דריכות בשוק: מחר יפרסם הנגיד פישר את עדכון הריבית, מה צופים הכלכלנים?
מחר בשעה 17:30 תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יוני. החלטה זו צפויה להיות אחת ההחלטות הדרמטיות של הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, שזו גם צפויה להיות ההחלטה הלפני אחרונה שלו בתפקיד אותו יסיים לאחר 8 שנים בתום חודש יוני.
החשיבות של החלטת הריבית הנוכחית הינה על רקע החלטת הריבית האחרונה בה בנק ישראל הפתיע את השוק לפני כשבועיים וחתך את הריבית במשק ב-0.25% ל-1.5%. בשבוע שעבר נחשפו הפרוטוקולים של ישיבה זו והתגלה כי פרופ' פישר היה זה שהכריע על שיעור הפחתה של 0.25% לאחר שבין חברי הוועדה נוצר תיקו, כאשר המחלוקת היתה אם להפחית ב-0.25% או ב-0.5%.
על פי סקר בלומברג שנערך ביום ה' האחרון בקרב 19 כלכלנים ישנו רוב קטן של 11 כלכלנים לעומת 8 שמעריכים כי הריבית תיוותר על כנה ברמה של 1.5% ולא תרד לרמה של 1.25%.
את המחלוקת הזו בין הכלכלנים מרגישים גם הפעילים בשוק ההון. התשואה לפידיון (ברוטו) של מק"מ לשנה (524) מעידה כי הציפיות בשוק הן לריבית בשיעור של 1.32%, כלומר בערך באמצע הדרך בין רמת הריבית הנוכחית במשק לבין רמת הריבית ש-8 אנליסטים חושבים שאליה תרד הריבית במשק לאחר ההחלטה מחר.
השיקולים המרכזיים שהשפיעו על הנגיד להפחית את הריבית במשק לפני כשבועיים במפתיע היו התחזקותו של השקל, כתוצאה מהתחלת הזרמת הגז מ"תמר" וגם הורדות הריבית ברחבי העולם ובראשם הפחתת הריבית באירופה, שהגדילו את הפערים עימם מתמודדת הכלכלה הישראלית והיצואנים. נזכיר כי באותה ההחלטה גם הודיע בנק ישראל כי על מנת לתמוך במגמת הפיחות של השקל הוא משיק תוכנית רכישות מט"ח בהיקף של 2.1 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2018.
בינתיים, נראה כי הפעולות של הנגיד פישר היו אפקטיביות, מאחר שהן הובילו לשינוי מגמה בשוק המט"ח המקומי. בשבועיים החולפים זינק שערו של הדולר כנגד השקל בשיעור של 4% ושב לרמה של כ-3.7 שקלים וכנגד סל המטבעות נחלש השקל ב-3.1% מאז ההפחתה. השאלה היא אם העלייה הזו בשערי המט"ח מספיקה על מנת למנוע שימוש חוזר במדיניות המוניטרית המרחיבה, זאת כאשר מנגד לא עוצרות העליות במחיר הנדל"ן בישראל ולא נבלמים הביקושים למשכנתאות.
מה אומרים הכלכלנים
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות אומר היום כי "בהסתכלות על ההחלטה שתתקבל מחר, נראה כי אוסף התרחישים והשיקולים העומדים בפני הוועדה המוניטארית תומך בהסתברות מעט גבוהה יותר להפחתה נוספת של 0.25%".
"מאז ההחלטה להפחית את הריבית באמצע החודש נחלש השקל ב-3.1% מול סל המטבעות. האם פיחות זה מספק את בנק ישראל? אנו כמובן לא יודעים אך אנו בספק. האם מגמת היחלשות השקל תמשך גם ללא הפחתה נוספת של הריבית? גם זה לא בטוח בכלל כיוון שהשוק מצפה כיום להפחתת ריבית נוספת".
"אם השקל יחזור להתחזק, הבנק איבד לא רק את ה"תחמושת" המוניטארית באמצע החודש אלא בעיקר את המומנטום וגורם ההפתעה בשוק המט"ח כך שעל מנת להשפיע על שער החליפין בעתיד הבנק עשוי להידרש להפחתת ריבית גדולה יותר".
"מנגד, בהינתן האינפלציה הנמוכה והצמיחה האיטית, להפחתת ריבית אין עלויות של ממש (חוץ מאלו בשוק הדיור אבל כבר הבנו שהוא פקטור משני בשיקולי בנק ישראל).
בנוסף, כדאי לזכור כי מועד התכנסות הועדה בעוד חודש ימים הינו שבוע בלבד לפני שפישר מסיים את תפקידו בבנק. האם פישר מעוניין להותיר את שוק המט"ח במצב לא סגור, או שמא הוא יעדיף, במידת יכולתו, לנסות ולייצר סביבה נוחה יותר למחליפו/מחליפתו בכניסתם לתפקיד? בהינתן הרשום מעלה אנו מעריכים כי הריבית תופחת מחר ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.25%", כותב גרינפלד בסקירתו היום.
דודי רזניק , מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון מעריך כי "למרות שמחצית מחברי הועדה המוניטארית סברו כי יש להוריד הריבית ב 0.5%, נראה כי בהחלטה הבאה, ביום שני הקרוב תיוותר הריבית ללא שינוי, על רקע היחלשות השקל מאז ההודעה בשבוע שעבר. עם זאת, ישנה סבירות גבוהה יחסית להפחתת ריבית במהלך הרביע האחרון של 2013".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי "מחר צפויה הורדת ריבית נוספת ל-1.25% על רקע נתונים כלכליים חלשים (בישראל ובעולם) והיעדר לחצי אינפלציה. במידה שיוחלט לא לשנות את הריבית, מגמת הייסוף בשקל צפויה להתחזק ולהחזיר את השקל ל-3.60 שקלים לדולר עד סוף השבוע".
- 7.לא מעניין אותנו שער הדולאר פעם התפללנו שירד (ל"ת)אאא 27/05/2013 09:23הגב לתגובה זו
- 6.לא צריך להיות כזה חכם הריבית תרד ב- 0.5% מתנת פרידה (ל"ת)0.5% מינוס 26/05/2013 22:34הגב לתגובה זו
- 5.כלכלן 26/05/2013 19:53הגב לתגובה זולהשקעה כולל מס על השכרה מהשקל הראשון הדולר יגיע ל4 שקל עד סוף הקיץ והיורו יעבור את ה5
- 4.הוא לא יוריד, והורדה של 0.25% מגולמת בשוק= נפילות (ל"ת)ליאון 26/05/2013 19:41הגב לתגובה זו
- 3.נקווה שהנגיד הבא יהיה רגיש לשוק הדיור. סטנלי נכשל !!! (ל"ת)מעמד ביניים 26/05/2013 19:18הגב לתגובה זו
- 2.עזוב את הריבית 26/05/2013 19:09הגב לתגובה זוטמבל
- 1.פישר הפקיר את הזוגות מחוסרי הדיור ותידלק את הבועה (ל"ת)ביבי נכשל כליל בדיור 26/05/2013 18:32הגב לתגובה זו
- כליל אצלו הכל כליל (ל"ת)da 26/05/2013 21:59הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
