דריכות בשוק: מחר יפרסם הנגיד פישר את עדכון הריבית, מה צופים הכלכלנים?
מחר בשעה 17:30 תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יוני. החלטה זו צפויה להיות אחת ההחלטות הדרמטיות של הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, שזו גם צפויה להיות ההחלטה הלפני אחרונה שלו בתפקיד אותו יסיים לאחר 8 שנים בתום חודש יוני.
החשיבות של החלטת הריבית הנוכחית הינה על רקע החלטת הריבית האחרונה בה בנק ישראל הפתיע את השוק לפני כשבועיים וחתך את הריבית במשק ב-0.25% ל-1.5%. בשבוע שעבר נחשפו הפרוטוקולים של ישיבה זו והתגלה כי פרופ' פישר היה זה שהכריע על שיעור הפחתה של 0.25% לאחר שבין חברי הוועדה נוצר תיקו, כאשר המחלוקת היתה אם להפחית ב-0.25% או ב-0.5%.
על פי סקר בלומברג שנערך ביום ה' האחרון בקרב 19 כלכלנים ישנו רוב קטן של 11 כלכלנים לעומת 8 שמעריכים כי הריבית תיוותר על כנה ברמה של 1.5% ולא תרד לרמה של 1.25%.
את המחלוקת הזו בין הכלכלנים מרגישים גם הפעילים בשוק ההון. התשואה לפידיון (ברוטו) של מק"מ לשנה (524) מעידה כי הציפיות בשוק הן לריבית בשיעור של 1.32%, כלומר בערך באמצע הדרך בין רמת הריבית הנוכחית במשק לבין רמת הריבית ש-8 אנליסטים חושבים שאליה תרד הריבית במשק לאחר ההחלטה מחר.
השיקולים המרכזיים שהשפיעו על הנגיד להפחית את הריבית במשק לפני כשבועיים במפתיע היו התחזקותו של השקל, כתוצאה מהתחלת הזרמת הגז מ"תמר" וגם הורדות הריבית ברחבי העולם ובראשם הפחתת הריבית באירופה, שהגדילו את הפערים עימם מתמודדת הכלכלה הישראלית והיצואנים. נזכיר כי באותה ההחלטה גם הודיע בנק ישראל כי על מנת לתמוך במגמת הפיחות של השקל הוא משיק תוכנית רכישות מט"ח בהיקף של 2.1 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2018.
בינתיים, נראה כי הפעולות של הנגיד פישר היו אפקטיביות, מאחר שהן הובילו לשינוי מגמה בשוק המט"ח המקומי. בשבועיים החולפים זינק שערו של הדולר כנגד השקל בשיעור של 4% ושב לרמה של כ-3.7 שקלים וכנגד סל המטבעות נחלש השקל ב-3.1% מאז ההפחתה. השאלה היא אם העלייה הזו בשערי המט"ח מספיקה על מנת למנוע שימוש חוזר במדיניות המוניטרית המרחיבה, זאת כאשר מנגד לא עוצרות העליות במחיר הנדל"ן בישראל ולא נבלמים הביקושים למשכנתאות.
מה אומרים הכלכלנים
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות אומר היום כי "בהסתכלות על ההחלטה שתתקבל מחר, נראה כי אוסף התרחישים והשיקולים העומדים בפני הוועדה המוניטארית תומך בהסתברות מעט גבוהה יותר להפחתה נוספת של 0.25%".
"מאז ההחלטה להפחית את הריבית באמצע החודש נחלש השקל ב-3.1% מול סל המטבעות. האם פיחות זה מספק את בנק ישראל? אנו כמובן לא יודעים אך אנו בספק. האם מגמת היחלשות השקל תמשך גם ללא הפחתה נוספת של הריבית? גם זה לא בטוח בכלל כיוון שהשוק מצפה כיום להפחתת ריבית נוספת".
"אם השקל יחזור להתחזק, הבנק איבד לא רק את ה"תחמושת" המוניטארית באמצע החודש אלא בעיקר את המומנטום וגורם ההפתעה בשוק המט"ח כך שעל מנת להשפיע על שער החליפין בעתיד הבנק עשוי להידרש להפחתת ריבית גדולה יותר".
"מנגד, בהינתן האינפלציה הנמוכה והצמיחה האיטית, להפחתת ריבית אין עלויות של ממש (חוץ מאלו בשוק הדיור אבל כבר הבנו שהוא פקטור משני בשיקולי בנק ישראל).
בנוסף, כדאי לזכור כי מועד התכנסות הועדה בעוד חודש ימים הינו שבוע בלבד לפני שפישר מסיים את תפקידו בבנק. האם פישר מעוניין להותיר את שוק המט"ח במצב לא סגור, או שמא הוא יעדיף, במידת יכולתו, לנסות ולייצר סביבה נוחה יותר למחליפו/מחליפתו בכניסתם לתפקיד? בהינתן הרשום מעלה אנו מעריכים כי הריבית תופחת מחר ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.25%", כותב גרינפלד בסקירתו היום.
דודי רזניק , מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון מעריך כי "למרות שמחצית מחברי הועדה המוניטארית סברו כי יש להוריד הריבית ב 0.5%, נראה כי בהחלטה הבאה, ביום שני הקרוב תיוותר הריבית ללא שינוי, על רקע היחלשות השקל מאז ההודעה בשבוע שעבר. עם זאת, ישנה סבירות גבוהה יחסית להפחתת ריבית במהלך הרביע האחרון של 2013".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי "מחר צפויה הורדת ריבית נוספת ל-1.25% על רקע נתונים כלכליים חלשים (בישראל ובעולם) והיעדר לחצי אינפלציה. במידה שיוחלט לא לשנות את הריבית, מגמת הייסוף בשקל צפויה להתחזק ולהחזיר את השקל ל-3.60 שקלים לדולר עד סוף השבוע".
- 7.לא מעניין אותנו שער הדולאר פעם התפללנו שירד (ל"ת)אאא 27/05/2013 09:23הגב לתגובה זו
- 6.לא צריך להיות כזה חכם הריבית תרד ב- 0.5% מתנת פרידה (ל"ת)0.5% מינוס 26/05/2013 22:34הגב לתגובה זו
- 5.כלכלן 26/05/2013 19:53הגב לתגובה זולהשקעה כולל מס על השכרה מהשקל הראשון הדולר יגיע ל4 שקל עד סוף הקיץ והיורו יעבור את ה5
- 4.הוא לא יוריד, והורדה של 0.25% מגולמת בשוק= נפילות (ל"ת)ליאון 26/05/2013 19:41הגב לתגובה זו
- 3.נקווה שהנגיד הבא יהיה רגיש לשוק הדיור. סטנלי נכשל !!! (ל"ת)מעמד ביניים 26/05/2013 19:18הגב לתגובה זו
- 2.עזוב את הריבית 26/05/2013 19:09הגב לתגובה זוטמבל
- 1.פישר הפקיר את הזוגות מחוסרי הדיור ותידלק את הבועה (ל"ת)ביבי נכשל כליל בדיור 26/05/2013 18:32הגב לתגובה זו
- כליל אצלו הכל כליל (ל"ת)da 26/05/2013 21:59הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
