גרף

הריצה לקונצרני: קפיצה של 10% במדדי התל-בונד מיוני - בהובלת יצחק תשובה

בזמן שהמעו"ף תקוע, התל בונד 60 משלים מהלך אדיר. 4.6 מיליארד שקלים זרמו השנה לקונצרני. איזו איגרת במדד טסה 28% בשנה?
חן דרסינובר | (4)

בזמן שמדדי המניות בבורסה בת"א מדשדשים כבר חודשים ארוכים ברצועה צרה של כ-5%, מדדי האג"ח השלימו מהלך עליות משמעותי. לראייה, מדד התל בונד 60, שכלולים בו 60 אגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, רשם זינוק של 10.5% מאז חודש יוני האחרון.

הציבור לא נרתע מתשואות אגרות החוב הנמוכות היסטורית וממשיך להסיט כספים לעבר אפיק האג"ח הקונצרני, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. מבדיקה שערך בית ההשקעות מיטב עולה כי מתחילת השנה גויסו בקרנות האג"ח הקונצרני סכום עתק של 4.6 מיליארד שקל.

ניתן להסביר את זרימת הכספים לקונצרני כפועל יוצא מסביבת הריבית הנמוכה וכן מהיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק הסולידי שמביאים את הציבור להסיט את הכספים אל עבר נכסים מוטי סיכון. רק כדי לסבר את האוזן, תשואת המדד עומדת על רמה של 1.44% בלבד, כשרק בחודש יוני האחרון תשואת אגרות החוב המגולמת בו עמדה אז על קרוב ל-4%.

כבר כעת ניתן לסמן את הנהנות הבולטות מהסנטימנט החיובי בשוק האג"ח בכלל ופרט במדד התל בונד 60. אגרות החוב של החברות דלק קבוצה ונכסים ובנין רשמו ירידת תשואות דרמטית ובמקביל את העלייה החדה ביותר מבין אגרות החוב הכלולים במדד התל בונד 60. מגמה זו מאפשרת למחזר ולגייס חוב בריביות נמוכות יותר, להקטין את עלויות המימון בחדות ובכך לייעל את הפעילות היזמית והעסקית של החברות.

נתחיל עם יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק קבוצה עומד במרכז תשומת הלב לאור התחלת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' וכן הזינוק הדרמטי במניות דלק US בשנה האחרונה, שמהווה אחזקה משמעותית של החברה. למרות הסדר החוב שגיבש תשובה בחברת דלק נדל"ן בחודש אוקטובר האחרון, שעורר תרעומת רבה בקרב הגופים המוסדיים שאיימו בזמנו להדיר את רגליהם מהשקעות נוספות בחברות שבשליטת תשובה, כעת נראה כי נושא הסדר החוב נשכח כלא היה. הגופים המוסדיים ממשיכים להסיט כספים אל עבר אגרות החוב של חברת האחזקות של תשובה, ששתי סדרות אגרות החובש לה רשמו את התשואות הבולטות במדד התל בונד 60.

כך, דלק קב אגח יח במח"מ 5.62 שנים רשמה את העלייה החדה ביותר במדד התל-בונד 60 עם זינוק של 28.5%, וכעת נסחרת בתשואת שפל צמודה למדד של 2.86% בלבד. אחריה נמצאת דלק קב אגח יג במח"מ 4.68 שנים עם זינוק של 22.5% ב-12 החודשים האחרונים. נציין כי האג"חים, ששניהם במח"מ ארוך, תנודתיים יותר ומגיבים באגרסיביות יתר לעליות בשוק האג"ח.

איש עסקים נוסף שעומד במוקד הוא נוחי דנקנר, שבימים אלה פועל לגיבוש הסדר חוב כולל בקבוצת IDB שעדיין נמצאת בשליטתו. תשואות האג"ח של חברות האחזקה בראש הפירמידה, אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, נסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות לקראת גיבוש ההסדר שיכלול שיעור תספורת משמעותי, אך התפתחויות אלה לא עושות רושם מיוחד על משקיעי חברת הנדל"ן נכסים ובנין. נראה כי משקיעי חברת הנדל"ן מצפים ל'אקזיט' כפועל יוצא ממכירת בנין HSBC במנהטן בסכום המוערך ב-750 מיליון דולר, שצפוי להנזיל משמעותית את חברת הנדל"ן המניב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוחי חייב למכור את HSBC אין לו ברירה אחרת (ל"ת)
    Zaoosהסקסי 31/05/2013 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 16/04/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק באגחים של תשובה כי הוא גבר שתמיד מחזיר. סתםםםםםםםםםםם. חחחחחחחחחחחחחח.
  • 2.
    אמיר 08/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שתשובה ישלם הפעם?
  • 1.
    פעיל אגח 08/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו מניות רק לא בונדים
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%  

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 


בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.