המחליף של נוחי דנקנר: אהרון פוגל ימונה ליו"ר אידיבי פיתוח
אלשטיין ובן משה, בעלי השליטה החדשים בקונצרן אידיבי, מתחילים לאייש את המשרות הבכירות בתאגיד הגדול ביותר בישראל והראשון שנבחר על ידיהם להחליף את נוחי דנקנר בתפקיד יו"ר אידיבי פיתוח הוא אהרון פוגל, יו"ר קבוצת מגדל לשעבר.
החלטה נמסרה לנאמני ההסדר, עו"ד חגי אולמן ואייל גבאי, שאמורים להוציא את המינוי לפועל, על פי החלטת בית המשפט. נוסף, אלשטיין ובן משה צפויים להתמנות לדירקטורים בחברה שעברה לידיהם בתחילת השבוע.
פוגל נחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק הישראלי ובעברו נחשב לאיש החזק במשרד האוצר. על פי ההערכות הוא ינסה לפעול באידיבי פיתוח באופן דומה לשיטת הניהול שאיפיינה אותו בחברת הביטוח מגדל, שבראשה עמד עד לפני מספר חודשים במשך כ-13 שנה.
אחת ההתבטאויות המעניינות שהשמיע פוגל באזני התקשורת היתה בנובמבר האחרון השתתף פוגל בפאנל נושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו, שבו אמר בין היתר "אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית. ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז - יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק".
- רגע לפני העברת השליטה באידיבי: אהרון פוגל מסיים את תפקידו כיו"ר
- פוגל: "יש לנקוט במדיניות של צמיחה ללא מודלים של תיאורטיקניים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.הרנטגן 07/01/2014 19:53הגב לתגובה זואם יש לך מעל מיליארד דולר אתה מוזמן להצטרף ולקבל עצות לניהול.
- 1.רונן 07/01/2014 17:07הגב לתגובה זושתי תגובות מעניינות שמצאתי בנושא של דנקנר. לא נגעתי. כל מילה מיותרת. מצורפת רשימת החובות שלו. 26.5 מיליארד באג"ח לציבור. עוד 7 מיליארד לבנקים. לא מצליח להבין את הגאונים שקנו את אי די בי. נקווה שהם מבינים למה הם נכנסו. 1. לראשונה פורסם ב2010:"במשך שנים עבד דנקנר בשיטה דומה: קונצרנים ציבוריים גדולים ובעלי עומק,נבנו אבן על אבן ובעיקר באמצעות מלווי מלחמה ואגחי"ם ממשלתיים אחרים,עוד טרם קום המדינה וביתר שאת אחרי..אי די בי החזקות היתה שייכת למשפחות רקנטי וקרסו ובשליטת בנק דיסקונט שבבעלותם. הממשלה הזרימה מ 1983 ועד 2003 סכומי עתק לחברה כחלק מהסדר מניות הבנקים.בשנת 1997,כהמשך להפרטות,דנקנר משתלט עליה במחיר דראפט.כור: הוקמה ב 1944 וכלל ב 1965.לשתיהן מפעלי תעשיה ריווחיים אך ניהולן היה בידי פוליטרוקים וועדים.להלן ממפעלי שתי הקבוצות:נייר חדרה,נשר, מנועי בית שמש,קבוצת תעבורה,יפאורה-תבורי,קבוצת גולף,קבוצת המתכת והפלדה שכללה, בין השאר, את חמת ארמטורות ויציקות ואת וולקן,קבוצת הכימיה,קבוצת מוצרי המזון והצריכה, קבוצת החשמל והאלקטרוניקה,קבוצת תדיראן,החטיבה המסחרית,חטיבת הקרמיקה,חטיבת הזכוכית,חטיבת המלט.אז בהמשך לאותה תזזית הפרט
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
