אפקון תקים שני מתקני אגירה בסוללות בכ-9 מיליון דולר
הפרויקט כולל תכנון, אספקה ותחזוקה של מתקנים בהיקף של 70 מגוואט-שעה לשני אתרים בישראל
אפקון החזקות אפקון החזקות -1.9% מדווחת על חתימה על הסכם חדש מול לקוח ישראלי שאינו קשור לחברה או לבעלת השליטה בה. במסגרת ההסכם, החברה תתכנן, תספק ותתחזק שני מתקני אגירת אנרגיה בסוללות בשני אתרים שונים בישראל, בהיקף
כולל של 70 מגוואט-שעה ובתמורה כוללת של כ-8.8 מיליון דולר.
ההסכם נחתם ב-10 באפריל 2025 וכולל לא רק את התכנון והאספקה של המתקנים, אלא גם שירותי תחזוקה ואחריות לתקופה של חמש שנים. אחד מהמתקנים ישולב עם רכיב טכנולוגי ייעודי (Mode Island),
המאפשר חיבור של לקוחות קצה גם כאשר אין חיבור פעיל לרשת החשמל, פתרון רלוונטי לאתרים מבודדים או אזורים הסובלים מבעיות אספקת חשמל.
אפקון מדווחת כי הפרויקט צפוי להסתיים ברבעון האחרון של שנת 2025 או בתחילת 2026, וכי ללקוח ניתנה אפשרות
להאריך את שירותי התחזוקה בתמורה שאינה מהותית. החברה רואה בהסכם ביטוי לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אגירה מתקדמים, כחלק ממעבר רחב היקף לאנרגיה מתחדשת בישראל.
לפני כחודשיים, דיווחה החברה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפקון רשמה ברבעון הרביעי ההכנסות של כ-440 מיליון שקל לעומת
כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-13%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם לסך של כ-23.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.8 מיליון שקל (10.9% מההכנסות), גידול של כ-133%
לעומת כ-20.5 מיליון שקל (4.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם ב-20.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-38 מיליון שקל, עלייה של כ-550%
לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ב-2024 כולה דיווחה אפקון על הכנסות של כ-1.78 מיליארד שקל לעומת כ-2.15 מיליארד שקל בשנת 2023. כאשר החברה מציינת שהירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות בפעילות ההנדסה האזרחית והבניה, בהתאם לאסטרטגיית
החברה בדבר צמצום פעילות זו. הקבוצה עברה להציג רווח נקי בשנת 2024 שהסתכם בכ-63.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023.
- 1.קיבוצניק 14/04/2025 16:55הגב לתגובה זוכולם מספרים שעושים אגירה היחידים עם עסקאות עובדות שמייצרות תשואות דו ספרתיות זה חברת אגירה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")