דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ

אפקון תקים שני מתקני אגירה בסוללות בכ-9 מיליון דולר

הפרויקט כולל תכנון, אספקה ותחזוקה של מתקנים בהיקף של 70 מגוואט-שעה לשני אתרים בישראל

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפקון דוד הראלי

אפקון החזקות אפקון החזקות 4.57%   מדווחת על חתימה על הסכם חדש מול לקוח ישראלי שאינו קשור לחברה או לבעלת השליטה בה. במסגרת ההסכם, החברה תתכנן, תספק ותתחזק שני מתקני אגירת אנרגיה בסוללות בשני אתרים שונים בישראל, בהיקף כולל של 70 מגוואט-שעה ובתמורה כוללת של כ-8.8 מיליון דולר.


ההסכם נחתם ב-10 באפריל 2025 וכולל לא רק את התכנון והאספקה של המתקנים, אלא גם שירותי תחזוקה ואחריות לתקופה של חמש שנים. אחד מהמתקנים ישולב עם רכיב טכנולוגי ייעודי (Mode Island), המאפשר חיבור של לקוחות קצה גם כאשר אין חיבור פעיל לרשת החשמל, פתרון רלוונטי לאתרים מבודדים או אזורים הסובלים מבעיות אספקת חשמל.


אפקון מדווחת כי הפרויקט צפוי להסתיים ברבעון האחרון של שנת 2025 או בתחילת 2026, וכי ללקוח ניתנה אפשרות להאריך את שירותי התחזוקה בתמורה שאינה מהותית. החברה רואה בהסכם ביטוי לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אגירה מתקדמים, כחלק ממעבר רחב היקף לאנרגיה מתחדשת בישראל.


לפני כחודשיים, דיווחה החברה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.



אפקון רשמה ברבעון הרביעי ההכנסות של כ-440 מיליון שקל לעומת כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-13%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם לסך של כ-23.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.8 מיליון שקל (10.9% מההכנסות), גידול של כ-133% לעומת כ-20.5 מיליון שקל (4.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם ב-20.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-38 מיליון שקל, עלייה של כ-550% לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 


ב-2024 כולה דיווחה אפקון על הכנסות של כ-1.78 מיליארד שקל לעומת כ-2.15 מיליארד שקל בשנת 2023. כאשר החברה מציינת שהירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות בפעילות ההנדסה האזרחית והבניה, בהתאם לאסטרטגיית החברה בדבר צמצום פעילות זו. הקבוצה עברה להציג רווח נקי בשנת 2024 שהסתכם בכ-63.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קיבוצניק 14/04/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    כולם מספרים שעושים אגירה היחידים עם עסקאות עובדות שמייצרות תשואות דו ספרתיות זה חברת אגירה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.2%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.