פרופ' צבי אקשטיין: "יש למנות ועדה בראשות שופט שתמליץ על מינוי נגיד"

כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר במסגרת ראיון לגל"צ. "אני לא רואה עצמי כמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל"
חן דרסינובר | (8)

הרוחות בצמרת הכלכלית במדינה עדיין סוערות על רקע בקשתו של הנגיד המיועד פרופ' ליאו ליידרמן להסיר את מועמדותו לתפקיד בנק ישראל ביום שישי האחרון. מדובר בהסרת מועמדות שנייה במספר במהלך השבוע החולף, לאחר פארסת הנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, שכזכור החליט להסיר את מועמדותו על רקע פרשת הדיוטי פרי בהונג-קונג.

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור חבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס במסגרת ראיון בגל"צ לכותרות שתופסת הפרשה הלא מחמיאה בעיתונות הכלכלית בעולם. לדבריו, "הפרשה אומנם לא תופסת כותרות מרכזיות בעולם, אבל אנחנו מרגישים נבוכים. המועמדים מבחינה מקצועית (פרופ' ליידרמן ופרנקל - ח' ד') הם ראוייים ומכירים את הנושא (הכלכלי- ח' ד') והחליטו לפרוש כתוצאה מההליך".

אקשטיין התייחס להשגות מצידם של חברי הועדה המוניטרית שאיימו לפרוש לאחר מינויו של פרופ' ליידרמן לתפקיד הנגיד, ולדעתו על ראש הממשלה נתניהו למנות ועדה מקצועית שתמליץ על מינוי הנגיד הבא. לדבריו, "לא מדובר בהשגות מקצועיות אלא השגות עליו (על פרופ' ליידרמן - ח' ד'). לעניות דעתי, הנושא המרכזי שעלה לדיון זה הוא נושא התהליך. אני הייתי שותף להעברת חוק בנק ישראל. בחוק יש תהליך מובנה איך בוחרים חברים חיצוניים לוועדה המוניטרית - מה הכישורים הנדרשים ואיך התהליך עובד".

אקשטיין: "זה נראה לא נכון שבחירת נגיד לא תיעשה באמצעות ועדה בראשות שופט"

אקשטיין ציין כי בראש הוועדה עומד שופט עליון, ובוחנים את המועמדים החיצוניים במשך תקופה ארוכה, וכך צריך לעשות במקרה של מינוי בכיר כזה של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "זה נראה לא נכון שבחירה של הנגיד לא תיעשה בדרך דומה לזו של ועדה בראשות השופט וינוגרד. מדובר בועדה קרואה בחוק, שמדי פעם מתחלפים החברים בה, והיא ראויה להמליץ על המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל לראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים המשנה לנגיד וממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, משמשת כממלאת מקום הנגיד, ויש ועדה מוניטרית שמקבלת את ההחלטות - חמישה אנשים מנוסים עם ידע כלכלי טוב. אין לנו מצב חירום כרגע שצריך מישהו חדש באופן מיידי"

עוד הוסיף אקשטיין כי "הוועדה (ועדת האיתור- ח' ד') יכולה לסיים את תפקידה בעוד שלושה ארבעה שבועות. התהליך שגם יהיה שקוף גם יהיה מקצועי ויאפשר לראש הממשלה לבחור את האנשים שמתאימים יותר מבחינתו. כך הם יעברו את המשוכה הציבורית הנדרשת".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קול העם 04/08/2013 10:06
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת שחברי הועדה ימונו בקלות ראש. כל אחד מהם חייב לעבור אישור ועדת-על שתחקור בצורה מעמיקה את עברו המפוקפק. גם חברי ועדת-העל יעברו תהליך דומה אך בקריטריונים מחמירים. הם ימונו ע"י ועדה בראשות מיכאל רפאל וגבריאל ובפיקוח מתמיד של הקדוש ברוך הוא.
  • 5.
    הועדה למינוי שופטים 04/08/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
    יש עדיפות לבעלי הקשרים. המערכת מראש לא רוצה שם אנשים טובים מי מתקבל להיות עוזר שופט? רק בוגרי מכללות. למה? כדי שלא יאיימו על השופט ויהיו חכמים יותר. הועדה למינוי שופטים היא לא ועדה הכי מקצועית גם שם יש אינטרסנטים מהשורה הראשונה. אנחנו מקום ראשון בשחיתות רק שאצלנו השחיתות מנומקת יפה שלא כמו בעולם השלישי הפרימיטיבי אנחנו יותר טובים
  • 4.
    למה מה שופט מבין ?! סתם טמבל שמרוויח מדם של אחרים (ל"ת)
    פיליפ 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי 04/08/2013 08:18
    הגב לתגובה זו
    אדוני הנכבד : האם לא כדאי למנות קודם ועדה שתבדוק התאמתם של מועמדים לראשות ממשלה בישראל?
  • שר אוצר 04/08/2013 08:53
    הגב לתגובה זו
    מה עוזר החלטת ועדה? תראו מה קרה עם ועדת צמח? קיבלו מה שהוחלט? גם לא קיבלו וגם הוגש בג"ץ ע"י שלי יחימוביץ ומה עושים השופטים מרחיבים את ההרכב. ומסבכים עוד יותר את העניינים. אז אני בעד הגרלה
  • 2.
    חי סמינוס 04/08/2013 07:59
    הגב לתגובה זו
    זאת מנהל משק בת למופ]ת. אגב,שלא יהיה תלוי בשרים וסוררים.
  • 1.
    שנון 04/08/2013 07:40
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הבנתם שלא צריך יותר ועדות
  • ועדות 04/08/2013 07:51
    הגב לתגובה זו
    להגיש בג"ץ ולטרפד הכל?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שיא או תיקון?

איך משקיעים צריכים לפעול ובמה זה תלוי? על מניית טאואר, אל על, מארוול שזינקה אתמול אחרי המסחר והחוזים על וול סטריט

מערכת ביזפורטל |

אתמול שברה הבורסה שיאים חדשים. מומחי ההשקעות אומרים שמתקרבים לתיקון, ואתם מתלבטים כי אתם רואים את העליות ולא רוצים להישאר בחוץ. אף אחד לא יודע בדיוק מתי יגיע תיקון אם בכלל יגיע. חשוב להסביר את זה - יש הערכות, יש תחזיות, אבל לא ניתן לתזמן את השוק. ולכן, נראה שהאסטרטגיה הנכונה למשקיעים היא כזו - אם אתם משקיעים לטווח ארוך, להיצמד לגוף שמנהל לכם את הכסף או להמשיך להחזיק כפי שאתם מחזיקים - באותן אלוקציות של מניות ואג"ח, שמתאימות לסיכונים ולצרכים שלכם. כלומר, לא לבצע שינויים.

אם אתם בלי זמן השקעה מוגדר, אתם צריכים להבין שהשוק לא זול, ושהוא יכול לרדת ומכאן תקבלו החלטות - ייתכן מאוד שעדיף להוריד את הרכיב המנייתי (תלוי בצרכים והיכולת שלכם לספוג סיכון) או לעבור לנכסים דפנסיביים יותר. בכל מקרה, אם אתם משקיעים בשוק המניות לזמן קצר, אתם צריכים לזכור שהכל יכול לקרות, זה חצי הימור.   

המניות הדואליות עלו אתמול בוול סטריט, אבל העלייה הזו כבר מגולמת במחירים של הבורסה בת"א מאתמול. כשרואים את טאואר מזנקת בוול סטריט עשויים לחשוב שהיא תעלה למחרת בבוקר בת"א, אבל צריך להזכיר שהמסחר בוול סטריט מתחיל ב-16:30 ובת"א מסתיים ב-17:23-17:25 כך שיש כמעט שעה של מסחר מקביל. בזמן הזה עליות בוול סטריט מתורגמות מיד לעליות בת"א. 

טאואר למשל זינקה אתמול כבר בפתיחה, אז למרות שבמסחר בוול סטריט היא עלתה ב-4.1%, היא צפויה הבוקר לרדת בגלל פערי ארביטראז' שליליים ב-1.3%. הנה פערי הארביטראז' של החברות הגדולות, הקליקו ותקבלו תמונה מפורטת: