צביעות האוצר: אלו החברות הממשלתיות שעדיין לא פרסמו דוחות כספיים ל-2013

נבחרת הדירקטורים לא הצליחה לגרום לחברות הממשלתיות ליישר קו עם החברות הציבוריות. מה הייתה תגובת האוצר?
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה חברות ממשלתיות

משרד האוצר דורש מהחברות הציבוריות בבורסה לפרסם את התוצאות לסיכום השנה החולפת עד סוף חודש מארס. אלא שחברות ממשלתיות, הנמצאות תחת הפיקוח של משרד האוצר - שבראשו עומד יאיר לפיד, אינן טורחות לעמוד בדרישה מינימאלית זאת, אפילו לא קרוב לכך.

מבדיקת Bizportal עולה כי מתוך 87 חברות ממשלתיות, 7 חברות ממשלתיות טרם פרסמו את התוצאות לסיכום שנת 2013. במשרד האוצר מסבירים את החלמאות הזאת "בשל עיכוב בהכנת הדוחות הכספיים מסיבות שונות".

כך בספטמבר 2014 תשעה חודשים לאחר סיום השנה החולפת לא הצליחו המנהלים המוכשרים בחברות הממשלתיות לפרסם את התוצאות. בחודש מאי השנה שר האוצר הרכיב "נבחרת דירקטורים", אך גם אלה לא הצליחו כנראה לשפר דרמטית את רמת הניהול בחברות הממשלתיות.

חנ"י, נת"ע, חלמיש ועוד

זאת הרשימה של החברות שעדיין לא פרסמו את התוצאות: חנ"י (חברת נמלי ישראל), התעשיה הצבאית לישראל, חלמיש (חברה ממשלתית בשותפות עם עיריית ת"א לשיקום שכונות), נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), תדמור - בית הספר למלונאות וחברת תחנות ייצור, בית הספר מקווה ישראל וחברת תחנות ייצור חשמל חדשות בישראל.

קשה לצפות מחברה שלא הצליחה עד היום לפרסם דוחות כספיים לסיכום שנת 2013 שתצליח לפתח פתרונות של רכבת בגוש דן. ואיך אפשר לקוות שחברה ממשלתית-עירונית כמו חלמיש תצליח לפתח פרוייקטים לשיקום שכונות, אם אפילו דוחות כספיים היא לא מפרסמת בזמן סביר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהיר כופה רק מי שקל לו מועדי עובדים חזקים הוא מפחד (ל"ת)
    באתם לשנות ????????? 11/09/2014 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 11/09/2014 14:06
    הגב לתגובה זו
    עוד יבוא יומכם, לא יהיה מי שישלם לכם משכורת ופנסיה תקציבית כולם יהיו בקנדה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.35%   ומג'יק מג'יק 2.22%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר

אפולו פאוור שוב מגייסת: הנפקת הון של 50 מיליון שקל והמניה יורדת 6%

אפולו פאוור יוצאת לעוד גיוס הון בתקופה של שחיקה במזומן וירידות במניה, במהלך שמציף מחדש את הפער בין מסרי ההנהלה לבין הצורך המימוני בפועל

ליאור דנקנר |

אפולו פאוור אפולו פאוור -7.93%  , שפועלת בתחום הפאנלים הסולאריים הגמישים ומתמקדת בשוקי רכב, לוגיסטיקה וגגות קלים, מגייסת ומנפיקה מניות, בהיקף של 18 מיליון שקל, עם דיסקאונט של כ-14% על המחיר הנוכחי, 3.117 שקלים. בנוסף, ההנפקה כוללת אופציות במחיר של 4.75 שקל, למימוש עד דצמבר 2027. בעקבות ההודעה על הגיוס, שמשמעותה דילול של כ-16% (22% יחד עם האופציות), המניה יורדת. וסטאר, בעלת השליטה, מסמנת כוונה להשתתף בהנפקה בהיקף של לפחות 18 מיליון שקל. התמורה הצפויה עבור הגיוס כולו היא כ-50 מיליון שקל. 

לפי החברה, הכסף מיועד "לשימוש לצורך מימוש האסטרטגיה העסקית", למימון הפעילות השוטפת ולצרכים כלליים. עד לשימוש בפועל, הכוונה היא להשקיע את התמורה במכשירים סולידיים יחסית כמו פיקדונות, אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות מדורגות. מבחינת שוק ההון, בפועל המשמעות היא עוד הזרמת הון לחברה, בזמן שהמניה נסחרת מתחת למחיר האפקטיבי שבו חושבה ההנפקה.

המסר של "לא צריכים כסף" מול המציאות של הגיוסים והשריפה

ההנפקה הנוכחית מגיעה אחרי רצף של מהלכי הון, לצד מסרים קודמים מהחברה שלפיהם היא לא חייבת לגייס כסף בטווח הקצר. בדצמבר 2024 גייסה אפולו פאוור כ-33 מיליון שקלים בהנפקת מניות וכתבי אופציה, כשבעלת השליטה וסטאר והאחים מור הזרימו מהבית כ-20 מיליון שקלים. במקביל, החברה שרפה באותה שנה כ-59 מיליון שקלים מזומנים, וסיימה את 2024 עם יתרה של כ-38 מיליון שקלים בקופה.

בחלק מהעדכונים וההתבטאויות במהלך השנה, הנהלת החברה שידרה ביטחון ביכולת להמשיך לפעול ללא גיוס מיידי, בין אם דרך התייעלות ובין אם דרך ההזרמות שכבר התקבלו. הטון הזה בלט במיוחד לאחר הגיוס בדצמבר, כשהחברה הציגה את מהלך ההתכוונות התפעולית ואת תרומת בעלי השליטה כסימנים ליציבות. בפועל, המספרים התזרימיים והירידה הרציפה ביתרות המזומן הציבו תמונה אחרת