דו"חות אל על: מעבר להפסד שנתי של 28 מיליון דולר, ההוצאה על דלק דווקא טיפסה

יוסי פינק | (2)
נושאים בכתבה אל על

חברת אל על מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2014 ומדווחת על קיפאון בהכנסות, ומעבר להפסד. בשורה העליונה דיווחה החברה על הכנסות שנתיות של כ-2.08  מיליארד דולר, בדומה להכנסות בשנת 2013. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד שנתי של 28 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 26.7 מיליון דולר בשנת 2013.

אל על הטיסה במהלך השנה 4.6 מיליון נוסעים לעומת 4.4 מיליון נוסעים אשתקד- גידול של 4%. אל על הגדילה השנה את נתח השוק מ- 32.5% ל-33.3% גידול של 2%.

מעניין לראות כי למרות המפולת במחיר הנפט בעולם (שהחלה בחודש יוני), הוצאות החברה על דלק סילוני דווקא גדלו בשיעור של כ-1.8% ביחס לשנת 2013, ושיעורן מהמחזור עלה ל-33.8% לעומת 32.9% בשנת 2013. בתקופת הדו"ח נרשמה ירידה של כ-8% במחירי הדלק הסילוני אך מנגד פעילות הגידור, בהתאם למדיניות הגידורים הנהוגה בחברה, הביאה לעליית מחיר אפקטיבית. תשלומי  הגידור בשנת 2014 הסתכמו  בכ-21.7 מיליון דולר (הוצאה תזרימית) ובנוסף לכך, רשמה החברה הוצאה (חשבונאית) בסך של כ-20.9 מיליון דלר בשל השינוי בשווי ההוגן.

מניית אל על רשמה עלייה של כ-50% מאז רמת השפל שנרשמה בנובמבר האחרון ונסחרת כעת בשווי של כמעט 400 מיליון שקלים.

מנכ"ל אל על, דוד מימון: "אני קורא לרוה"מ ולשרי התיירות, התחבורה והאוצר לשים בראש סדר העדיפויות את ענף  התיירות, שהוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה ולהשקיע משאבים בהבאת תיירים לישראל ובשיקום ענף התיירות, שהוא קריטי עבור כל מדינה עצמאית ובוודאי במדינה כמו ישראל. ענף התעופה הישראלי, כמו גם ענף התיירות הישראלי כולו, המשיך בשנה החולפת להתמודד עם השלכותיו ארוכות הטווח של מבצע "צוק איתן". לצערנו, כאשר הלחימה פוסקת, התיירות לא שבה מיד לסדרה - לתיירים לוקח זמן לשכוח וההתאוששות היא איטית יותר. נדרש מאמץ משותף של המדינה והגופים המתפרנסים מענף התעופה והתיירות על מנת להחזיר את התיירים לישראל. לכן החשיבות הרבה בהעלאת הנושא לסדר היום הכלכלי והחברתי של הממשלה החדשה."

עוד אומר מימון כי "כאמור, התוצאות של שנת 2014 משקפות את השפעת מבצע 'צוק איתן', שגרם להכנסות דומות לשנת 2013. בחציון השני של שנת 2014 ירדה התיירות הנכנסת ב- 20%. בהתאם לכך, החברה הציגה הכנסות בדומה לשנה קודמת למרות הגידול בנתח השוק." 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אפי 25/03/2015 11:24
    הגב לתגובה זו
    אני בחרם על אל על כבר קרוב ל 5 שנים
  • 1.
    מאכזב, תיפול חזק... הערכה (ל"ת)
    ישראלי 25/03/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים