור, בהתאם למדיניות הגידורים הנהוגה בחברה, הביאה לעליית מחיר אפקטיבית. תשלומי  הגידור בשנת 2014 הסתכמו  בכ-21.7 מיליון דולר (הוצאה תזרימית) ובנוסף לכך, רשמה החברה הוצאה (חשבונאית) בסך של כ-20.9 מיליון דלר בשל השינוי בשווי ההוגן.

מניית אל על רשמה עלייה של כ-50% מאז רמת השפל שנרשמה בנובמבר האחרון ונסחרת כעת בשווי של כמעט 400 מיליון שקלים.

מנכ"ל אל על, דוד מימון: "אני קורא לרוה"מ ולשרי התיירות, התחבורה והאוצר לשים בראש סדר העדיפויות את ענף  התיירות, שהוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה ולהשקיע משאבים בהבאת תיירים לישראל ובשיקום ענף התיירות, שהוא קריטי עבור כל מדינה עצמאית ובוודאי במדינה כמו ישראל. ענף התעופה הישראלי, כמו גם ענף התיירות הישראלי כולו, המשיך בשנה החולפת להתמודד עם השלכותיו ארוכות הטווח של מבצע "צוק איתן". לצערנו, כאשר הלחימה פוסקת, התיירות לא שבה מיד לסדרה - לתיירים לוקח זמן לשכוח וההתאוששות היא איטית יותר. נדרש מאמץ משותף של המדינה והגופים המתפרנסים מענף התעופה והתיירות על מנת להחזיר את התיירים לישראל. לכן החשיבות הרבה בהעלאת הנושא לסדר היום הכלכלי והחברתי של הממשלה החדשה."

עוד אומר מימון כי "כאמור, התוצאות של שנת 2014 משקפות את השפעת מבצע 'צוק איתן', שגרם להכנסות דומות לשנת 2013. בחציון השני של שנת 2014 ירדה התיירות הנכנסת ב- 20%. בהתאם לכך, החברה הציגה הכנסות בדומה לשנה קודמת למרות הגידול בנתח השוק." 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אפי 25/03/2015 11:24
    הגב לתגובה זו
    אני בחרם על אל על כבר קרוב ל 5 שנים
  • 1.
    מאכזב, תיפול חזק... הערכה (ל"ת)
    ישראלי 25/03/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.