דריכות בשוק: מחר יפרסם הנגיד פישר את עדכון הריבית, מה צופים הכלכלנים?

"אם הריבית לא תשתנה, השקל יחזור ל-3.6 שקלים עד סוף השבוע". איך נחלקים הקולות של 19 הכלכלנים שהשתתפו בסקר בלומברג?
יעל גרונטמן | (8)

מחר בשעה 17:30 תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יוני. החלטה זו צפויה להיות אחת ההחלטות הדרמטיות של הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, שזו גם צפויה להיות ההחלטה הלפני אחרונה שלו בתפקיד אותו יסיים לאחר 8 שנים בתום חודש יוני.

החשיבות של החלטת הריבית הנוכחית הינה על רקע החלטת הריבית האחרונה בה בנק ישראל הפתיע את השוק לפני כשבועיים וחתך את הריבית במשק ב-0.25% ל-1.5%. בשבוע שעבר נחשפו הפרוטוקולים של ישיבה זו והתגלה כי פרופ' פישר היה זה שהכריע על שיעור הפחתה של 0.25% לאחר שבין חברי הוועדה נוצר תיקו, כאשר המחלוקת היתה אם להפחית ב-0.25% או ב-0.5%.

על פי סקר בלומברג שנערך ביום ה' האחרון בקרב 19 כלכלנים ישנו רוב קטן של 11 כלכלנים לעומת 8 שמעריכים כי הריבית תיוותר על כנה ברמה של 1.5% ולא תרד לרמה של 1.25%.

את המחלוקת הזו בין הכלכלנים מרגישים גם הפעילים בשוק ההון. התשואה לפידיון (ברוטו) של מק"מ לשנה (524) מעידה כי הציפיות בשוק הן לריבית בשיעור של 1.32%, כלומר בערך באמצע הדרך בין רמת הריבית הנוכחית במשק לבין רמת הריבית ש-8 אנליסטים חושבים שאליה תרד הריבית במשק לאחר ההחלטה מחר.

השיקולים המרכזיים שהשפיעו על הנגיד להפחית את הריבית במשק לפני כשבועיים במפתיע היו התחזקותו של השקל, כתוצאה מהתחלת הזרמת הגז מ"תמר" וגם הורדות הריבית ברחבי העולם ובראשם הפחתת הריבית באירופה, שהגדילו את הפערים עימם מתמודדת הכלכלה הישראלית והיצואנים. נזכיר כי באותה ההחלטה גם הודיע בנק ישראל כי על מנת לתמוך במגמת הפיחות של השקל הוא משיק תוכנית רכישות מט"ח בהיקף של 2.1 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2018.

בינתיים, נראה כי הפעולות של הנגיד פישר היו אפקטיביות, מאחר שהן הובילו לשינוי מגמה בשוק המט"ח המקומי. בשבועיים החולפים זינק שערו של הדולר כנגד השקל בשיעור של 4% ושב לרמה של כ-3.7 שקלים וכנגד סל המטבעות נחלש השקל ב-3.1% מאז ההפחתה. השאלה היא אם העלייה הזו בשערי המט"ח מספיקה על מנת למנוע שימוש חוזר במדיניות המוניטרית המרחיבה, זאת כאשר מנגד לא עוצרות העליות במחיר הנדל"ן בישראל ולא נבלמים הביקושים למשכנתאות.

מה אומרים הכלכלנים

אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות אומר היום כי "בהסתכלות על ההחלטה שתתקבל מחר, נראה כי אוסף התרחישים והשיקולים העומדים בפני הוועדה המוניטארית תומך בהסתברות מעט גבוהה יותר להפחתה נוספת של 0.25%".

"מאז ההחלטה להפחית את הריבית באמצע החודש נחלש השקל ב-3.1% מול סל המטבעות. האם פיחות זה מספק את בנק ישראל? אנו כמובן לא יודעים אך אנו בספק. האם מגמת היחלשות השקל תמשך גם ללא הפחתה נוספת של הריבית? גם זה לא בטוח בכלל כיוון שהשוק מצפה כיום להפחתת ריבית נוספת".

"אם השקל יחזור להתחזק, הבנק איבד לא רק את ה"תחמושת" המוניטארית באמצע החודש אלא בעיקר את המומנטום וגורם ההפתעה בשוק המט"ח כך שעל מנת להשפיע על שער החליפין בעתיד הבנק עשוי להידרש להפחתת ריבית גדולה יותר".

"מנגד, בהינתן האינפלציה הנמוכה והצמיחה האיטית, להפחתת ריבית אין עלויות של ממש (חוץ מאלו בשוק הדיור אבל כבר הבנו שהוא פקטור משני בשיקולי בנק ישראל).

בנוסף, כדאי לזכור כי מועד התכנסות הועדה בעוד חודש ימים הינו שבוע בלבד לפני שפישר מסיים את תפקידו בבנק. האם פישר מעוניין להותיר את שוק המט"ח במצב לא סגור, או שמא הוא יעדיף, במידת יכולתו, לנסות ולייצר סביבה נוחה יותר למחליפו/מחליפתו בכניסתם לתפקיד? בהינתן הרשום מעלה אנו מעריכים כי הריבית תופחת מחר ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.25%", כותב גרינפלד בסקירתו היום.

דודי רזניק , מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון מעריך כי "למרות שמחצית מחברי הועדה המוניטארית סברו כי יש להוריד הריבית ב 0.5%, נראה כי בהחלטה הבאה, ביום שני הקרוב תיוותר הריבית ללא שינוי, על רקע היחלשות השקל מאז ההודעה בשבוע שעבר. עם זאת, ישנה סבירות גבוהה יחסית להפחתת ריבית במהלך הרביע האחרון של 2013".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי "מחר צפויה הורדת ריבית נוספת ל-1.25% על רקע נתונים כלכליים חלשים (בישראל ובעולם) והיעדר לחצי אינפלציה. במידה שיוחלט לא לשנות את הריבית, מגמת הייסוף בשקל צפויה להתחזק ולהחזיר את השקל ל-3.60 שקלים לדולר עד סוף השבוע".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לא מעניין אותנו שער הדולאר פעם התפללנו שירד (ל"ת)
    אאא 27/05/2013 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא צריך להיות כזה חכם הריבית תרד ב- 0.5% מתנת פרידה (ל"ת)
    0.5% מינוס 26/05/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כלכלן 26/05/2013 19:53
    הגב לתגובה זו
    להשקעה כולל מס על השכרה מהשקל הראשון הדולר יגיע ל4 שקל עד סוף הקיץ והיורו יעבור את ה5
  • 4.
    הוא לא יוריד, והורדה של 0.25% מגולמת בשוק= נפילות (ל"ת)
    ליאון 26/05/2013 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נקווה שהנגיד הבא יהיה רגיש לשוק הדיור. סטנלי נכשל !!! (ל"ת)
    מעמד ביניים 26/05/2013 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עזוב את הריבית 26/05/2013 19:09
    הגב לתגובה זו
    טמבל
  • 1.
    פישר הפקיר את הזוגות מחוסרי הדיור ותידלק את הבועה (ל"ת)
    ביבי נכשל כליל בדיור 26/05/2013 18:32
    הגב לתגובה זו
  • כליל אצלו הכל כליל (ל"ת)
    da 26/05/2013 21:59
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: