ינאי: "רבעון 19 בחמש השנים האחרונות של צמיחה דו ספרתית"

שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע בחמש השנים האחרונות נפרד מענקית הגנריקה. "הייתה לי את הזכות לעמוד בראש החברה ואני זוקף את ההצלחות בראש ובראשונה לצוות"
רקפת סלע | (5)

ענקית הגנריקה טבע סיכמה היום את הרבעון הראשון של 2012 אשר הסתיים ב-31 למארס. בתוך כך, נפרדה החברה מנשיא ומנכ"ל החברה בחמש השנים האחרונות, שלמה ינאי.

"מדובר ברבעון ה- 19 במספרו בחמש השנים האחרונות שבו טבע צומחת בשיעור דו ספרתי", אמר ינאי במסיבת העיתונאים האחרונה שלו. מוקדם יותר דיווחה טבע על הכנסות של 5.1 מיליארד דולר - עלייה של 25% ורווח למניה של 1.47 דולר, עלייה של 41%. לתוצאות בהרחבה

"טבע היום שונה מחציתה היא גנרית ומחצתה מוצרים ממותגים", אמר ינאי וסיכם את ההישגים לפי איזורים גיאוגרפיים. "נרשם רבעון מצויין לטבע באמריקה ובארה"ב", ההכנסות בארה"ב הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר - 54% מסך ההכנסות הכולל .

באירופה: "המכירות הממותגות צמחו בצורה משמעותית, קיבלנו בחזרה את הזכויות לקופקסון בהצלחה מלאה בשבע מדינות". טבע צמחה באירופה ב-3% אך למרות זאת הצמיחה בדולרים רשמה ירידה של 2% בשל היחלשותו של האירו.

בהמשך התבטא סמנכ"ל הכספים בנוגע למצבה של טבע באירופה לנוכח מצבה הכלכלי הבעייתי של היבשת. "כשיורד גשם כולם נרטבים, אך לטבע מטרייה גדולה יותר משל אחרים", כך לפי דבריו.

ביתרת העולם מזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית - הצמיחה הייתה בשיעור של 23% ינאי ציין את הכניסה ליפן תחת השם "טבע סייקו" - טבע בריאות בשפה היפאנית אשר זכתה להד חיובי ביפן.

סמנכ"ל הכספים אף הזכיר גיוסים של טבע בשלושה מטבעות שונים: באירו, בין ובפארנק שוויצרי. יחס החוב ל-EBITDA נמצא בירידה מרמה של 2.5 לרמה של 2.38 המנוף הפיננסי ירד מ-39% ל-38%.

מילות פרידה משלמה ינאי

"זהו הצוות היותר טוב שיכלתי לאחל לעצמי", אמר שלמה ינאי, "הייתה לי את הזכות לעמוד בראש החברה ואני זוקף את ההצלחות בראש ובראשונה לצוות", הוסיף.

"טבע היא חברה ישראלית, למרות שאחוז ההכנסות מישארל קטן, הלב נשאר בישראל. השקענו 5 מיליארד שקלים בהרחבת תשתיות בישראל אם זה בירושלים או אשדוד. אציין כי אחד מכל שישה עובדים עוסקים בפעילות התנדבותית".

לווין: "טבע תישאר ישראלית"

בהמשך, המנכ"ל אשר נכנס היום באופן רשמי לתפקיד לאחר רבעון של חפיפה ד"ר ג'רמי לווין, נשא דברים. החברה בחרה במנכ"ל החדש על בסיס ניסיונו, הישגיו, איכויותיו, התחייבותו לבעלי המניות, זאת במטרה כי יקח את טבע "למקומות חדשים". לווין נעתר לבקשה לכהן כמנכ"ל החדש ואף הסכים לעבור לישראל בטענה כי "זה תמיד היה חלומי".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    19 רבעונים שהמשקיעים אוכלים חרא עם מניית טבע (ל"ת)
    א.מ 09/05/2012 19:42
    הגב לתגובה זו
  • זה רק ברבעונים האחרונים (ל"ת)
    אל תלכלך 10/05/2012 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם כל כך טוב אז למה מחיר המנייה על הפנים? (ל"ת)
    בובו 09/05/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחכים לו ביש עתיד (ל"ת)
    יד עתיד 09/05/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין על שלמה ינאי (ל"ת)
    מס 1 09/05/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסףאדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף

"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש

בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית

ליאור דנקנר |

במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית,  לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.


מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה

בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.

הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.

למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.

עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.