פרופ' גלאי: "נקווה שפרופ' פרנקל צבר עוד ניסיון בעשור האחרון"
"ההחלטה למנות את פרופ' לנגיד זו הפתעה רבתי. זה כיוון שאף אחד לא חשב עליו. אומר פרופ' דן גלאי מהאוניברסיטה העברית ויו"ר בית ההשקעות סיגמא שמעביר ביקורת סמויה על המינוי ואומר "נקווה שהוא צבר עוד ניסיון בעשר השנים האחרונות. היו לו שנים לא פשוטות. נקווה שימשיך את הכיוון של סטנלי פישר. מה שחשוב בתפקיד הזה זה האמינות". "לדברי פרופ' גלאי, "תפקיד של נגיד זה תפקיד לא קל ולא פשוט. מה שפישר הצטיין בו זה להיות פרו-אקטיבי, כלומר לקבל החלטות לפני הארועים ולקבוע את המגמות בשוק ולא להיגרר אחריהן. ואני מקווה שגם פרופ' פרנקל ישכיל להיות כזה". "במשק הישראלי אמנם קיימות בעיות אבל אלו הן בעיות משניות ביחס לבעיות החיצוניות. פרנקל מקבל לידיו משק שהוא במצב לא רע בכלל. ברור שצריך לקצץ קצת פה ושם אבל הגירעון הוא כזה שניתן לטפל בו וגם לסגור אותו. הבעיות המרכזיות שלנו הן הבעיות החיצוניות. הבעיה המרכזית היא שהציפו את העולם בכסף, בארה"ב, באירופה ובסין". "המטרה של הדפסות הכספים היתה לעודד את הצריכה הריאלית, אבל זה הולך לאט וקשה והשאלה היא איך יורדים מהעץ הגבוה הזה מבלי לחולל נזק רב יותר לכלכלה העולמית. ברור לכולם שאי אפשר להמשיך לאורך זמן עם הקו הזה שיוצר גירעונות עתק ועלול להוביל לאינפלציה ולעליות מחירים בשוק הריאלי ובבורסות". בעיית הנדל"ן - לא בעיה של בנק ישראל "פרנקל ופישר הם ידידים טובים עוד מימיהם באוניברסיטת שיקגו, שניהם מאוד מוכשרים, אני מצפה שהעברת התפקיד ביניהם תהיה קלה ופשוטה. שניהם הביאו רקע אקדמי עשיר ומכובד עם גישה פרקטית. זה משהו שמשותף לשניהם. שניהם גם מאוד מוערכים בעולם ולכן המינוי של פרנקל שומר על הקרדיט שיש לבנק ישראל בעיני העולם. בדומה למה שעשה פישר גם פרנקל צריך להיות עם האצבע על ההדק ביחס לארועים הבינלאומיים ולהגיב מהר לארועים אלו שעלולים להשפיע על המשק הישראלי". "בעיית הנדל"ן היא לא באמת הבעיה של בנק ישראל, למרות שמנסים לייחס לו את הבעיה. הממשלה היא זו שצריכה לטפל בנושא זה. הכלים שיש לבנק ישראל, כגון הריבית והפיקוח על הבנקים הם מוגבלים והאחראיות על ההיצע היא של הממשלה. בנק ישראל צריך להתערב פחות בשוק הנדל"ן. זה מגוחך לצפות מבנק ישראל שימלא את המקום של מנהל מקרקעי ישראל". מבחן מעניין בשוק המט"ח "על רקע מציאת הגז ופער הריביות, אני מצפה יהיה קשה מאוד גם לנגיד הנכנס לעצור את ההתחזקות של השקל. זה לא יהיה פשוט. להחזיק את השקל חלש זה לא דבר שאני מצפה שימשך לאורך זמן". פרנקל עומד בפני מבחן מעניין בשוק המט"ח. יש פה עניין של הורדת ידיים - הנגיד צריך להפגין נחישות מול הספקולנטים, אבל הבעיה היא שמדובר בגופים גדולים מחו"ל שיש להם יכולות לא פחות גדולות משל הבנק המרכזי. צריך לראות שאנחנו לא נכנסים לסחרחורת. זה משחק מסוכן וקשה יהיה להאבק במגמה זו. אם השוק יוביל להתחזקות השקל - זה מה שיהיה. בסה"כ הקדנציה שמסכם הנגיד היוצא פישר אפשר להגדיר אותה כמצויינת. הוא היה המבוגר האחראי שהשאיר בסופו של עשור לא פשוט כלכלה חזקה. הוא בהחלט נגיד בולט לחיוב גם ביחס לנגידים בעולם. אני שומע הרבה מאוד תשבוחות על המדיניות המוניטרית שלו ועל האופן בו הוא ניהל את בנק ישראל. "אני חושב שבמוקדם או במאוחר פרנקל יאלץ להעלות את הריבית במשק, אם המגמות בעולם ימשכו לכיוון הן מאותתות שהן הולכות בחודש חודשיים האחרונים, כאשר בארה"ב מצפים לנסיגה הדרגתית מתוכניות ההקלות הכמותיות ותחילת חזרה לסביבת ריבית עולה אולי כבר בשנה הבאה. התנודתיות בעולם באופן מדהים היתה נמוכה במשך הרבה מאוד זמן בכל העולם, אבל בחודש חודשיים האחרונים בהחלט רואים עלייה בסטיות", מסכם את דבריו הפרופסור שחתום על על המצאת מדד ה-VIX, "מדד הפחד" שנותן אינדיקציה על הסיכון המגולם בשוק ברגע נתון ומשפיע על החלטות המשקיעים.
- 1.blond101 25/06/2013 13:30הגב לתגובה זואני לא מצליח להבין למה הפרופ' מוכן להשלים עם הקרב על המטח מה יקרה אם נטיל מס בהתחלה מינורי על כל אותם גופיהשקעה מכווני ממשלות המשקיעים לטווח קצר במטבע שלנו . זה לא מלחמה אבודה ויש משקים שהצליחו לרסן את זרימן ההון הספקולטיבי אליהם.

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.