פרופ' צבי אקשטיין: "יש למנות ועדה בראשות שופט שתמליץ על מינוי נגיד"

כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר במסגרת ראיון לגל"צ. "אני לא רואה עצמי כמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל"
חן דרסינובר | (8)

הרוחות בצמרת הכלכלית במדינה עדיין סוערות על רקע בקשתו של הנגיד המיועד פרופ' ליאו ליידרמן להסיר את מועמדותו לתפקיד בנק ישראל ביום שישי האחרון. מדובר בהסרת מועמדות שנייה במספר במהלך השבוע החולף, לאחר פארסת הנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, שכזכור החליט להסיר את מועמדותו על רקע פרשת הדיוטי פרי בהונג-קונג.

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור חבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס במסגרת ראיון בגל"צ לכותרות שתופסת הפרשה הלא מחמיאה בעיתונות הכלכלית בעולם. לדבריו, "הפרשה אומנם לא תופסת כותרות מרכזיות בעולם, אבל אנחנו מרגישים נבוכים. המועמדים מבחינה מקצועית (פרופ' ליידרמן ופרנקל - ח' ד') הם ראוייים ומכירים את הנושא (הכלכלי- ח' ד') והחליטו לפרוש כתוצאה מההליך".

אקשטיין התייחס להשגות מצידם של חברי הועדה המוניטרית שאיימו לפרוש לאחר מינויו של פרופ' ליידרמן לתפקיד הנגיד, ולדעתו על ראש הממשלה נתניהו למנות ועדה מקצועית שתמליץ על מינוי הנגיד הבא. לדבריו, "לא מדובר בהשגות מקצועיות אלא השגות עליו (על פרופ' ליידרמן - ח' ד'). לעניות דעתי, הנושא המרכזי שעלה לדיון זה הוא נושא התהליך. אני הייתי שותף להעברת חוק בנק ישראל. בחוק יש תהליך מובנה איך בוחרים חברים חיצוניים לוועדה המוניטרית - מה הכישורים הנדרשים ואיך התהליך עובד".

אקשטיין: "זה נראה לא נכון שבחירת נגיד לא תיעשה באמצעות ועדה בראשות שופט"

אקשטיין ציין כי בראש הוועדה עומד שופט עליון, ובוחנים את המועמדים החיצוניים במשך תקופה ארוכה, וכך צריך לעשות במקרה של מינוי בכיר כזה של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "זה נראה לא נכון שבחירה של הנגיד לא תיעשה בדרך דומה לזו של ועדה בראשות השופט וינוגרד. מדובר בועדה קרואה בחוק, שמדי פעם מתחלפים החברים בה, והיא ראויה להמליץ על המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל לראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים המשנה לנגיד וממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, משמשת כממלאת מקום הנגיד, ויש ועדה מוניטרית שמקבלת את ההחלטות - חמישה אנשים מנוסים עם ידע כלכלי טוב. אין לנו מצב חירום כרגע שצריך מישהו חדש באופן מיידי"

עוד הוסיף אקשטיין כי "הוועדה (ועדת האיתור- ח' ד') יכולה לסיים את תפקידה בעוד שלושה ארבעה שבועות. התהליך שגם יהיה שקוף גם יהיה מקצועי ויאפשר לראש הממשלה לבחור את האנשים שמתאימים יותר מבחינתו. כך הם יעברו את המשוכה הציבורית הנדרשת".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קול העם 04/08/2013 10:06
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת שחברי הועדה ימונו בקלות ראש. כל אחד מהם חייב לעבור אישור ועדת-על שתחקור בצורה מעמיקה את עברו המפוקפק. גם חברי ועדת-העל יעברו תהליך דומה אך בקריטריונים מחמירים. הם ימונו ע"י ועדה בראשות מיכאל רפאל וגבריאל ובפיקוח מתמיד של הקדוש ברוך הוא.
  • 5.
    הועדה למינוי שופטים 04/08/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
    יש עדיפות לבעלי הקשרים. המערכת מראש לא רוצה שם אנשים טובים מי מתקבל להיות עוזר שופט? רק בוגרי מכללות. למה? כדי שלא יאיימו על השופט ויהיו חכמים יותר. הועדה למינוי שופטים היא לא ועדה הכי מקצועית גם שם יש אינטרסנטים מהשורה הראשונה. אנחנו מקום ראשון בשחיתות רק שאצלנו השחיתות מנומקת יפה שלא כמו בעולם השלישי הפרימיטיבי אנחנו יותר טובים
  • 4.
    למה מה שופט מבין ?! סתם טמבל שמרוויח מדם של אחרים (ל"ת)
    פיליפ 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
    אדוני הנכבד : האם לא כדאי למנות קודם ועדה שתבדוק התאמתם של מועמדים לראשות ממשלה בישראל?
  • שר אוצר 04/08/2013 08:53
    הגב לתגובה זו
    מה עוזר החלטת ועדה? תראו מה קרה עם ועדת צמח? קיבלו מה שהוחלט? גם לא קיבלו וגם הוגש בג"ץ ע"י שלי יחימוביץ ומה עושים השופטים מרחיבים את ההרכב. ומסבכים עוד יותר את העניינים. אז אני בעד הגרלה
  • 2.
    חי סמינוס 04/08/2013 07:59
    הגב לתגובה זו
    זאת מנהל משק בת למופ]ת. אגב,שלא יהיה תלוי בשרים וסוררים.
  • 1.
    שנון 04/08/2013 07:40
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הבנתם שלא צריך יותר ועדות
  • ועדות 04/08/2013 07:51
    הגב לתגובה זו
    להגיש בג"ץ ולטרפד הכל?
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 2.76%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מערכות מתחזקת 3.5%, אר פי אופטיקל נופלת 4%, הבנקים מאבדים 1.2%

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


אלביט מערכות אלביט מערכות 3.69%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה.



הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.

התגובה בשוק מעורבת יחסית, מדד ת״א רשתות שיווק יורד בכ-0.53 כשהמידע הזה כבר מגולם במידה מסוימת במניות. ההחלטה על הרחבת הפטור פורסמה עוד בנובמבר, ואז נרשמו ירידות חדות יותר במניות האופנה והצריכה הסיקליקלית, אם כי עדיין נרשמת היום תגובה ב ריטיילורס -4.45%  (שמושפעת גם מהתוצאות החלשות של נייקי), פוקס פוקס -1.11%   ואלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.93%  .