דו"חות אל על: מעבר להפסד שנתי של 28 מיליון דולר, ההוצאה על דלק דווקא טיפסה
אל על חברת אל על מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2014 ומדווחת על קיפאון בהכנסות, ומעבר להפסד. בשורה העליונה דיווחה החברה על הכנסות שנתיות של כ-2.08 מיליארד דולר, בדומה להכנסות בשנת 2013. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד שנתי של 28 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 26.7 מיליון דולר בשנת 2013.
אל על הטיסה במהלך השנה 4.6 מיליון נוסעים לעומת 4.4 מיליון נוסעים אשתקד- גידול של 4%. אל על הגדילה השנה את נתח השוק מ- 32.5% ל-33.3% גידול של 2%.
מעניין לראות כי למרות המפולת במחיר הנפט בעולם (שהחלה בחודש יוני), הוצאות החברה על דלק סילוני דווקא גדלו בשיעור של כ-1.8% ביחס לשנת 2013, ושיעורן מהמחזור עלה ל-33.8% לעומת 32.9% בשנת 2013. בתקופת הדו"ח נרשמה ירידה של כ-8% במחירי הדלק הסילוני אך מנגד פעילות הגידור, בהתאם למדיניות הגידורים הנהוגה בחברה, הביאה לעליית מחיר אפקטיבית. תשלומי הגידור בשנת 2014 הסתכמו בכ-21.7 מיליון דולר (הוצאה תזרימית) ובנוסף לכך, רשמה החברה הוצאה (חשבונאית) בסך של כ-20.9 מיליון דלר בשל השינוי בשווי ההוגן.
מניית אל על רשמה עלייה של כ-50% מאז רמת השפל שנרשמה בנובמבר האחרון ונסחרת כעת בשווי של כמעט 400 מיליון שקלים.
מנכ"ל אל על, דוד מימון: "אני קורא לרוה"מ ולשרי התיירות, התחבורה והאוצר לשים בראש סדר העדיפויות את ענף התיירות, שהוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה ולהשקיע משאבים בהבאת תיירים לישראל ובשיקום ענף התיירות, שהוא קריטי עבור כל מדינה עצמאית ובוודאי במדינה כמו ישראל. ענף התעופה הישראלי, כמו גם ענף התיירות הישראלי כולו, המשיך בשנה החולפת להתמודד עם השלכותיו ארוכות הטווח של מבצע "צוק איתן". לצערנו, כאשר הלחימה פוסקת, התיירות לא שבה מיד לסדרה - לתיירים לוקח זמן לשכוח וההתאוששות היא איטית יותר. נדרש מאמץ משותף של המדינה והגופים המתפרנסים מענף התעופה והתיירות על מנת להחזיר את התיירים לישראל. לכן החשיבות הרבה בהעלאת הנושא לסדר היום הכלכלי והחברתי של הממשלה החדשה."
עוד אומר מימון כי "כאמור, התוצאות של שנת 2014 משקפות את השפעת מבצע 'צוק איתן', שגרם להכנסות דומות לשנת 2013. בחציון השני של שנת 2014 ירדה התיירות הנכנסת ב- 20%. בהתאם לכך, החברה הציגה הכנסות בדומה לשנה קודמת למרות הגידול בנתח השוק."
- 2.אפי 25/03/2015 11:24הגב לתגובה זואני בחרם על אל על כבר קרוב ל 5 שנים
- 1.מאכזב, תיפול חזק... הערכה (ל"ת)ישראלי 25/03/2015 11:06הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
