אלמוג גייסה 90 מ' שקל באג"ח; הכנה להנפקת מניות לציבור
החברה, שפועלת בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית, גייסה 90 מ' שקל לראשונה בבורסה. ככל הנראה בעוד כשנה - שנה וחצי היא תנפיק את מניותיה לציבור לפי שווי מוערך של 1-1.2 מיליארד שקל; וגם - מה השווי שהחברה שואפת להגיע אליו בהנפקה?
חברת אלמוג, הפועלת בענף הבנייה כבר כארבעה עשורים ומתמחה כיום בעיקר בפרויקטים של פינוי-בינוי, יצאה בסוף השבוע שעבר בגיוס אג"ח לראשונה בסכום של 90 מ' שקל. ונראה שהיא כבר נערכת לקראת הנפקה לציבור שתצא לפועל
בתוך כשנה-שנה וחצי, לפי שווי מוערך של מעל מיליארד שקל.
בשלב ראשון, החברה השלימה לאחרונה את הגיוס כאמור, והוא בוצע תוך שימוש בעודפים מפרויקט בחיפה כבטוחה, ובריבית של כ־6%. ככל הנראה, הגיוס בוצע מתוך מטרה לאפשר לשוק ההון להכיר את החברה מקרוב כהכנה
להנפקת מניות עתידית.
החברה, בניהולו של יקי אמסלם, מחזיקה כיום בצבר פעילות של כ-12 אלף דירות, כמעט כולן במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. החברה צופה כי כבר בשנים 2026-2027 תיכנס לביצוע של כ־2,500 דירות, בשני מגה פרויקטים: האחד בבת ים (946 דירות),
והשני לאורך רחוב פועלי צדק סמוך לשדרות ירושלים בתל אביב (כ־800 דירות).
שני הפרויקטים צפויים לתרום יחדיו הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. חשוב לציין - הפעילות השוטפת מתבצעת במתכונת של בנייה עצמית, מה שיכול לומר (עד רמה מסוימת) שיאפשר
לחברה לבלום פגיעה ברווחיות גם בתרחישי ירידת מחירים מתונה, ההנחה הרווחת היא שבעקבות שליטה מלאה בשרשרת הביצוע והוצאות כלליות מופחתות - היא חשופה פחות מחברות שעושות את זאת בהליך של מיקור חוץ.
כמו כן, עוד דבר חשוב הוא שהראל השקעות מחזיקה כיום ב־20%
מהחברה, לאחר שבשנת 2021 היא השקיעה בהון העצמי לפי שווי של כ-550 מ' שקל לפני הכסף (669 מיליון לאחר ההשקעה). מאז, הראל הקצתה לחברה מסגרות אשראי בהיקף של כמה קרוב ל-300 מ' שקל. ומתוך סכום זה, החברה ניצלה בפועל עד כה באזור ה-80 מ' שקל.
שיעור רווחיות בפרויקטים
לדברי החברה, שני פרויקטי הענק בתל אביב ובבת ים מהווים מנועי צמיחה מרכזיים לקראת השנים הקרובות, עם רווחיות גולמית שצפויה לנוע בין 18% ל-26%, תלוי בפרויקט ובשלביו. שני המיזמים כבר הושלמו חתימות עם בעלי
הדירות, ובאחד מהם, זה שעתיד להתחיל שיווק ראשון ברבעון הראשון של 2026: הדירות מיועדות להיות קטנות יחסית (באזור ה-50-60 מ"ר), ובכך ככל הנראה יאפשרו לחברה להציע מחירים נמוכים יחסית לשוק: סביב 2 מיליון שקל לדירה, כולל חניה וממ"ד: "בחרנו לצאת לגיוס חוב מתוך רצון
לחשוף את החברה לשוק ההון - לא רק כדי לגייס הון, אלא כדי להתחיל לבנות את האמון", אומרים בחברה. "התגובות שראינו בשוק, שכללו ביקושי יתר - חיזקו את התחושה שאנחנו פועלים נכון".
בנוגע להנפקה הצפויה, החברה אינה מתחייבת למועד מדויק, אך על פי הערכות פנימיות,
הגיוס יכול לצאת לפועל כבר במהלך 2026. בכפוף לבשלות עסקית ולתנאי השוק. בחברה מציינים כי היעד מבחינת שווי מוערך להנפקה הוא 1.5 מיליארד שקל, וכי הם מבקשים להגיע לשם כשהבסיס הפיננסי והתפעולי מבוסס מספיק, והפרויקטים כבר בשלבים
מתקדמים. "אנחנו לא ממהרים – אבל כן מתקדמים בצורה עקבית", נמסר מהחברה. "אם נרגיש בשלב כלשהו שניתן לממש את הפוטנציאל של אלמוג בשוק הציבורי – נעשה את זה בזמן הנכון, ובשווי הנכון".
יהיה מאוד מעניין לראות האם החברה תעמוד ביעדים השאפתנים ובמידה וכן -
מתי זה יצא לפועל. בנוסף, בימים בהם אנחנו נמצאים: עיצומה של מלחמה רב מערכתית ומיקוד במלחמה עם איראן. נראה שאין דרך אחרת חוץ מלדחוף את ההתחדשות העירונית קדימה לראשית הבמה ולתת לפרויקטים אלו את כל האורות הירוקים הנדרשים (כל עוד הם עומדים בתנאים שנקבעו) בצורה
מהירה יחסית. כדי שנוכל לחיות עם מיגון מתאים בבתים שלנו. אכן יכול להיות שזה יקרה ואם כן - ככל הנראה החברה גם תהנה ממגמה שכזאת.
הכנה פסיכולוגית לשוק ההון
למרות שמדובר
בגיוס בהיקף מוגבל יחסית, בהיקף של 90 מ' שקל בלבד. נדמה שהמהלך של אלמוג חורג מהצורך התזרימי המיידי. למעשה, נראה שזהו צעד שנועד לבחון את הדופק של השוק ולבנות את המוניטין הציבורי של החברה לקראת ההנפקה המתוכננת.
גיוס כזה מאפשר לה לחשוף את עצמה בהדרגתיות
למשקיעים מוסדיים, לבחון את רמת הביקושים, לשדר איתנות תפעולית ולתרגל עבודה תחת כללי הדיווח והרגולציה של שוק ההון. מבלי להיחשף עדיין לכללי המשחק המלאים של חברה ציבורית.
במובן הזה, מדובר בצעד טקטי שמעניק לחברה "רגל בדלת" מול השוק, וממצב אותה כמי שבונה
תהליך ארוך טווח, עם נוכחות הדרגתית והכרה מבוססת עם השוק. תגובת השוק, שכללה ביקושי יתר, מלמדת שנכון לעכשיו, החברה נתפסת יחסית יציבה, מתוכננת, וכזה ששווה לעקוב אחריו גם בטווח הבינוני והארוך.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
