התשואה של אג"ח ממשלת יפן עולה לכיוון 1% - מה יהיה בהמשך?
"התשואות לפדיון של איגרות החוב של ממשלת יפן, אג"ח ה-JGB, ל-10 שנים עולות בהדרגה לעבר התקרה החדשה של 1% שנקבעה על ידי ה-BoJ, הבנק המרכזי של יפן. זה לא מפתיע בהתחשב בעלייה רוחבית בתשואות לפדיון הממשלתיות במקומות אחרים. עם זאת, אלמלא בקרת עקום התשואות של ה-BoJ, ה-,YCC-Yield Curve Control נראה שתשואת ה-JGB ל-10 שנים הייתה יכולה להיות גבוהה יותר מאשר רמתה הנוכחית בשווקים" אומר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדבריו, "ההשפעות הגלובליות על תשואת ה- JGB ניזונה בעיקר משינויים בהערכות לגבי תוואי המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ובעיקר דחיית המועד הראשון להפחתת הריבית לטווח רחוק יותר". הריבית בארה"ב עומדת כעת על 5-25-5.5%, כאשר השאלה היא האם הפד' סיים את העלאות הריבית. ככל הנראה גם אם תהיה העלאה נוספת הפד' הגיע למקסימום. אבל באירופה המצב שונה לגמרי - שם הריבית עומדת על 3.75% ונגידת הבנק כריסטין לגארד חוזרת ומצהירה שזה לא סוף תהליך העלאת הריבית.
הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית בעולם כדי לעצור את האינפלציה שהגיע ל-9.1% לפני שנה בארה"ב (כעת היא באזור ה-3% בלבד) ובאירופה הגיעה לכמעט 11% (כעת היא באזור ה-6%). הבנקים אכן מצליחים לעצור את האינפלציה.
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור התשואה של הין היפני, והמטבע היפני מול הדולר
יפן מהבחינה הזו ייחודית שכן האינפלציה בה נמוכה יותר, אבל היא סובלת מהזדקנות האוכלוסיה יותר משאר המדינות. יפן נחשבת לכלכלה שעברה את השיא שלה ויורדת מגדולתה. השאלה היא האם היא תצליח להשתנות. בינתיים אומר בפמן "ייתכן שגם גורמים אחרים תרמו לעליית התשואות כמו הורדת הדירוג האחרונה של פיץ' בארה"ב והיקפי הנפקה גבוהים מאוד על ידי הממשל הפדרלי של ארה"ב על רקע הגירעון התקציבי העצום שם. העלייה בתשואת ה-JGB ל-10 שנים כתוצאה מגישה גמישה יותר של הבנק המרכזי בנושא מגבלת ה-YCC עדיין מאפשרת עוד מקום לעליית התשואות של אג"ח ממשלתיות גם בכלכלות מתקדמות אחרות, זאת לנוכח מידה מסוימת של תחליפיות אג"ח ממשלתיות של מדינות שונות, זאת בהתחשב בשינויים בשערי החליפין, המתאפיינים לאחרונה בהתחזקות של הדולר בעולם.
"נראה שעתה העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בכלכלות מתקדמות אחרות השפיעה בצורה מהותית על תשואת ה-JGB, זאת תוך כדי כך שפערי התשואות של התשואות במדינות המובילות עלו במידה רבה בתקופה האחרונה, מעל ומעבר לממוצעים ארוכי הטווח".
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
מה היה קורה אילו היו משחררים את מגבלת התשואה?
"השאלה היא מה רמת תשואת ה-JGB ל-10 שנים במצב של היעדר YCC, כלומר שחרור מלא של מגבלת תשואה זו, זאת בהתחשב ברמות שאליהן טיפסו תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים במקומות אחרים, תוך כדי פתיחת פערים ניכרים.
"אחת הדרכים הפשוטות לנסות לכמת תשובה היא לנתח את הקשר שבין תשואות ה-JGB ותשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב בתקופה שבין שנת 2000 לבין השקת YCC בספטמבר 2016. ניתוח כזה מצביע על כך בהינתן התנאים הנוכחיים, וללא מגבלת YCC ברמה של 1%, התשואה של ה- JGB ל-10 שנים הייתה יכולה להיות, מבחינה תאורטית, ברמה של כמעט 1.4%. תרגיל זה מבוסס על שמירה על שיעור תשואה של 4.35% באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.
"ככל שתשואה זו לא תשמר בארה"ב, והתשואה תרד, אז המסר לגבי ה-JGB הוא של תשואה נמוכה יותר, התואמת למגבלות ה- YCC של 1%. מעבר לכך, היעדר שינוי בריבית לטווח הקצר ביפן בעתיד הקרוב (מינוס 0.1%), עשוי להיות גם כן גורם המונע מתשואת ה-JGB להמשיך ולעלות על מעבר לגבול של 1%.
סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?
למה אני מעריך שיש כאן הזדמנות, מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ואיך זה שאג"ח מספק תשואה גבוה יותר מה-S&P 500?
מרץ 2020 ייזכר כתקופה שבה העולם העצר מלכת. מגפת הקורונה טלטלה את הכל, גם את השווקים הפיננסים. מימושים בהיקפי ענק הפילו את השווקים בעשרות אחוזים. מפולת של ממש. אבל בחודש הזה קרה עוד משהו יוצא דופן – מדינת ישראל הצטרפה למועדון מצומצם של מדינות שהנפיקו סדרת חוב ל-100 שנה. אגרת חוב שעתידה להיפרע בשנת 2120 - חיסכון לנכדים-נינים למי שחושב לחכות עד הסוף (סדרת אג"ח ממשלתית דולרית ל-100 שנים עד 2120)
כאשר ישראל הנפיקה את האג"ח, הריביות בעולם היו בשפל היסטורי, ממשלות וגופים מוסדיים חיפשו אחר אפיקי השקעה, וישראל, שהייתה אז עם דירוג אשראי חזק וכלכלה צומחת – הייתה יעד לא רע. המדינה הנפיקה מיליארד דולר בחו"ל ולכן הסדרה הזו נקובה בדולרים. הסדרה הונפקה עם קופון שנתי של 4.5% (משולמת פעמיים בשנה, 2.25% כל חצי שנה).
בתקופה שאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים העניקו תשואה אפסית ואף שלילית, היה ביקוש גדול לסדרה הזו, כך שבשלהי 2020 האגרת כבר הגיעה למחיר של כ-150 סנט (כ-50% תשואה).
מאז כולנו זוכרים מה קרה לריביות בעולם. עליית ריבית יכולה להיות הרסנית לאגרות חוב ארוכות, ואכן כך קרה - עד סוף 2022 שער האג"ח כבר קרס ל-75 סנט, הספיק לתקן עם עצירת העלאות הריבית וחזר לרדת עקב התסבוכת המשפטית ואירועי המלחמה (גופים זרים מכרו אחזקות) עד לאזור 65 סנט. כיום היא נסחרת סביב 70 סנט, בעלת מח"מ של 15 שנה (המח"מ מתקצר מאוד בשל הריביות השוטפות והירידה במחיר האג"ח) והיא מעניקה תשואה שנתית של 6.5% (כאמור משלמת 4.5 סנט בשנה, 2.25 כל אפריל ואוקטובר).
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעה יוצאת דופן
אז מה יש לנו כאן? כלי השקעה יוצא דופן עם שני צדדים ברורים:
1. הצד המפתה - תשואה שנתית של 6.5% שנים רבות קדימה, פוטנציאל לרווח הון משמעותי ונזילות יומית בשוק הבינלאומי.
2. הצד המסוכן - מח"מ ארוך חושף את האג"ח לשינויים קיצוניים בריבית ולמצבה הכלכלי והגיאופוליטי בישראל.
אני חושב שיש כאן כלי כחלופה להשקעות מסורתיות: רבים רצים היום להשקיע במדד ה-S&P 500. הם מתעלמים מרמות התמחור הגבוהות שלו בטענה שהם לא יודעים לתזמן שוק, שהשוק תמיד עולה והם בעצם רואים לנגד עינם תשואה ממוצעת של 7-8% וזה נהדר (לא חולק על כך), אך האם אין מקום לשקול מנגד חלופה הרבה פחות מסוכנת לכאורה (100% מניות מול אגרת ממשלתית) שתניב לנו תשואה דיי קרובה לזה ? גם כן שנים רבות קדימה.