תחזיות

"יש בבורסה בת"א לא מעט הזדמנויות בבחינת 'מתחת לפנס' - אבל צריך לפזר"

בית ההשקעות IBI ערך היום אירוע לקראת 2014 וסיפק תחזיות, גם למחירי הדירות. איפה ההזדמנויות ומי הסקטורים המועדפים?
נושאים בכתבה IBI

בית ההשקעות IBI ערך היום את מסיבת העיתונאים השנתית שלו בו דיברו מנהליו על תחזיותיהם לשנה הקרובה בשוק ההון. עדו קוק, מנכ"ל IBI, אמר כי "אנו צפויים לראות גידול במחזורי המסחר במניות עקב הגברת פעילות של משקיעים זרים והמשך זרימת כספים לקרנות נאמנות. ישראל חוזרת לתפוס מקום בפוקוס ההשקעתי של מנהלי ההשקעות בעולם על רקע הירידה בסיכון הגיאו-פוליטי ותמחור אטרקטיבי ביחס לשווקים המפותחים האחרים".

קוק סיכם את שנת 2013 עבור בית ההשקעות וציין כי "היקף הנכסים המנוהל של IBI גדל ב-5.8 מיליארד שקל ל-32.6 מיליארד שקל (נכון לסוף נובמבר). היקף המסחר בחדר העסקאות של חבר הבורסה IBI הסתכם ב-5% מהמחזור היומי בבורסה בת"א. IBI גמל רכשה את קופות הגמל של תמיר פישמן ופועלים IBI, חברת החיתום של הקבוצה, ניהלה ב-2013 כ-100 הנפקות לציבור".

האסטרטג הראשי, אייל קליין, הציג את התחזיות ל-2014 וציין "העולם ימשיך במסע התאוששות איטי. שוק העבודה ימשיך להוות משקולת על הצמיחה וסביבת המאקרו תשתפר, אך תמשיך להיות חלשה. בעולם המפותח אנו צפויים לראות אינפלציה נמוכה שתמשיך לאפשר ריבית נמוכה ופעילות יצירתית של הבנקים המרכזיים לשם תמיכה בנזילות. במקביל, בעולם המתעורר הצורך להגן על המטבע ולהוריד אינפלציה ידחוף עוד ועוד בנקים מרכזיים לשקול מחדש את הריבית הנמוכה".

קליין ציין עוד כי "מצבן של החברות המסחריות הגדולות מצוין: רווחי שיא, מינוף ברמת שפל, נזילות גבוהה ועלויות מימון זולות באופן היסטורי".

במסגרת האירוע התקיים פאנל השקעות שהנחתה אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI שציינה כי "העלייה בסיכון שחלה באפיקי השקעה שונים החל מהתחום המכונה סולידי, קרי שוק האג"ח ועד לשוקי המניות, מעלה את הצורך בפיזור שקול יותר של תיק ההשקעות. יש לשים דגש על פיזור ענפי ולאו דווקא גיאוגרפי, דווקא בבורסה של ת"א מתחת לפנס ישנן הזדמנויות לא מבוטלות לפיזור ענפי. מביומד וטכנולוגיה לגז ופיננסים מהנפקה של תנובה למיזוג של פריון וקונדואיט השוק ללא ספק דינמי ומעניין".

"לא צפויה ירידת מחירים בשוק הדיור"

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, ציין כי "לא קיימת בועה בשוק האג"ח הממשלתי אם כי סביר לצפות לתשואה נמוכה מזו שהתרגלנו אליה. לדבריו, רווחי הון נוספים תלויים בירידת תשואות בארה"ב."

בנוגע למחירי הדירות הגבוהים לגוזלן אין בשורות לחולמים על דירה "ב-2014 לא צפויה ירידת מחירים בשוק הדיור על רקע הריבית שצפויה להישאר נמוכה ושוק תעסוקה חזק באופן יחסי. עם זאת, המחירים רחוקים מאוד משיווי משקל, המשק חשוף לתיקון אגרסיבי במחירים כלפי מטה בתרחיש של הרעה בשוק העבודה".

יאיר שני, מנהל ההשקעות ראשי ב-IBI קרנות נאמנות, אמר כי "לא קיימת בועה בשוק האג"ח הקונצרני אך נראה כי הפוטנציאל לרווחי הון מוגבל וכי כדאי לצפות לתשואה שוטפת נמוכה, עם תנודתיות מסוימת על רקע נתונים כלכליים גלובליים וצמצום ההרחבה הכמותית (QE) בארה"ב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שני הוסיף כי "בסקטור נדל"ן למגורים אפשר לראות חברות עם שיפור באיכות החוב וכי אג"ח קונצרניות צריכות להיות רכיב משמעותי בתיק ההשקעות, אבל עם ניהול אקטיבי ובחירה סלקטיבית". שני התייחס בנוסף לבורסה בת"א והעריך כי קיים פוטנציאל להמשך עליות במדד ת"א 25, עם תמחור מעניין למניות מסקטור הבנקאות והגז/נפט."

"נותרו עדיין שווקים שאינם יקרים, למשל באירופה"

רוני פילו, מנהל השקעות ראשי של ניהול תיקים , ציין כי "אנו צפויים לראות תשואה עודפת במדדים רחבים מובילים באירופה על פני ארה"ב, בין היתר על רקע המכפיל ביורוסטוקס 600 שנמוך בכ-15% מזה של ה-S&P 500 ותשואת דיבידנד גבוהה בכ-30%; קיימת תשואת חסר של 48% ביורוסטוקס 50 מול 148% ב-S&P 500 ממרץ 2009; התייצבות בפרמטרים כלכליים ושיפור בסנטימנט הצרכנים והמשקיעים. בשנים הקרובות כדאי להתרגל לתשואות נמוכות יותר מאלו שהתרגלנו אליהן בשנתיים האחרונות".

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI גמל והשתלמות , התייחס לשווקים המתעוררים והעריך כי "לעת עתה ברזיל והודו נראות פחות מעניינות להשקעה, בשל גירעונות גבוהים מאוד והעלאות ריבית החונקות את הצמיחה הכלכלית. סין מעניינת למעקב בגלל ממשל ריכוזי המאפשר שליטה גבוהה, גם בכל הקשור במדיניות כלכלית".

בנוגע לשוקי המניות הגלובליים ציין קוטישטנו כי "ארה"ב כבר מגלמת את השיפור הכלכלי וכי נותרו עדיין שווקים שאינם יקרים, למשל באירופה. ההערכה היא כי הריביות תשארנה נמוכות לאורך זמן והחברות הגלובליות במצב מצוין, עם מאזנים חזקים ורווחיות גבוהה. שוקי המניות עלו השנה 'מהר מדי' - על רקע פער אדיר בין כדאיות ההשקעה בשוק המניות, לעומת שוק האג"ח".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משה 04/12/2013 16:27
    הגב לתגובה זו
    זה יועצי עקיצות ולא אשקאות
  • 5.
    משה 04/12/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    האם אתה חושב שאנאשים תיפשים בסי הם יקנסו למים רותחים תכנסו אתם כי זה לא כסף שלכם זה כסף של הציבור לכן אתםרוצים לפיל את הציבור בכול מחיר
  • 4.
    בית השקעות 04/12/2013 16:19
    הגב לתגובה זו
    מה אתה חושב שכסף גדל על העצים וגם לא בחממות לכן אני יושב בחוץ אם כך לכו לעבוד ולא לכבל כסף קל
  • 3.
    זה ראלי? 04/12/2013 16:16
    הגב לתגובה זו
    סרטן ומוות למי שמונע ממני להרוויח
  • 2.
    YL 04/12/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה מלל אפס עובדות ו אמת ומדוע אני בטוח שכל המלל הבל בעיקרו????? מאחר ולא נמצא עכבר קטן אחד בכל חברת IBI שחזה את המפולת***בצניעות**** כמוני ויצא לגמלאות מוקדמות רק מ הפוטים אגב אני ממליץ למשקיעים כבדים בלבד לבקר ב דרום קוריאה ולנסות לעבוד אתם הם הכי רצינים היום בעולם אגב אן מגבלות שפה וישנם ישראלים שעבדו בשרות ממשלתי*****מ משרד מסחר ותעשיה שנשארו שם שווה
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 04/12/2013 14:14
    הגב לתגובה זו
    רגולציה לגרש!
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 7.36%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.2%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.