דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ

אפקון תקים שני מתקני אגירה בסוללות בכ-9 מיליון דולר

הפרויקט כולל תכנון, אספקה ותחזוקה של מתקנים בהיקף של 70 מגוואט-שעה לשני אתרים בישראל

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפקון דוד הראלי

אפקון החזקות אפקון החזקות 0%   מדווחת על חתימה על הסכם חדש מול לקוח ישראלי שאינו קשור לחברה או לבעלת השליטה בה. במסגרת ההסכם, החברה תתכנן, תספק ותתחזק שני מתקני אגירת אנרגיה בסוללות בשני אתרים שונים בישראל, בהיקף כולל של 70 מגוואט-שעה ובתמורה כוללת של כ-8.8 מיליון דולר.


ההסכם נחתם ב-10 באפריל 2025 וכולל לא רק את התכנון והאספקה של המתקנים, אלא גם שירותי תחזוקה ואחריות לתקופה של חמש שנים. אחד מהמתקנים ישולב עם רכיב טכנולוגי ייעודי (Mode Island), המאפשר חיבור של לקוחות קצה גם כאשר אין חיבור פעיל לרשת החשמל, פתרון רלוונטי לאתרים מבודדים או אזורים הסובלים מבעיות אספקת חשמל.


אפקון מדווחת כי הפרויקט צפוי להסתיים ברבעון האחרון של שנת 2025 או בתחילת 2026, וכי ללקוח ניתנה אפשרות להאריך את שירותי התחזוקה בתמורה שאינה מהותית. החברה רואה בהסכם ביטוי לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אגירה מתקדמים, כחלק ממעבר רחב היקף לאנרגיה מתחדשת בישראל.


לפני כחודשיים, דיווחה החברה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.



אפקון רשמה ברבעון הרביעי ההכנסות של כ-440 מיליון שקל לעומת כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-13%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם לסך של כ-23.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.8 מיליון שקל (10.9% מההכנסות), גידול של כ-133% לעומת כ-20.5 מיליון שקל (4.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם ב-20.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-38 מיליון שקל, עלייה של כ-550% לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 


ב-2024 כולה דיווחה אפקון על הכנסות של כ-1.78 מיליארד שקל לעומת כ-2.15 מיליארד שקל בשנת 2023. כאשר החברה מציינת שהירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות בפעילות ההנדסה האזרחית והבניה, בהתאם לאסטרטגיית החברה בדבר צמצום פעילות זו. הקבוצה עברה להציג רווח נקי בשנת 2024 שהסתכם בכ-63.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קיבוצניק 14/04/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    כולם מספרים שעושים אגירה היחידים עם עסקאות עובדות שמייצרות תשואות דו ספרתיות זה חברת אגירה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן
דוחות

עזריאלי עם צמיחה של 12% ב-NOI, בחיזוק מרכזי המידע

החברה דיווחה על הרבעון השלישי של 2025, ועל צמיחה של כ-12% ב-NOI, ואמנם מציגה ירידה קלה ב-FFO לאור עלייה בהוצאות המימון אבל גם בהאצהת פעילות מרכזי המידע באירופה; שיעורי התפוסה גבוהים במיוחד והרווח הנקי לבעלי המניות עמד על 395 מיליון שקל ברבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה עזריאלי

קבוצת עזריאלי מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2025 ומציגה רבעון חזק, המאופיין בשיא רבעוני נוסף ב-NOI, בעלייה ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ובחזרה מלאה לשגרה במרבית תחומי הפעילות, לאחר השפעות מבצע "עם כלביא" ברבעון הקודם. מהדוחות עולה כי ה-NOI של הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם בכ-657 מיליון שקל, לעומת כ-586 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול מרשים של כ-12%. הגידול נובע בעיקר מהמשך התחזקות תחום מרכזי המידע, שהוא מנוע צמיחה מרכזי עבור הקבוצה, ומהתאוששות ניכרת בפעילות הקניונים. גם מדד ה-Same Property NOI מציג עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון המקביל, נתון הממחיש את השיפור בנכסים הקיימים, ללא שינויי פורטפוליו.

במקביל לעלייה ב-NOI, מציגה החברה ירידה קלה במדדי תזרים המזומנים התפעוליים. ה-FFO ללא תרומת פעילות הדיור המוגן הסתכם ב-395 מיליון שקל, לעומת 409 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-3%. עיקר הירידה נובע מעליית הוצאות המימון והוצאות נוספות הקשורות בהמשך ההתרחבות המואצת של פעילות Green Mountain Global, הפועלת בתחום הדאטה סנטרס באירופה. מנגד, הקבוצה מציינת כי גם ברבעון זה נשמרה יציבות יחסית בפעילות הנדל"ן המניב בישראל, עם תפוסות גבוהות ושיעורי חידוש ושדרוג חוזים מרשימים.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון ל-395 מיליון שקל, בהשוואה ל-383 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, עלייה של כ-3%. מדובר בשיפור הנובע הן מעליית שווי נדל"ן להשקעה והן מהמשך צמיחה בהכנסות המגזרים המרכזיים. גם מאזן החברה ממשיך להדגים איתנות פיננסית, עם מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל, שעליהם נוספו מניות בנק לאומי כך שסך הנכסים הנזילים מגיע לכ-5.5 מיליארד שקל. החוב נטו עומד על כ-23.6 מיליארד שקל, שיעור הנחשב נמוך יחסית לענף הנדל"ן המניב ולתיק הנכסים של הקבוצה.

המגזרים השונים

הקבוצה שומרת על שיעורי תפוסה גבוהים ואף מגדילה אותם: 99% במגזר הקניונים, 96% במגזר המשרדים בישראל (לעומת 94% ברבעון הקודם) ו-99% ברשת פאלאס בתחום הדיור המוגן (לעומת 98% ברבעון הקודם(. בנוסף, הפדיונות בקניונים בחודשים יולי-ספטמבר הציגו עלייה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, המשקפת חזרה חזקה של צרכנים לפעילות רגילה ועלייה בביקושים לאחר השפעות מבצע "עם כלביא". לפי הדוח, בחודשים ינואר-ספטמבר הפדיונות נותרו דומים לאשתקד, כאשר הנתונים מנוטרלים מהשפעת מודיעין מערב, שנפתח רק ב-2024, ומהשפעת חודש יוני.

במגזר המשרדים מציגה החברה התאוששות ממשית, בין היתר בעקבות גידול בהשקעות זרות ויציבות בענפי התעסוקה בעיר תל אביב. כ-80% מהשטח שהתפנה במגדל שרונה עם עזיבת שוכר משמעותי כבר הושכר מחדש במהלך הרבעון, וברובו בתנאים טובים יותר מהחוזה הקודם. החברה מציינת כי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם לגבי יתרת השטח. נתונים אלה ממחישים את רמת הביקוש הגבוהה לנכסי משרדים במיקומים המרכזיים של הקבוצה.