שוב מממשת: אספן גרופ במו"מ למכירת נכס בהולנד ברווח של 19 מ' ש'
חברת אספן גרופ הודיעה היום על ניהול משא ומתן מתקדם עם קרן ריט זרה הנסחרת בחו"ל למכירת המרכז הלוגיסטי של רשת האופנה טומי הילפיגר בעיר ואנלו (Vanelo) שבהולנד, זאת תמורת כ- 130 מיליון שקל (כ-27.4 מיליון אירו) לא כולל מע"מ ובניכוי הוצאות עסקה בסך כ-4 מיליון שקל.
אספן מדווחת, כי שווי הנכס בספריה עמד בסוף 2012 על כ-118 מיליון שקל (כ-24.9 מיליון אירו). במידה וייחתם הסכם סופי למכירת הנכס, תניב העיסקה לאספן תזרים מזומנים חופשי בסך של כ-54 מיליון שקל (כ-11.4 מיליון אירו) ורווח בסך של כ-8 מיליון שקל (כ-1.7 מיליון אירו).
המרכז הלוגיסטי בהולנד נרכש על ידי אספן גרופ לפני פחות משנתיים בכ- 23.5 מיליון אירו ויימכר כעת בכ- 27.4 מיליון אירו, 3.9 מיליון אירו יותר (או כ-19 מיליון שקל). באספן מעריכים, כי ההסכם, הכפוף להסכמת הבנק המלווה ולאישור דירקטוריון החברה, ייחתם בשבועות הקרובים.
גיא פרג, יו"ר דירקטוריון אספן גרופ, מסר: "אנו מקווים לחתום על הסכם סופי למכירת הנכס בשבועות הקרובים. עיסקה זו מעידה על איכות הנכסים שבהן מחזיקה אספן ועל יכולתנו לנצל הזדמנות למימוש, במחיר המשקף רווח תזרימי ברוטו של כ- 24 מיליון שקל , תזרים גבוה ותשואה כוללת גבוהה העומדת על כ-68% על הון שהשקענו לפני פחות משנתיים. אנו פועלים כיום כדי לפתח את אספן באמצעות מיזוגים של חברות ורכישת תיקי נכסים של חברות, וזאת במקביל לניצול להזדמנויות אטרקטיביות למימוש נכסים והקפדה על שיפור היחסים הפיננסיים של החברה".
מימוש זה מצטרף לשלושה מימושים נוספים שביצעה החברה בחצי השנה האחרונה, ארבעת המימושים בהיקף כולל של כ- 220 מיליון שקל ובגינם נוצר לחברה תזרים מזומנים חופשי בהיקף של כ- 114 מיליון שקל. בעסקה הראשונה מכרה אספן לשותפתה את אחזקותיה (50%) במבני תעשייה בצפון, בעסקה השניה מכרה אספן 3 מבני תעשיה במגדל העמק, ובשלישית מכרה מקבץ דיור בחיפה בתמורה לכ- 16.7 מיליון שקל.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
