פרופ' צבי אקשטיין: "יש למנות ועדה בראשות שופט שתמליץ על מינוי נגיד"
הרוחות בצמרת הכלכלית במדינה עדיין סוערות על רקע בקשתו של הנגיד המיועד
פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור חבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס במסגרת ראיון בגל"צ לכותרות שתופסת הפרשה הלא מחמיאה בעיתונות הכלכלית בעולם. לדבריו, "הפרשה אומנם לא תופסת כותרות מרכזיות בעולם, אבל אנחנו מרגישים נבוכים. המועמדים מבחינה מקצועית (פרופ' ליידרמן ופרנקל - ח' ד') הם ראוייים ומכירים את הנושא (הכלכלי- ח' ד') והחליטו לפרוש כתוצאה מההליך".
אקשטיין התייחס להשגות מצידם של חברי הועדה המוניטרית שאיימו לפרוש לאחר מינויו של פרופ' ליידרמן לתפקיד הנגיד, ולדעתו על ראש הממשלה נתניהו למנות ועדה מקצועית שתמליץ על מינוי הנגיד הבא. לדבריו, "לא מדובר בהשגות מקצועיות אלא השגות עליו (על פרופ' ליידרמן - ח' ד'). לעניות דעתי, הנושא המרכזי שעלה לדיון זה הוא נושא התהליך. אני הייתי שותף להעברת חוק בנק ישראל. בחוק יש תהליך מובנה איך בוחרים חברים חיצוניים לוועדה המוניטרית - מה הכישורים הנדרשים ואיך התהליך עובד".
אקשטיין: "זה נראה לא נכון שבחירת נגיד לא תיעשה באמצעות ועדה בראשות שופט"
אקשטיין ציין כי בראש הוועדה עומד שופט עליון, ובוחנים את המועמדים החיצוניים במשך תקופה ארוכה, וכך צריך לעשות במקרה של מינוי בכיר כזה של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "זה נראה לא נכון שבחירה של הנגיד לא תיעשה בדרך דומה לזו של ועדה בראשות השופט וינוגרד. מדובר בועדה קרואה בחוק, שמדי פעם מתחלפים החברים בה, והיא ראויה להמליץ על המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל לראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים המשנה לנגיד וממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, משמשת כממלאת מקום הנגיד, ויש ועדה מוניטרית שמקבלת את ההחלטות - חמישה אנשים מנוסים עם ידע כלכלי טוב. אין לנו מצב חירום כרגע שצריך מישהו חדש באופן מיידי"
עוד הוסיף אקשטיין כי "הוועדה (ועדת האיתור- ח' ד') יכולה לסיים את תפקידה בעוד שלושה ארבעה שבועות. התהליך שגם יהיה שקוף גם יהיה מקצועי ויאפשר לראש הממשלה לבחור את האנשים שמתאימים יותר מבחינתו. כך הם יעברו את המשוכה הציבורית הנדרשת".
- 6.קול העם 04/08/2013 10:06הגב לתגובה זולא יעלה על הדעת שחברי הועדה ימונו בקלות ראש. כל אחד מהם חייב לעבור אישור ועדת-על שתחקור בצורה מעמיקה את עברו המפוקפק. גם חברי ועדת-העל יעברו תהליך דומה אך בקריטריונים מחמירים. הם ימונו ע"י ועדה בראשות מיכאל רפאל וגבריאל ובפיקוח מתמיד של הקדוש ברוך הוא.
- 5.הועדה למינוי שופטים 04/08/2013 09:38הגב לתגובה זויש עדיפות לבעלי הקשרים. המערכת מראש לא רוצה שם אנשים טובים מי מתקבל להיות עוזר שופט? רק בוגרי מכללות. למה? כדי שלא יאיימו על השופט ויהיו חכמים יותר. הועדה למינוי שופטים היא לא ועדה הכי מקצועית גם שם יש אינטרסנטים מהשורה הראשונה. אנחנו מקום ראשון בשחיתות רק שאצלנו השחיתות מנומקת יפה שלא כמו בעולם השלישי הפרימיטיבי אנחנו יותר טובים
- 4.למה מה שופט מבין ?! סתם טמבל שמרוויח מדם של אחרים (ל"ת)פיליפ 04/08/2013 08:18הגב לתגובה זו
- 3.אורי 04/08/2013 08:18הגב לתגובה זואדוני הנכבד : האם לא כדאי למנות קודם ועדה שתבדוק התאמתם של מועמדים לראשות ממשלה בישראל?
- שר אוצר 04/08/2013 08:53הגב לתגובה זומה עוזר החלטת ועדה? תראו מה קרה עם ועדת צמח? קיבלו מה שהוחלט? גם לא קיבלו וגם הוגש בג"ץ ע"י שלי יחימוביץ ומה עושים השופטים מרחיבים את ההרכב. ומסבכים עוד יותר את העניינים. אז אני בעד הגרלה
- 2.חי סמינוס 04/08/2013 07:59הגב לתגובה זוזאת מנהל משק בת למופ]ת. אגב,שלא יהיה תלוי בשרים וסוררים.
- 1.שנון 04/08/2013 07:40הגב לתגובה זועוד לא הבנתם שלא צריך יותר ועדות
- ועדות 04/08/2013 07:51הגב לתגובה זולהגיש בג"ץ ולטרפד הכל?
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
