המחליף של נוחי דנקנר: אהרון פוגל ימונה ליו"ר אידיבי פיתוח
אלשטיין ובן משה, בעלי השליטה החדשים בקונצרן אידיבי, מתחילים לאייש את המשרות הבכירות בתאגיד הגדול ביותר בישראל והראשון שנבחר על ידיהם להחליף את נוחי דנקנר בתפקיד יו"ר אידיבי פיתוח הוא אהרון פוגל, יו"ר קבוצת מגדל לשעבר.
החלטה נמסרה לנאמני ההסדר, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, שאמורים להוציא את המינוי לפועל, על פי החלטת בית המשפט. נוסף, אלשטיין ובן משה צפויים להתמנות לדירקטורים בחברה שעברה לידיהם בתחילת השבוע.
פוגל נחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק הישראלי ובעברו נחשב לאיש החזק במשרד האוצר. על פי ההערכות הוא ינסה לפעול באידיבי פיתוח באופן דומה לשיטת הניהול שאיפיינה אותו בחברת הביטוח מגדל, שבראשה עמד עד לפני מספר חודשים במשך כ-13 שנה.
אחת ההתבטאויות המעניינות שהשמיע פוגל באזני התקשורת היתה בנובמבר האחרון השתתף פוגל בפאנל נושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו, שבו אמר בין היתר "אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית. ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז - יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק".
- רגע לפני העברת השליטה באידיבי: אהרון פוגל מסיים את תפקידו כיו"ר
- פוגל: "יש לנקוט במדיניות של צמיחה ללא מודלים של תיאורטיקניים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.הרנטגן 07/01/2014 19:53הגב לתגובה זואם יש לך מעל מיליארד דולר אתה מוזמן להצטרף ולקבל עצות לניהול.
- 1.רונן 07/01/2014 17:07הגב לתגובה זושתי תגובות מעניינות שמצאתי בנושא של דנקנר. לא נגעתי. כל מילה מיותרת. מצורפת רשימת החובות שלו. 26.5 מיליארד באג"ח לציבור. עוד 7 מיליארד לבנקים. לא מצליח להבין את הגאונים שקנו את אי די בי. נקווה שהם מבינים למה הם נכנסו. 1. לראשונה פורסם ב2010:"במשך שנים עבד דנקנר בשיטה דומה: קונצרנים ציבוריים גדולים ובעלי עומק,נבנו אבן על אבן ובעיקר באמצעות מלווי מלחמה ואגחי"ם ממשלתיים אחרים,עוד טרם קום המדינה וביתר שאת אחרי..אי די בי החזקות היתה שייכת למשפחות רקנטי וקרסו ובשליטת בנק דיסקונט שבבעלותם. הממשלה הזרימה מ 1983 ועד 2003 סכומי עתק לחברה כחלק מהסדר מניות הבנקים.בשנת 1997,כהמשך להפרטות,דנקנר משתלט עליה במחיר דראפט.כור: הוקמה ב 1944 וכלל ב 1965.לשתיהן מפעלי תעשיה ריווחיים אך ניהולן היה בידי פוליטרוקים וועדים.להלן ממפעלי שתי הקבוצות:נייר חדרה,נשר, מנועי בית שמש,קבוצת תעבורה,יפאורה-תבורי,קבוצת גולף,קבוצת המתכת והפלדה שכללה, בין השאר, את חמת ארמטורות ויציקות ואת וולקן,קבוצת הכימיה,קבוצת מוצרי המזון והצריכה, קבוצת החשמל והאלקטרוניקה,קבוצת תדיראן,החטיבה המסחרית,חטיבת הקרמיקה,חטיבת הזכוכית,חטיבת המלט.אז בהמשך לאותה תזזית הפרט
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
