נשארו בחוץ: בזן הפסיקה את עבודתם של כ-1,000 עובדי קבלן

תגובת בזן: "הודעה מקדימה על המהלך נמסרה לנותני השירותים החיצוניים. בתקופה הקרובה יקיימו עמם נציגי הקבוצה מגעים להיקף ההתקשרות עמם"
יעל גרונטמן | (1)
נושאים בכתבה בזן עובדי קבלן

המצב המשברי בו נמצאת חברת בזן שבשליטת החברה לישראל ופטרוכימיים הובילה לכך שכ-1,000 עובדי קבלן של חברות חיצוניות, שנתנו עד כה שירותים מקצועיים לחברה המנהלת את בתי הזיקוק בחיפה, מצאו את עצמם הבוקר מחוץ לגדר - לאחר שכרטיסי הכניסה שלהם למתחם נחסמו.

את תפקידיהם ימלאו מעתה העובדים הקבועים של החברה, שמנסה להימנע מפיטורים המוניים של עובדיה במסגרת תהליך ההתייעלות עליו הכריזה לאחר שהחברה שמעסיקה כ-1,500 עובדים קבועים נקלעה למשבר פיננסי, שנובע מהשקעות העתק שביצעה החברה בהקמת פרויקט המידן ומהפסקת הזרמת הגז למשק בשנתיים החולפות בשל המשבר עם מצרים, בעוד שתשלומי האג"ח הלכו וגדלו, מה שהגדיל את חשש המשקיעים כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ותיקלע להסדר חוב. לבזן חוב פיננסי של 1.3 מיליארד דולר ברמת הסולו וחוב נוסף של 640 מיליון דולר אצל החברות הבנות.

הצעד בו נקטה הנהלת החברה הינו בתיאום עם ועד עובדי החברה, והודעה מוקדמת עליו ניתנה מראש לחברות הקבלן העובדות עם בזן. בפועל לא מדובר בצעד מפתיע ומעט מאוד עובדי קבלן הגיעו היום לשערי החברה.

מקבוצת בזן נמסר: "קבוצת בזן, בשיתוף מלא של ההנהלה ונציגות העובדים, החלה בפעולות לצמצום השימוש בשירותי חברות חיצוניות ומקסום היקף ביצוע עבודות על-ידי עובדי הקבוצה.

"צעד זה נעשה כחלק ממכלול צעדי ההתייעלות אליהן נדרשת החברה בימים אלה. הפעולות כוללות בין היתר צמצום מטות ועבודות והפחתת עלותן. הצעד נעשה במסגרת תהליך בחינה יסודי הנערך בקבוצה לקביעת מתכונת והיקפי העבודה הקבלנית החיוניים.

"הודעה מקדימה על המהלך נמסרה לנותני השירותים החיצוניים. בתקופה הקרובה יקיימו עמם נציגי הקבוצה מגעים להיקף ההתקשרות עמם. בתקופת המעבר עלולים להיווצר קשיים או אי הבנות והקבוצה תעשה כל מאמץ למצוא את הפתרונות המתאימים".

"המהלך איננו מפתיע"

האנליסטית ליאת גלזר מאקסלנס ברוקראז' אומרת בתגובה לפרסומים על כך שבז"ן מצמצת את עבודתם של כ-1,000 עובדי קבלן, כי "המהלך איננו מפתיע - החברה ציינה כי יש בכוונתה לצמצם את מצבת העובדים שלה. בשל העובדה כי העובדים הקבועים מאוגדים, ועל מנת להוציא אותם לפרישה או לפטרם, יש צורך בתהליך מורכב של מו"מ והסכמה בין הצדדים. זאת, בעוד שהתהליך מול עובדי הקבלן הרבה יותר פשוט. עם זאת, החיסכון אף הוא יותר נמוך, בהנחה שעלות עובד קבלן נמוכה יותר מעובד קבוע".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ומה עם משכורת המנכל ,איפה ההתיעלות שם . (ל"ת)
    בא 17/11/2013 12:44
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.