המחליף של נוחי דנקנר: אהרון פוגל ימונה ליו"ר אידיבי פיתוח
אלשטיין ובן משה, בעלי השליטה החדשים בקונצרן אידיבי, מתחילים לאייש את המשרות הבכירות בתאגיד הגדול ביותר בישראל והראשון שנבחר על ידיהם להחליף את נוחי דנקנר בתפקיד יו"ר אידיבי פיתוח הוא אהרון פוגל, יו"ר קבוצת מגדל לשעבר.
החלטה נמסרה לנאמני ההסדר, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, שאמורים להוציא את המינוי לפועל, על פי החלטת בית המשפט. נוסף, אלשטיין ובן משה צפויים להתמנות לדירקטורים בחברה שעברה לידיהם בתחילת השבוע.
פוגל נחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק הישראלי ובעברו נחשב לאיש החזק במשרד האוצר. על פי ההערכות הוא ינסה לפעול באידיבי פיתוח באופן דומה לשיטת הניהול שאיפיינה אותו בחברת הביטוח מגדל, שבראשה עמד עד לפני מספר חודשים במשך כ-13 שנה.
אחת ההתבטאויות המעניינות שהשמיע פוגל באזני התקשורת היתה בנובמבר האחרון השתתף פוגל בפאנל נושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו, שבו אמר בין היתר "אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית. ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז - יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק".
- רגע לפני העברת השליטה באידיבי: אהרון פוגל מסיים את תפקידו כיו"ר
- פוגל: "יש לנקוט במדיניות של צמיחה ללא מודלים של תיאורטיקניים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.הרנטגן 07/01/2014 19:53הגב לתגובה זואם יש לך מעל מיליארד דולר אתה מוזמן להצטרף ולקבל עצות לניהול.
- 1.רונן 07/01/2014 17:07הגב לתגובה זושתי תגובות מעניינות שמצאתי בנושא של דנקנר. לא נגעתי. כל מילה מיותרת. מצורפת רשימת החובות שלו. 26.5 מיליארד באג"ח לציבור. עוד 7 מיליארד לבנקים. לא מצליח להבין את הגאונים שקנו את אי די בי. נקווה שהם מבינים למה הם נכנסו. 1. לראשונה פורסם ב2010:"במשך שנים עבד דנקנר בשיטה דומה: קונצרנים ציבוריים גדולים ובעלי עומק,נבנו אבן על אבן ובעיקר באמצעות מלווי מלחמה ואגחי"ם ממשלתיים אחרים,עוד טרם קום המדינה וביתר שאת אחרי..אי די בי החזקות היתה שייכת למשפחות רקנטי וקרסו ובשליטת בנק דיסקונט שבבעלותם. הממשלה הזרימה מ 1983 ועד 2003 סכומי עתק לחברה כחלק מהסדר מניות הבנקים.בשנת 1997,כהמשך להפרטות,דנקנר משתלט עליה במחיר דראפט.כור: הוקמה ב 1944 וכלל ב 1965.לשתיהן מפעלי תעשיה ריווחיים אך ניהולן היה בידי פוליטרוקים וועדים.להלן ממפעלי שתי הקבוצות:נייר חדרה,נשר, מנועי בית שמש,קבוצת תעבורה,יפאורה-תבורי,קבוצת גולף,קבוצת המתכת והפלדה שכללה, בין השאר, את חמת ארמטורות ויציקות ואת וולקן,קבוצת הכימיה,קבוצת מוצרי המזון והצריכה, קבוצת החשמל והאלקטרוניקה,קבוצת תדיראן,החטיבה המסחרית,חטיבת הקרמיקה,חטיבת הזכוכית,חטיבת המלט.אז בהמשך לאותה תזזית הפרט

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
