הדעות חלוקות: סיטי מעלה את כיל ל"קניה", אך לא כולם מסכימים
זהו לא סוד שכיל עוברת שנה לא קלה עד עכשיו. המניה ירדה 10.27% בשלושת החודשים האחרונים, ירידה של 10.6% רק בחודש האחרון, ועסקת פוטאש לא יצאה אל הפועל. עם כל זאת, בית ההשקעות Citi משדרג את המניה ל"קניה".
"האכזבה שבאה בעקבות חסימת הקניה של כיל על ידי פוטאש השפיעה על מחיר המניה באופן משמעותי", אומר אנדרו בנסון מסיטי. "אנו רואים עתה את המניה נסחרת ברמה הנמוכה בהרבה מערכה האמיתי. ככל שהסנטימנט יתאושש והמשקיעים יתמקדו בתשואה הגבוהה והשיפור ברווח למניה, אנו מאמינים שהמניה תחזור קרוב יותר למחיר היעד", הוסיף בנסון.
ביום המסחר האחרון (ד') ננעלה מנית כיל ללא שינוי במחיר של 43.3 שקלים. בית ההשקעות מציב מחיר יעד של 48 שקלים למניה ומעלה את דרוג המניה מ"ניטרלי" ל"קניה".
האנליסטים בסיטי צופים לשיפור בטווח הזמן הבינוני. "הפוקוס כעת הוא על צמיחה. כל הסיפור הוא התחזקות הכלכלה הישראלית לתוך 2014 ומעבר לשלב הבא במחירי הכימיקלים," אומר בנסון. "מחיר המניה ברצפה," אומרים בבית ההשקעות, "יש צפי לחוזה חדש בסין ועליות מחירים בקנדה. למרות שאין עודף ביקוש בשוק, אנו מאמינים שיש מקום להעלאת מחירים בלי לפגוע בביקושים, בעיקר בהשפעת הזמנות מהודו ומסין במחצית השניה של השנה."
לגבי הדוחות הרבעוניים שצפויים להתפרסם ביום ב' הקרוב מצפים האנליסטים בסיטי לעלייה קלה בלבד בהכנסות לרמה של 1.58 מיליארד דולר, ו-רווח של 0.23 דולר למניה. עוד צופים האנליסטים שהרווח ב-2014 יעלה יותר יחד עם העלייה במחיר ובביקושים לאשלג.
יחד עם זאת, בבית ההשקעות לידר שוק הון הצפי שונה. האנליסטית מיכל אלשיך אומרת שהרווח הנקי ירד ל-0.19 סנט למניה, וההכנסות ישארו ברמה דומה ל-Q1 בשנה שעברה של 1.5 מיליארד דולר.
בלידר חוששים במיוחד מפגיעה רגולטורית. "כיום שוררת אי ודאות בנוגע למדיניות שתנקוט הממשלה, אולם אנו מניחים סבירות גבוהה לאפשרות שהסכם התמלוגים ייפתח מחדש," אומרת אלשיך. בית ההשקעות מתריע מההחמרה במס החברות, וגם באפשרות שיבוטלו הטבות המס שניתנו לכיל בשנה החולפת. אלשיך מעריכה שההחמרה עשויה להיות בטווח של עשרות מיליוני דולרים ואף יותר.
- 2.blond101 09/05/2013 11:36הגב לתגובה זוובטח לא אחרי וועדת הבחינה לכלל משאבי הטבע של המדינה. יש להם הרבה זמן לחכות בתוך הדישדוש ובזמן הזה יש הרבה אלטרנטיבות טובות יותר
- 1.אנליסט 09/05/2013 11:17הגב לתגובה זושום התייחסות לנושא העלאת תמלוגים??? גם הוא לא חושב שיהיה עדיין צריך להתייחס, בכל זאת זה סיכון משמעותי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
