אפקון תקים שני מתקני אגירה בסוללות בכ-9 מיליון דולר
הפרויקט כולל תכנון, אספקה ותחזוקה של מתקנים בהיקף של 70 מגוואט-שעה לשני אתרים בישראל
אפקון החזקות אפקון החזקות 0.93% מדווחת על חתימה על הסכם חדש מול לקוח ישראלי שאינו קשור לחברה או לבעלת השליטה בה. במסגרת ההסכם, החברה תתכנן, תספק ותתחזק שני מתקני אגירת אנרגיה בסוללות בשני אתרים שונים בישראל, בהיקף
כולל של 70 מגוואט-שעה ובתמורה כוללת של כ-8.8 מיליון דולר.
ההסכם נחתם ב-10 באפריל 2025 וכולל לא רק את התכנון והאספקה של המתקנים, אלא גם שירותי תחזוקה ואחריות לתקופה של חמש שנים. אחד מהמתקנים ישולב עם רכיב טכנולוגי ייעודי (Mode Island),
המאפשר חיבור של לקוחות קצה גם כאשר אין חיבור פעיל לרשת החשמל, פתרון רלוונטי לאתרים מבודדים או אזורים הסובלים מבעיות אספקת חשמל.
אפקון מדווחת כי הפרויקט צפוי להסתיים ברבעון האחרון של שנת 2025 או בתחילת 2026, וכי ללקוח ניתנה אפשרות
להאריך את שירותי התחזוקה בתמורה שאינה מהותית. החברה רואה בהסכם ביטוי לביקוש ההולך וגובר לפתרונות אגירה מתקדמים, כחלק ממעבר רחב היקף לאנרגיה מתחדשת בישראל.
לפני כחודשיים, דיווחה החברה על השלמת רכישת חברת מאגמא הנדסה שמכניסה אותה לתחום ניהול רצפות הייצור, כולל בתחום הפארמה, תחומים בהם אפקון לא הייתה עד היום. הרכישה מרחיבה את פעילות הבקרה והאוטומציה של אפקון, אחד מתחומי הפעילות הגדולים ביותר שלה שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 היווה כרבע מההכנסות. אפקון רכשה 60% מהחברה כאשר שולמה למאגמא הנדסה מקדמה של כ-5.4 מיליון שקל, שהצדדים העריכו בקירוב כתמורה הצפויה שתתבסס על מכפיל ה-EBITDA הממוצע של מאגמא הנדסה ל-2023-2026.
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפקון רשמה ברבעון הרביעי ההכנסות של כ-440 מיליון שקל לעומת
כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-13%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם לסך של כ-23.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.8 מיליון שקל (10.9% מההכנסות), גידול של כ-133%
לעומת כ-20.5 מיליון שקל (4.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם ב-20.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-38 מיליון שקל, עלייה של כ-550%
לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ב-2024 כולה דיווחה אפקון על הכנסות של כ-1.78 מיליארד שקל לעומת כ-2.15 מיליארד שקל בשנת 2023. כאשר החברה מציינת שהירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות בפעילות ההנדסה האזרחית והבניה, בהתאם לאסטרטגיית
החברה בדבר צמצום פעילות זו. הקבוצה עברה להציג רווח נקי בשנת 2024 שהסתכם בכ-63.6 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023.
- 1.קיבוצניק 14/04/2025 16:55הגב לתגובה זוכולם מספרים שעושים אגירה היחידים עם עסקאות עובדות שמייצרות תשואות דו ספרתיות זה חברת אגירה

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
