פרופ' צבי אקשטיין: "יש למנות ועדה בראשות שופט שתמליץ על מינוי נגיד"

כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר במסגרת ראיון לגל"צ. "אני לא רואה עצמי כמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל"
חן דרסינובר | (8)

הרוחות בצמרת הכלכלית במדינה עדיין סוערות על רקע בקשתו של הנגיד המיועד פרופ' ליאו ליידרמן להסיר את מועמדותו לתפקיד בנק ישראל ביום שישי האחרון. מדובר בהסרת מועמדות שנייה במספר במהלך השבוע החולף, לאחר פארסת הנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, שכזכור החליט להסיר את מועמדותו על רקע פרשת הדיוטי פרי בהונג-קונג.

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור חבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס במסגרת ראיון בגל"צ לכותרות שתופסת הפרשה הלא מחמיאה בעיתונות הכלכלית בעולם. לדבריו, "הפרשה אומנם לא תופסת כותרות מרכזיות בעולם, אבל אנחנו מרגישים נבוכים. המועמדים מבחינה מקצועית (פרופ' ליידרמן ופרנקל - ח' ד') הם ראוייים ומכירים את הנושא (הכלכלי- ח' ד') והחליטו לפרוש כתוצאה מההליך".

אקשטיין התייחס להשגות מצידם של חברי הועדה המוניטרית שאיימו לפרוש לאחר מינויו של פרופ' ליידרמן לתפקיד הנגיד, ולדעתו על ראש הממשלה נתניהו למנות ועדה מקצועית שתמליץ על מינוי הנגיד הבא. לדבריו, "לא מדובר בהשגות מקצועיות אלא השגות עליו (על פרופ' ליידרמן - ח' ד'). לעניות דעתי, הנושא המרכזי שעלה לדיון זה הוא נושא התהליך. אני הייתי שותף להעברת חוק בנק ישראל. בחוק יש תהליך מובנה איך בוחרים חברים חיצוניים לוועדה המוניטרית - מה הכישורים הנדרשים ואיך התהליך עובד".

אקשטיין: "זה נראה לא נכון שבחירת נגיד לא תיעשה באמצעות ועדה בראשות שופט"

אקשטיין ציין כי בראש הוועדה עומד שופט עליון, ובוחנים את המועמדים החיצוניים במשך תקופה ארוכה, וכך צריך לעשות במקרה של מינוי בכיר כזה של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "זה נראה לא נכון שבחירה של הנגיד לא תיעשה בדרך דומה לזו של ועדה בראשות השופט וינוגרד. מדובר בועדה קרואה בחוק, שמדי פעם מתחלפים החברים בה, והיא ראויה להמליץ על המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל לראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים המשנה לנגיד וממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, משמשת כממלאת מקום הנגיד, ויש ועדה מוניטרית שמקבלת את ההחלטות - חמישה אנשים מנוסים עם ידע כלכלי טוב. אין לנו מצב חירום כרגע שצריך מישהו חדש באופן מיידי"

עוד הוסיף אקשטיין כי "הוועדה (ועדת האיתור- ח' ד') יכולה לסיים את תפקידה בעוד שלושה ארבעה שבועות. התהליך שגם יהיה שקוף גם יהיה מקצועי ויאפשר לראש הממשלה לבחור את האנשים שמתאימים יותר מבחינתו. כך הם יעברו את המשוכה הציבורית הנדרשת".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קול העם 04/08/2013 10:06
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת שחברי הועדה ימונו בקלות ראש. כל אחד מהם חייב לעבור אישור ועדת-על שתחקור בצורה מעמיקה את עברו המפוקפק. גם חברי ועדת-העל יעברו תהליך דומה אך בקריטריונים מחמירים. הם ימונו ע"י ועדה בראשות מיכאל רפאל וגבריאל ובפיקוח מתמיד של הקדוש ברוך הוא.
  • 5.
    הועדה למינוי שופטים 04/08/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
    יש עדיפות לבעלי הקשרים. המערכת מראש לא רוצה שם אנשים טובים מי מתקבל להיות עוזר שופט? רק בוגרי מכללות. למה? כדי שלא יאיימו על השופט ויהיו חכמים יותר. הועדה למינוי שופטים היא לא ועדה הכי מקצועית גם שם יש אינטרסנטים מהשורה הראשונה. אנחנו מקום ראשון בשחיתות רק שאצלנו השחיתות מנומקת יפה שלא כמו בעולם השלישי הפרימיטיבי אנחנו יותר טובים
  • 4.
    למה מה שופט מבין ?! סתם טמבל שמרוויח מדם של אחרים (ל"ת)
    פיליפ 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
    אדוני הנכבד : האם לא כדאי למנות קודם ועדה שתבדוק התאמתם של מועמדים לראשות ממשלה בישראל?
  • שר אוצר 04/08/2013 08:53
    הגב לתגובה זו
    מה עוזר החלטת ועדה? תראו מה קרה עם ועדת צמח? קיבלו מה שהוחלט? גם לא קיבלו וגם הוגש בג"ץ ע"י שלי יחימוביץ ומה עושים השופטים מרחיבים את ההרכב. ומסבכים עוד יותר את העניינים. אז אני בעד הגרלה
  • 2.
    חי סמינוס 04/08/2013 07:59
    הגב לתגובה זו
    זאת מנהל משק בת למופ]ת. אגב,שלא יהיה תלוי בשרים וסוררים.
  • 1.
    שנון 04/08/2013 07:40
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הבנתם שלא צריך יותר ועדות
  • ועדות 04/08/2013 07:51
    הגב לתגובה זו
    להגיש בג"ץ ולטרפד הכל?
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א

המומנטום התהפך בחברות הביטוח אחרי זינוק של 4% אמש ופריצת שיא - המדד נפל 4.2% בשל תגובות לתוצאות - כלל צנחה בעוד איידיאיי ה"אמא" של ביטוח ישיר התחזקה;  הביטחוניות ירדו לאור התקרבות אוקראינה להסכם שלום;  ימים אחרונים לעונת הדוחות דוחות וסלקום התחזקה לאחר הכרזה על דיבידנד לראשונה מזה 12 שנה
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. 

במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. 

גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.56%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.86%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77%   ובפוקס פוקס -4.42%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.