גרף

הריצה לקונצרני: קפיצה של 10% במדדי התל-בונד מיוני - בהובלת יצחק תשובה

בזמן שהמעו"ף תקוע, התל בונד 60 משלים מהלך אדיר. 4.6 מיליארד שקלים זרמו השנה לקונצרני. איזו איגרת במדד טסה 28% בשנה?
חן דרסינובר | (4)

בזמן שמדדי המניות בבורסה בת"א מדשדשים כבר חודשים ארוכים ברצועה צרה של כ-5%, מדדי האג"ח השלימו מהלך עליות משמעותי. לראייה, מדד התל בונד 60, שכלולים בו 60 אגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, רשם זינוק של 10.5% מאז חודש יוני האחרון.

הציבור לא נרתע מתשואות אגרות החוב הנמוכות היסטורית וממשיך להסיט כספים לעבר אפיק האג"ח הקונצרני, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. מבדיקה שערך בית ההשקעות מיטב עולה כי מתחילת השנה גויסו בקרנות האג"ח הקונצרני סכום עתק של 4.6 מיליארד שקל.

ניתן להסביר את זרימת הכספים לקונצרני כפועל יוצא מסביבת הריבית הנמוכה וכן מהיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק הסולידי שמביאים את הציבור להסיט את הכספים אל עבר נכסים מוטי סיכון. רק כדי לסבר את האוזן, תשואת המדד עומדת על רמה של 1.44% בלבד, כשרק בחודש יוני האחרון תשואת אגרות החוב המגולמת בו עמדה אז על קרוב ל-4%.

כבר כעת ניתן לסמן את הנהנות הבולטות מהסנטימנט החיובי בשוק האג"ח בכלל ופרט במדד התל בונד 60. אגרות החוב של החברות דלק קבוצה ונכסים ובנין רשמו ירידת תשואות דרמטית ובמקביל את העלייה החדה ביותר מבין אגרות החוב הכלולים במדד התל בונד 60. מגמה זו מאפשרת למחזר ולגייס חוב בריביות נמוכות יותר, להקטין את עלויות המימון בחדות ובכך לייעל את הפעילות היזמית והעסקית של החברות.

נתחיל עם יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק קבוצה עומד במרכז תשומת הלב לאור התחלת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' וכן הזינוק הדרמטי במניות דלק US בשנה האחרונה, שמהווה אחזקה משמעותית של החברה. למרות הסדר החוב שגיבש תשובה בחברת דלק נדל"ן בחודש אוקטובר האחרון, שעורר תרעומת רבה בקרב הגופים המוסדיים שאיימו בזמנו להדיר את רגליהם מהשקעות נוספות בחברות שבשליטת תשובה, כעת נראה כי נושא הסדר החוב נשכח כלא היה. הגופים המוסדיים ממשיכים להסיט כספים אל עבר אגרות החוב של חברת האחזקות של תשובה, ששתי סדרות אגרות החובש לה רשמו את התשואות הבולטות במדד התל בונד 60.

כך, דלק קב אגח יח במח"מ 5.62 שנים רשמה את העלייה החדה ביותר במדד התל-בונד 60 עם זינוק של 28.5%, וכעת נסחרת בתשואת שפל צמודה למדד של 2.86% בלבד. אחריה נמצאת דלק קב אגח יג במח"מ 4.68 שנים עם זינוק של 22.5% ב-12 החודשים האחרונים. נציין כי האג"חים, ששניהם במח"מ ארוך, תנודתיים יותר ומגיבים באגרסיביות יתר לעליות בשוק האג"ח.

איש עסקים נוסף שעומד במוקד הוא נוחי דנקנר, שבימים אלה פועל לגיבוש הסדר חוב כולל בקבוצת IDB שעדיין נמצאת בשליטתו. תשואות האג"ח של חברות האחזקה בראש הפירמידה, אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, נסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות לקראת גיבוש ההסדר שיכלול שיעור תספורת משמעותי, אך התפתחויות אלה לא עושות רושם מיוחד על משקיעי חברת הנדל"ן נכסים ובנין. נראה כי משקיעי חברת הנדל"ן מצפים ל'אקזיט' כפועל יוצא ממכירת בנין HSBC במנהטן בסכום המוערך ב-750 מיליון דולר, שצפוי להנזיל משמעותית את חברת הנדל"ן המניב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוחי חייב למכור את HSBC אין לו ברירה אחרת (ל"ת)
    Zaoosהסקסי 31/05/2013 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 16/04/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק באגחים של תשובה כי הוא גבר שתמיד מחזיר. סתםםםםםםםםםםם. חחחחחחחחחחחחחח.
  • 2.
    אמיר 08/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שתשובה ישלם הפעם?
  • 1.
    פעיל אגח 08/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו מניות רק לא בונדים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.64%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.