האיש של משפחת עופר: משה וידמן מונה כצפוי ליו"ר מזרחי טפחות

עדכון: המינוי טעון אישור של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. היו"ר הזמני של הבנק, מוזי ורטהיים, ציין כי אין לו ספק שניסיונו, כישוריו ואישיותו של היו"ר החדש יסייעו לו לנווט את עבודת הדירקטוריון באופן מקצועי

הטלטלה שעברה צמרת בנק מזרחי טפחות בתקופה האחרונה, בעקבות פרישתו של יו"ר הבנק יעקב פרי שפנה לפוליטיקה, והתככים שנתגלעו בין המשפחות השולטות בבנק, משפחת עופר ומשפחת ורטהיים, על רקע דיווחים על ניסיון הדחה של היו"ר היוצא - הגיע הערב לסיומה.

דירקטוריון הבנק הכריז הערב על מינויו של משה וידמן לתפקיד יו"ר בנק מזרחי טפחות במקומו של היו"ר הזמני, מוזי ורטהיים. זאת יום לפני פירסום הדוחות הכספיים של הבנק לרבעון השלישי.

וידמן נחשב כמינוי של משפחת עופר בדירקטוריון הבנק בו הוא מכהן כבר מאז שנת 2010, אך נראה כי ההסכמה על מינויו ניתנה גם מצד משפחת ורטהיים. וידמן מכיר היטב את המערכת הבנקאית בישראל לאחר שבעבר כיהן גם כדירקטור בבנק לאומי ונחשב למקורב של יו"ר הבנק לשעבר, איתן רף.

על-פי ההסכמות, יתמנה משה וידמן, המשמש דירקטור במזרחי-טפחות מטעם קבוצת עופר מאז חודש אוגוסט 2010, ליו"ר הבנק למשך שלוש שנים בין ה-1 בדצמבר 2012 ועד ל-30 בנובמבר 2015. בתום התקופה תובא לדירקטוריון הצעת החלטה למנות לתפקיד היו"ר דירקטור מטעם קבוצת ורטהיים, גם כן לתקופה של שלוש שנים.

יצוין, כי שני המינויים זה של משה וידמן וזה של מחליפו בעוד שלוש שנים, טעונים אישור של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מר וידמן התחייב לחדול מלכהן כדירקטור בכל החברות שבהן הוא חבר, ביניהן כיל, מליסרון, דש איפקס, יפאורה ואלרוב בתוך 4 חודשים.

היו"ר הזמני של הבנק, מוזי ורטהיים, בירך על המינוי וציין כי אין לו ספק שניסיונו, כישוריו ואישיותו של היו"ר החדש יסייעו לו לנווט את עבודת הדירקטוריון באופן מקצועי וענייני, תוך יצירת סביבת עבודה הרמונית ופרודוקטיבית. "אני משוכנע שתחת הנהגתם של היו"ר משה וידמן והמנכ"ל אלי יונס, ימשיך מזרחי-טפחות לצעוד בתוואי של הצלחה ושגשוג ולהתבלט לטובה על פני הבנקים המתחרים", אמר מוזי ורטהיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    וואצ'ר 25/11/2012 16:59
    הגב לתגובה זו
    עקבות ההפלרה לא ימחקו. עקבות תמיד מובילים לאחראיים. אין התיישנות מוסרית על פשע ההפלרה.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.