גרף

הריצה לקונצרני: קפיצה של 10% במדדי התל-בונד מיוני - בהובלת יצחק תשובה

בזמן שהמעו"ף תקוע, התל בונד 60 משלים מהלך אדיר. 4.6 מיליארד שקלים זרמו השנה לקונצרני. איזו איגרת במדד טסה 28% בשנה?
חן דרסינובר | (4)

בזמן שמדדי המניות בבורסה בת"א מדשדשים כבר חודשים ארוכים ברצועה צרה של כ-5%, מדדי האג"ח השלימו מהלך עליות משמעותי. לראייה, מדד התל בונד 60, שכלולים בו 60 אגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, רשם זינוק של 10.5% מאז חודש יוני האחרון.

הציבור לא נרתע מתשואות אגרות החוב הנמוכות היסטורית וממשיך להסיט כספים לעבר אפיק האג"ח הקונצרני, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. מבדיקה שערך בית ההשקעות מיטב עולה כי מתחילת השנה גויסו בקרנות האג"ח הקונצרני סכום עתק של 4.6 מיליארד שקל.

ניתן להסביר את זרימת הכספים לקונצרני כפועל יוצא מסביבת הריבית הנמוכה וכן מהיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק הסולידי שמביאים את הציבור להסיט את הכספים אל עבר נכסים מוטי סיכון. רק כדי לסבר את האוזן, תשואת המדד עומדת על רמה של 1.44% בלבד, כשרק בחודש יוני האחרון תשואת אגרות החוב המגולמת בו עמדה אז על קרוב ל-4%.

כבר כעת ניתן לסמן את הנהנות הבולטות מהסנטימנט החיובי בשוק האג"ח בכלל ופרט במדד התל בונד 60. אגרות החוב של החברות דלק קבוצה ונכסים ובנין רשמו ירידת תשואות דרמטית ובמקביל את העלייה החדה ביותר מבין אגרות החוב הכלולים במדד התל בונד 60. מגמה זו מאפשרת למחזר ולגייס חוב בריביות נמוכות יותר, להקטין את עלויות המימון בחדות ובכך לייעל את הפעילות היזמית והעסקית של החברות.

נתחיל עם יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק קבוצה עומד במרכז תשומת הלב לאור התחלת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' וכן הזינוק הדרמטי במניות דלק US בשנה האחרונה, שמהווה אחזקה משמעותית של החברה. למרות הסדר החוב שגיבש תשובה בחברת דלק נדל"ן בחודש אוקטובר האחרון, שעורר תרעומת רבה בקרב הגופים המוסדיים שאיימו בזמנו להדיר את רגליהם מהשקעות נוספות בחברות שבשליטת תשובה, כעת נראה כי נושא הסדר החוב נשכח כלא היה. הגופים המוסדיים ממשיכים להסיט כספים אל עבר אגרות החוב של חברת האחזקות של תשובה, ששתי סדרות אגרות החובש לה רשמו את התשואות הבולטות במדד התל בונד 60.

כך, דלק קב אגח יח במח"מ 5.62 שנים רשמה את העלייה החדה ביותר במדד התל-בונד 60 עם זינוק של 28.5%, וכעת נסחרת בתשואת שפל צמודה למדד של 2.86% בלבד. אחריה נמצאת דלק קב אגח יג במח"מ 4.68 שנים עם זינוק של 22.5% ב-12 החודשים האחרונים. נציין כי האג"חים, ששניהם במח"מ ארוך, תנודתיים יותר ומגיבים באגרסיביות יתר לעליות בשוק האג"ח.

איש עסקים נוסף שעומד במוקד הוא נוחי דנקנר, שבימים אלה פועל לגיבוש הסדר חוב כולל בקבוצת IDB שעדיין נמצאת בשליטתו. תשואות האג"ח של חברות האחזקה בראש הפירמידה, אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, נסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות לקראת גיבוש ההסדר שיכלול שיעור תספורת משמעותי, אך התפתחויות אלה לא עושות רושם מיוחד על משקיעי חברת הנדל"ן נכסים ובנין. נראה כי משקיעי חברת הנדל"ן מצפים ל'אקזיט' כפועל יוצא ממכירת בנין HSBC במנהטן בסכום המוערך ב-750 מיליון דולר, שצפוי להנזיל משמעותית את חברת הנדל"ן המניב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוחי חייב למכור את HSBC אין לו ברירה אחרת (ל"ת)
    Zaoosהסקסי 31/05/2013 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 16/04/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק באגחים של תשובה כי הוא גבר שתמיד מחזיר. סתםםםםםםםםםםם. חחחחחחחחחחחחחח.
  • 2.
    אמיר 08/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שתשובה ישלם הפעם?
  • 1.
    פעיל אגח 08/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו מניות רק לא בונדים
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.97%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נקסט ויז'ן מאבדת 5.7%, נופר אנרג'י 4%; הבנקים מזנקים 1.3%

המדדים המובילים עולים בכ-0.6%. הייפר גלובל ועל בד מזנקות, ארית ממשיכה לרדת, השבבים עולים בעקבות עלייה בחוזה על הנאסד"ק 

מערכת ביזפורטל |

פינרג'י פינרג'י -4.6%   מתקנת היום. זה מגיע לאחר ימים רצופים של עליות בשבועיים האחרונים שהביאו את החברה לשווי של כ-180 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 700-900 וצפונה. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - האם פינרג'י מעניינת? 



פינרג'י הודיעה לפני כשבועיים על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות, כבר בעת הפרסום היינו סקפטים.

מה לכאורה הסיבה הפעם לפרסם את הפיילוט? פקיעת כתבי אופציה של מנהלים בחברה ובכללם המייסד והיו"ר אביב צידון שההודעה על הפיילוט האחרון, שהזניקה את המניה, עזרה לו לממש עמוק בתוך הכסף - התוקף של האופציות היה ל-15 לדצמבר ומיד לאחר פרסום הפיילוט המנהלים החלו לממש.