פרופ' צבי אקשטיין: "יש למנות ועדה בראשות שופט שתמליץ על מינוי נגיד"
הרוחות בצמרת הכלכלית במדינה עדיין סוערות על רקע בקשתו של הנגיד המיועד
פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור חבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס במסגרת ראיון בגל"צ לכותרות שתופסת הפרשה הלא מחמיאה בעיתונות הכלכלית בעולם. לדבריו, "הפרשה אומנם לא תופסת כותרות מרכזיות בעולם, אבל אנחנו מרגישים נבוכים. המועמדים מבחינה מקצועית (פרופ' ליידרמן ופרנקל - ח' ד') הם ראוייים ומכירים את הנושא (הכלכלי- ח' ד') והחליטו לפרוש כתוצאה מההליך".
אקשטיין התייחס להשגות מצידם של חברי הועדה המוניטרית שאיימו לפרוש לאחר מינויו של פרופ' ליידרמן לתפקיד הנגיד, ולדעתו על ראש הממשלה נתניהו למנות ועדה מקצועית שתמליץ על מינוי הנגיד הבא. לדבריו, "לא מדובר בהשגות מקצועיות אלא השגות עליו (על פרופ' ליידרמן - ח' ד'). לעניות דעתי, הנושא המרכזי שעלה לדיון זה הוא נושא התהליך. אני הייתי שותף להעברת חוק בנק ישראל. בחוק יש תהליך מובנה איך בוחרים חברים חיצוניים לוועדה המוניטרית - מה הכישורים הנדרשים ואיך התהליך עובד".
אקשטיין: "זה נראה לא נכון שבחירת נגיד לא תיעשה באמצעות ועדה בראשות שופט"
אקשטיין ציין כי בראש הוועדה עומד שופט עליון, ובוחנים את המועמדים החיצוניים במשך תקופה ארוכה, וכך צריך לעשות במקרה של מינוי בכיר כזה של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "זה נראה לא נכון שבחירה של הנגיד לא תיעשה בדרך דומה לזו של ועדה בראשות השופט וינוגרד. מדובר בועדה קרואה בחוק, שמדי פעם מתחלפים החברים בה, והיא ראויה להמליץ על המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל לראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים המשנה לנגיד וממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, משמשת כממלאת מקום הנגיד, ויש ועדה מוניטרית שמקבלת את ההחלטות - חמישה אנשים מנוסים עם ידע כלכלי טוב. אין לנו מצב חירום כרגע שצריך מישהו חדש באופן מיידי"
עוד הוסיף אקשטיין כי "הוועדה (ועדת האיתור- ח' ד') יכולה לסיים את תפקידה בעוד שלושה ארבעה שבועות. התהליך שגם יהיה שקוף גם יהיה מקצועי ויאפשר לראש הממשלה לבחור את האנשים שמתאימים יותר מבחינתו. כך הם יעברו את המשוכה הציבורית הנדרשת".
- 6.קול העם 04/08/2013 10:06הגב לתגובה זולא יעלה על הדעת שחברי הועדה ימונו בקלות ראש. כל אחד מהם חייב לעבור אישור ועדת-על שתחקור בצורה מעמיקה את עברו המפוקפק. גם חברי ועדת-העל יעברו תהליך דומה אך בקריטריונים מחמירים. הם ימונו ע"י ועדה בראשות מיכאל רפאל וגבריאל ובפיקוח מתמיד של הקדוש ברוך הוא.
- 5.הועדה למינוי שופטים 04/08/2013 09:38הגב לתגובה זויש עדיפות לבעלי הקשרים. המערכת מראש לא רוצה שם אנשים טובים מי מתקבל להיות עוזר שופט? רק בוגרי מכללות. למה? כדי שלא יאיימו על השופט ויהיו חכמים יותר. הועדה למינוי שופטים היא לא ועדה הכי מקצועית גם שם יש אינטרסנטים מהשורה הראשונה. אנחנו מקום ראשון בשחיתות רק שאצלנו השחיתות מנומקת יפה שלא כמו בעולם השלישי הפרימיטיבי אנחנו יותר טובים
- 4.למה מה שופט מבין ?! סתם טמבל שמרוויח מדם של אחרים (ל"ת)פיליפ 04/08/2013 08:18הגב לתגובה זו
- 3.אורי 04/08/2013 08:18הגב לתגובה זואדוני הנכבד : האם לא כדאי למנות קודם ועדה שתבדוק התאמתם של מועמדים לראשות ממשלה בישראל?
- שר אוצר 04/08/2013 08:53הגב לתגובה זומה עוזר החלטת ועדה? תראו מה קרה עם ועדת צמח? קיבלו מה שהוחלט? גם לא קיבלו וגם הוגש בג"ץ ע"י שלי יחימוביץ ומה עושים השופטים מרחיבים את ההרכב. ומסבכים עוד יותר את העניינים. אז אני בעד הגרלה
- 2.חי סמינוס 04/08/2013 07:59הגב לתגובה זוזאת מנהל משק בת למופ]ת. אגב,שלא יהיה תלוי בשרים וסוררים.
- 1.שנון 04/08/2013 07:40הגב לתגובה זועוד לא הבנתם שלא צריך יותר ועדות
- ועדות 04/08/2013 07:51הגב לתגובה זולהגיש בג"ץ ולטרפד הכל?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
