גרף

הריצה לקונצרני: קפיצה של 10% במדדי התל-בונד מיוני - בהובלת יצחק תשובה

בזמן שהמעו"ף תקוע, התל בונד 60 משלים מהלך אדיר. 4.6 מיליארד שקלים זרמו השנה לקונצרני. איזו איגרת במדד טסה 28% בשנה?
חן דרסינובר | (4)

בזמן שמדדי המניות בבורסה בת"א מדשדשים כבר חודשים ארוכים ברצועה צרה של כ-5%, מדדי האג"ח השלימו מהלך עליות משמעותי. לראייה, מדד התל בונד 60, שכלולים בו 60 אגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, רשם זינוק של 10.5% מאז חודש יוני האחרון.

הציבור לא נרתע מתשואות אגרות החוב הנמוכות היסטורית וממשיך להסיט כספים לעבר אפיק האג"ח הקונצרני, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. מבדיקה שערך בית ההשקעות מיטב עולה כי מתחילת השנה גויסו בקרנות האג"ח הקונצרני סכום עתק של 4.6 מיליארד שקל.

ניתן להסביר את זרימת הכספים לקונצרני כפועל יוצא מסביבת הריבית הנמוכה וכן מהיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק הסולידי שמביאים את הציבור להסיט את הכספים אל עבר נכסים מוטי סיכון. רק כדי לסבר את האוזן, תשואת המדד עומדת על רמה של 1.44% בלבד, כשרק בחודש יוני האחרון תשואת אגרות החוב המגולמת בו עמדה אז על קרוב ל-4%.

כבר כעת ניתן לסמן את הנהנות הבולטות מהסנטימנט החיובי בשוק האג"ח בכלל ופרט במדד התל בונד 60. אגרות החוב של החברות דלק קבוצה ונכסים ובנין רשמו ירידת תשואות דרמטית ובמקביל את העלייה החדה ביותר מבין אגרות החוב הכלולים במדד התל בונד 60. מגמה זו מאפשרת למחזר ולגייס חוב בריביות נמוכות יותר, להקטין את עלויות המימון בחדות ובכך לייעל את הפעילות היזמית והעסקית של החברות.

נתחיל עם יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק קבוצה עומד במרכז תשומת הלב לאור התחלת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' וכן הזינוק הדרמטי במניות דלק US בשנה האחרונה, שמהווה אחזקה משמעותית של החברה. למרות הסדר החוב שגיבש תשובה בחברת דלק נדל"ן בחודש אוקטובר האחרון, שעורר תרעומת רבה בקרב הגופים המוסדיים שאיימו בזמנו להדיר את רגליהם מהשקעות נוספות בחברות שבשליטת תשובה, כעת נראה כי נושא הסדר החוב נשכח כלא היה. הגופים המוסדיים ממשיכים להסיט כספים אל עבר אגרות החוב של חברת האחזקות של תשובה, ששתי סדרות אגרות החובש לה רשמו את התשואות הבולטות במדד התל בונד 60.

כך, דלק קב אגח יח במח"מ 5.62 שנים רשמה את העלייה החדה ביותר במדד התל-בונד 60 עם זינוק של 28.5%, וכעת נסחרת בתשואת שפל צמודה למדד של 2.86% בלבד. אחריה נמצאת דלק קב אגח יג במח"מ 4.68 שנים עם זינוק של 22.5% ב-12 החודשים האחרונים. נציין כי האג"חים, ששניהם במח"מ ארוך, תנודתיים יותר ומגיבים באגרסיביות יתר לעליות בשוק האג"ח.

איש עסקים נוסף שעומד במוקד הוא נוחי דנקנר, שבימים אלה פועל לגיבוש הסדר חוב כולל בקבוצת IDB שעדיין נמצאת בשליטתו. תשואות האג"ח של חברות האחזקה בראש הפירמידה, אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, נסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות לקראת גיבוש ההסדר שיכלול שיעור תספורת משמעותי, אך התפתחויות אלה לא עושות רושם מיוחד על משקיעי חברת הנדל"ן נכסים ובנין. נראה כי משקיעי חברת הנדל"ן מצפים ל'אקזיט' כפועל יוצא ממכירת בנין HSBC במנהטן בסכום המוערך ב-750 מיליון דולר, שצפוי להנזיל משמעותית את חברת הנדל"ן המניב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוחי חייב למכור את HSBC אין לו ברירה אחרת (ל"ת)
    Zaoosהסקסי 31/05/2013 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 16/04/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק באגחים של תשובה כי הוא גבר שתמיד מחזיר. סתםםםםםםםםםםם. חחחחחחחחחחחחחח.
  • 2.
    אמיר 08/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שתשובה ישלם הפעם?
  • 1.
    פעיל אגח 08/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו מניות רק לא בונדים
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: