דורון קלאוזנר יעבור לנהל את החטיבה לבקרת סיכונים במזרחי טפחות

דירקטוריון הבנק אישר מינויים נוספים: אופיר מורד יתמנה למנהל החטיבה העסקית וניסן לוי למנהל החטיבה לתכנון תפעול ונכסי לקוחות
אבי שאולי |

דירקטוריון בנק מזרחי טפחות בראשות משה וידמן אישר היום את המלצת מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר, לביצוע מספר מינויים וחילופי-גברי בהנהלת הבנק. המינויים, הכפופים לאישור בנק ישראל, ייכנסו לתוקף בסוף שנת 2013.

דורון קלאוזנר, שכיהן כמנהל החטיבה העסקית מאז ספטמבר 2009, יעבור לכהן כמנהל החטיבה לבקרת סיכונים (CRO) במקומו של חיים גיט, שיפרוש לגמלאות בסוף השנה. גיט עובד בבנק מזה 21 שנה, למעלה מ-14 מתוכן כמבקר הפנימי הראשי.

לתפקיד מנהל החטיבה העסקית יתמנה אופיר מורד, ששימש בשנים האחרונות סגן מנהל החטיבה.

כמו כן, אישר הדירקטוריון את מינויו של ניסן לוי, עד לאחרונה משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית בבנק ירושלים, למנהל החטיבה לתכנון, תפעול ונכסי לקוחות. לוי יחליף את הסמנכ"ל משה לארי, שהתמנה בחודש שעבר למנהל החטיבה הפיננסית בבנק (CFO) במקומו של אלדד פרשר, שנבחר על ידי הדירקטוריון למנכ"ל הבנק.

דורון קלאוזנר (בן 61, נשוי + 3) הצטרף למזרחי טפחות ב-2009 כסמנכ"ל ומנהל החטיבה העסקית. קודם לכן, בין השנים 2008-2001 עבד בבנק הפועלים, תחילה כמנהל האגף העסקי בחטיבה העסקית, ויותר מאוחר כחבר הנהלה ומנהל החטיבה לאסטרטגיה וניהול סיכונים. בתפקידו האחרון בבנק הפועלים שימש מנהל החטיבה למשאבי אנוש, לוגיסטיקה ורכוש.

אופיר מורד (בן 43, נשוי + 6) עובד במזרחי-טפחות מאז 1997. עד שנת 2005 מילא מספר תפקידים במרכז העסקים הראשי של הבנק בת"א. ב-2005 הצטרף לסקטור תאגידים בחטיבה העסקית וב-2007 התמנה לראש הסקטור. משנת 2010 משמש סגן מנהל החטיבה העסקית.

ניסן לוי (בן 46, נשוי + 6) הצטרף לבנק ירושלים בשנת 1999 ומאז שימש בשורה של תפקידים, תחילה ככלכלן ומנהל מחלקת בקרת סיכונים ומאוחר יותר, בין השנים 2009-2004, כמנהל המחלקה הכלכלית וניהול סיכונים. ב-2009 התמנה לחבר הנהלת בנק ירושלים ומנהל חטיבת הסיכונים וב-2011 עבר לכהן כמשנה למנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.