גרף

הריצה לקונצרני: קפיצה של 10% במדדי התל-בונד מיוני - בהובלת יצחק תשובה

בזמן שהמעו"ף תקוע, התל בונד 60 משלים מהלך אדיר. 4.6 מיליארד שקלים זרמו השנה לקונצרני. איזו איגרת במדד טסה 28% בשנה?
חן דרסינובר | (4)

בזמן שמדדי המניות בבורסה בת"א מדשדשים כבר חודשים ארוכים ברצועה צרה של כ-5%, מדדי האג"ח השלימו מהלך עליות משמעותי. לראייה, מדד התל בונד 60, שכלולים בו 60 אגרות החוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, רשם זינוק של 10.5% מאז חודש יוני האחרון.

הציבור לא נרתע מתשואות אגרות החוב הנמוכות היסטורית וממשיך להסיט כספים לעבר אפיק האג"ח הקונצרני, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. מבדיקה שערך בית ההשקעות מיטב עולה כי מתחילת השנה גויסו בקרנות האג"ח הקונצרני סכום עתק של 4.6 מיליארד שקל.

ניתן להסביר את זרימת הכספים לקונצרני כפועל יוצא מסביבת הריבית הנמוכה וכן מהיעדר אלטרנטיבות השקעה בשוק הסולידי שמביאים את הציבור להסיט את הכספים אל עבר נכסים מוטי סיכון. רק כדי לסבר את האוזן, תשואת המדד עומדת על רמה של 1.44% בלבד, כשרק בחודש יוני האחרון תשואת אגרות החוב המגולמת בו עמדה אז על קרוב ל-4%.

כבר כעת ניתן לסמן את הנהנות הבולטות מהסנטימנט החיובי בשוק האג"ח בכלל ופרט במדד התל בונד 60. אגרות החוב של החברות דלק קבוצה ונכסים ובנין רשמו ירידת תשואות דרמטית ובמקביל את העלייה החדה ביותר מבין אגרות החוב הכלולים במדד התל בונד 60. מגמה זו מאפשרת למחזר ולגייס חוב בריביות נמוכות יותר, להקטין את עלויות המימון בחדות ובכך לייעל את הפעילות היזמית והעסקית של החברות.

נתחיל עם יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק קבוצה עומד במרכז תשומת הלב לאור התחלת הזרמת הגז ממאגר 'תמר' וכן הזינוק הדרמטי במניות דלק US בשנה האחרונה, שמהווה אחזקה משמעותית של החברה. למרות הסדר החוב שגיבש תשובה בחברת דלק נדל"ן בחודש אוקטובר האחרון, שעורר תרעומת רבה בקרב הגופים המוסדיים שאיימו בזמנו להדיר את רגליהם מהשקעות נוספות בחברות שבשליטת תשובה, כעת נראה כי נושא הסדר החוב נשכח כלא היה. הגופים המוסדיים ממשיכים להסיט כספים אל עבר אגרות החוב של חברת האחזקות של תשובה, ששתי סדרות אגרות החובש לה רשמו את התשואות הבולטות במדד התל בונד 60.

כך, דלק קב אגח יח במח"מ 5.62 שנים רשמה את העלייה החדה ביותר במדד התל-בונד 60 עם זינוק של 28.5%, וכעת נסחרת בתשואת שפל צמודה למדד של 2.86% בלבד. אחריה נמצאת דלק קב אגח יג במח"מ 4.68 שנים עם זינוק של 22.5% ב-12 החודשים האחרונים. נציין כי האג"חים, ששניהם במח"מ ארוך, תנודתיים יותר ומגיבים באגרסיביות יתר לעליות בשוק האג"ח.

איש עסקים נוסף שעומד במוקד הוא נוחי דנקנר, שבימים אלה פועל לגיבוש הסדר חוב כולל בקבוצת IDB שעדיין נמצאת בשליטתו. תשואות האג"ח של חברות האחזקה בראש הפירמידה, אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, נסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות לקראת גיבוש ההסדר שיכלול שיעור תספורת משמעותי, אך התפתחויות אלה לא עושות רושם מיוחד על משקיעי חברת הנדל"ן נכסים ובנין. נראה כי משקיעי חברת הנדל"ן מצפים ל'אקזיט' כפועל יוצא ממכירת בנין HSBC במנהטן בסכום המוערך ב-750 מיליון דולר, שצפוי להנזיל משמעותית את חברת הנדל"ן המניב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוחי חייב למכור את HSBC אין לו ברירה אחרת (ל"ת)
    Zaoosהסקסי 31/05/2013 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 16/04/2013 09:04
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק באגחים של תשובה כי הוא גבר שתמיד מחזיר. סתםםםםםםםםםםם. חחחחחחחחחחחחחח.
  • 2.
    אמיר 08/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שתשובה ישלם הפעם?
  • 1.
    פעיל אגח 08/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    אפילו מניות רק לא בונדים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.