דריכות בשוק: מחר יפרסם הנגיד פישר את עדכון הריבית, מה צופים הכלכלנים?
מחר בשעה 17:30 תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יוני. החלטה זו צפויה להיות אחת ההחלטות הדרמטיות של הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, שזו גם צפויה להיות ההחלטה הלפני אחרונה שלו בתפקיד אותו יסיים לאחר 8 שנים בתום חודש יוני.
החשיבות של החלטת הריבית הנוכחית הינה על רקע החלטת הריבית האחרונה בה בנק ישראל הפתיע את השוק לפני כשבועיים וחתך את הריבית במשק ב-0.25% ל-1.5%. בשבוע שעבר נחשפו הפרוטוקולים של ישיבה זו והתגלה כי פרופ' פישר היה זה שהכריע על שיעור הפחתה של 0.25% לאחר שבין חברי הוועדה נוצר תיקו, כאשר המחלוקת היתה אם להפחית ב-0.25% או ב-0.5%.
על פי סקר בלומברג שנערך ביום ה' האחרון בקרב 19 כלכלנים ישנו רוב קטן של 11 כלכלנים לעומת 8 שמעריכים כי הריבית תיוותר על כנה ברמה של 1.5% ולא תרד לרמה של 1.25%.
את המחלוקת הזו בין הכלכלנים מרגישים גם הפעילים בשוק ההון. התשואה לפידיון (ברוטו) של מק"מ לשנה (524) מעידה כי הציפיות בשוק הן לריבית בשיעור של 1.32%, כלומר בערך באמצע הדרך בין רמת הריבית הנוכחית במשק לבין רמת הריבית ש-8 אנליסטים חושבים שאליה תרד הריבית במשק לאחר ההחלטה מחר.
השיקולים המרכזיים שהשפיעו על הנגיד להפחית את הריבית במשק לפני כשבועיים במפתיע היו התחזקותו של השקל, כתוצאה מהתחלת הזרמת הגז מ"תמר" וגם הורדות הריבית ברחבי העולם ובראשם הפחתת הריבית באירופה, שהגדילו את הפערים עימם מתמודדת הכלכלה הישראלית והיצואנים. נזכיר כי באותה ההחלטה גם הודיע בנק ישראל כי על מנת לתמוך במגמת הפיחות של השקל הוא משיק תוכנית רכישות מט"ח בהיקף של 2.1 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2018.
בינתיים, נראה כי הפעולות של הנגיד פישר היו אפקטיביות, מאחר שהן הובילו לשינוי מגמה בשוק המט"ח המקומי. בשבועיים החולפים זינק שערו של הדולר כנגד השקל בשיעור של 4% ושב לרמה של כ-3.7 שקלים וכנגד סל המטבעות נחלש השקל ב-3.1% מאז ההפחתה. השאלה היא אם העלייה הזו בשערי המט"ח מספיקה על מנת למנוע שימוש חוזר במדיניות המוניטרית המרחיבה, זאת כאשר מנגד לא עוצרות העליות במחיר הנדל"ן בישראל ולא נבלמים הביקושים למשכנתאות.
מה אומרים הכלכלנים
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות אומר היום כי "בהסתכלות על ההחלטה שתתקבל מחר, נראה כי אוסף התרחישים והשיקולים העומדים בפני הוועדה המוניטארית תומך בהסתברות מעט גבוהה יותר להפחתה נוספת של 0.25%".
"מאז ההחלטה להפחית את הריבית באמצע החודש נחלש השקל ב-3.1% מול סל המטבעות. האם פיחות זה מספק את בנק ישראל? אנו כמובן לא יודעים אך אנו בספק. האם מגמת היחלשות השקל תמשך גם ללא הפחתה נוספת של הריבית? גם זה לא בטוח בכלל כיוון שהשוק מצפה כיום להפחתת ריבית נוספת".
"אם השקל יחזור להתחזק, הבנק איבד לא רק את ה"תחמושת" המוניטארית באמצע החודש אלא בעיקר את המומנטום וגורם ההפתעה בשוק המט"ח כך שעל מנת להשפיע על שער החליפין בעתיד הבנק עשוי להידרש להפחתת ריבית גדולה יותר".
"מנגד, בהינתן האינפלציה הנמוכה והצמיחה האיטית, להפחתת ריבית אין עלויות של ממש (חוץ מאלו בשוק הדיור אבל כבר הבנו שהוא פקטור משני בשיקולי בנק ישראל).
בנוסף, כדאי לזכור כי מועד התכנסות הועדה בעוד חודש ימים הינו שבוע בלבד לפני שפישר מסיים את תפקידו בבנק. האם פישר מעוניין להותיר את שוק המט"ח במצב לא סגור, או שמא הוא יעדיף, במידת יכולתו, לנסות ולייצר סביבה נוחה יותר למחליפו/מחליפתו בכניסתם לתפקיד? בהינתן הרשום מעלה אנו מעריכים כי הריבית תופחת מחר ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.25%", כותב גרינפלד בסקירתו היום.
דודי רזניק , מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון מעריך כי "למרות שמחצית מחברי הועדה המוניטארית סברו כי יש להוריד הריבית ב 0.5%, נראה כי בהחלטה הבאה, ביום שני הקרוב תיוותר הריבית ללא שינוי, על רקע היחלשות השקל מאז ההודעה בשבוע שעבר. עם זאת, ישנה סבירות גבוהה יחסית להפחתת ריבית במהלך הרביע האחרון של 2013".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי "מחר צפויה הורדת ריבית נוספת ל-1.25% על רקע נתונים כלכליים חלשים (בישראל ובעולם) והיעדר לחצי אינפלציה. במידה שיוחלט לא לשנות את הריבית, מגמת הייסוף בשקל צפויה להתחזק ולהחזיר את השקל ל-3.60 שקלים לדולר עד סוף השבוע".
- 7.לא מעניין אותנו שער הדולאר פעם התפללנו שירד (ל"ת)אאא 27/05/2013 09:23הגב לתגובה זו
- 6.לא צריך להיות כזה חכם הריבית תרד ב- 0.5% מתנת פרידה (ל"ת)0.5% מינוס 26/05/2013 22:34הגב לתגובה זו
- 5.כלכלן 26/05/2013 19:53הגב לתגובה זולהשקעה כולל מס על השכרה מהשקל הראשון הדולר יגיע ל4 שקל עד סוף הקיץ והיורו יעבור את ה5
- 4.הוא לא יוריד, והורדה של 0.25% מגולמת בשוק= נפילות (ל"ת)ליאון 26/05/2013 19:41הגב לתגובה זו
- 3.נקווה שהנגיד הבא יהיה רגיש לשוק הדיור. סטנלי נכשל !!! (ל"ת)מעמד ביניים 26/05/2013 19:18הגב לתגובה זו
- 2.עזוב את הריבית 26/05/2013 19:09הגב לתגובה זוטמבל
- 1.פישר הפקיר את הזוגות מחוסרי הדיור ותידלק את הבועה (ל"ת)ביבי נכשל כליל בדיור 26/05/2013 18:32הגב לתגובה זו
- כליל אצלו הכל כליל (ל"ת)da 26/05/2013 21:59הגב לתגובה זו
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
