אפקון תקים שני מתקני אגירה בסוללות בכ-9 מיליון דולר
הפרויקט כולל תכנון, אספקה ותחזוקה של מתקנים בהיקף של 70 מגוואט-שעה לשני אתרים בישראל
אפקון החזקות אפקון החזקות 0% מדווחת על חתימה על הסכם חדש מול לקוח ישראלי שאינו קשור לחברה או לבעלת השליטה בה. במסגרת ההסכם, החברה תתכנן, תספק ותתחזק שני מתקני אגירת אנרגיה בסוללות בשני אתרים שונים בישראל, בהיקף
כולל של 70 מגוואט-שעה ובתמורה כוללת של כ-8.8 מיליון דולר.
ההסכם נחתם ב-10 באפריל 2025 וכולל לא רק את התכנון והאספקה של המתקנים, אלא גם שירותי תחזוקה ואחריות לתקופה של חמש שנים. אחד מהמתקנים ישולב עם רכיב טכנולוגי ייעודי (Mode Island),
המאפשר חיבור של לקוחות קצה גם כאשר אין חיבור פעיל לרשת החשמל, פתרון רלוונטי לאתרים מבודדים או אזורים הסובלים מבעיות אספקת חשמל.
אפקון מדווחת כי הפרויקט צפוי להסתיים ברבעון האחרון של שנת 2025 או בתחילת 2026, וכי ללקוח ניתנה אפשרות
להאריך את שירותי התחזוקה בתמורה שאינה מהותית. החברה רואה בהסכם ביטוי לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אגירה מתקדמים, כחלק ממעבר רחב היקף לאנרגיה מתחדשת בישראל.
לפני כחודשיים, דיווחה החברה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפקון רשמה ברבעון הרביעי ההכנסות של כ-440 מיליון שקל לעומת
כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-13%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם לסך של כ-23.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.8 מיליון שקל (10.9% מההכנסות), גידול של כ-133%
לעומת כ-20.5 מיליון שקל (4.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם ב-20.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-38 מיליון שקל, עלייה של כ-550%
לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ב-2024 כולה דיווחה אפקון על הכנסות של כ-1.78 מיליארד שקל לעומת כ-2.15 מיליארד שקל בשנת 2023. כאשר החברה מציינת שהירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות בפעילות ההנדסה האזרחית והבניה, בהתאם לאסטרטגיית
החברה בדבר צמצום פעילות זו. הקבוצה עברה להציג רווח נקי בשנת 2024 שהסתכם בכ-63.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023.
- 1.קיבוצניק 14/04/2025 16:55הגב לתגובה זוכולם מספרים שעושים אגירה היחידים עם עסקאות עובדות שמייצרות תשואות דו ספרתיות זה חברת אגירה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה
מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות
אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47% , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.
במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.
DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה
DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.
באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.
