המחליף של נוחי דנקנר: אהרון פוגל ימונה ליו"ר אידיבי פיתוח
אלשטיין ובן משה, בעלי השליטה החדשים בקונצרן אידיבי, מתחילים לאייש את המשרות הבכירות בתאגיד הגדול ביותר בישראל והראשון שנבחר על ידיהם להחליף את נוחי דנקנר בתפקיד יו"ר אידיבי פיתוח הוא אהרון פוגל, יו"ר קבוצת מגדל לשעבר.
החלטה נמסרה לנאמני ההסדר, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, שאמורים להוציא את המינוי לפועל, על פי החלטת בית המשפט. נוסף, אלשטיין ובן משה צפויים להתמנות לדירקטורים בחברה שעברה לידיהם בתחילת השבוע.
פוגל נחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק הישראלי ובעברו נחשב לאיש החזק במשרד האוצר. על פי ההערכות הוא ינסה לפעול באידיבי פיתוח באופן דומה לשיטת הניהול שאיפיינה אותו בחברת הביטוח מגדל, שבראשה עמד עד לפני מספר חודשים במשך כ-13 שנה.
אחת ההתבטאויות המעניינות שהשמיע פוגל באזני התקשורת היתה בנובמבר האחרון השתתף פוגל בפאנל נושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו, שבו אמר בין היתר "אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית. ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז - יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק".
- רגע לפני העברת השליטה באידיבי: אהרון פוגל מסיים את תפקידו כיו"ר
- פוגל: "יש לנקוט במדיניות של צמיחה ללא מודלים של תיאורטיקניים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.הרנטגן 07/01/2014 19:53הגב לתגובה זואם יש לך מעל מיליארד דולר אתה מוזמן להצטרף ולקבל עצות לניהול.
- 1.רונן 07/01/2014 17:07הגב לתגובה זושתי תגובות מעניינות שמצאתי בנושא של דנקנר. לא נגעתי. כל מילה מיותרת. מצורפת רשימת החובות שלו. 26.5 מיליארד באג"ח לציבור. עוד 7 מיליארד לבנקים. לא מצליח להבין את הגאונים שקנו את אי די בי. נקווה שהם מבינים למה הם נכנסו. 1. לראשונה פורסם ב2010:"במשך שנים עבד דנקנר בשיטה דומה: קונצרנים ציבוריים גדולים ובעלי עומק,נבנו אבן על אבן ובעיקר באמצעות מלווי מלחמה ואגחי"ם ממשלתיים אחרים,עוד טרם קום המדינה וביתר שאת אחרי..אי די בי החזקות היתה שייכת למשפחות רקנטי וקרסו ובשליטת בנק דיסקונט שבבעלותם. הממשלה הזרימה מ 1983 ועד 2003 סכומי עתק לחברה כחלק מהסדר מניות הבנקים.בשנת 1997,כהמשך להפרטות,דנקנר משתלט עליה במחיר דראפט.כור: הוקמה ב 1944 וכלל ב 1965.לשתיהן מפעלי תעשיה ריווחיים אך ניהולן היה בידי פוליטרוקים וועדים.להלן ממפעלי שתי הקבוצות:נייר חדרה,נשר, מנועי בית שמש,קבוצת תעבורה,יפאורה-תבורי,קבוצת גולף,קבוצת המתכת והפלדה שכללה, בין השאר, את חמת ארמטורות ויציקות ואת וולקן,קבוצת הכימיה,קבוצת מוצרי המזון והצריכה, קבוצת החשמל והאלקטרוניקה,קבוצת תדיראן,החטיבה המסחרית,חטיבת הקרמיקה,חטיבת הזכוכית,חטיבת המלט.אז בהמשך לאותה תזזית הפרט
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 11%, פלסאנמור 9%; ת"א ביטוח קופץ 2.4% - מגמה חיובית בת"א
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
