שוקי איגרות החוב אמורים להגיב בחיוב לאמירתו הברורה של הנגיד פרופסור אמיר ירון, המסירה חשש מהעלאות ריבית בתקופה הנראית לעין. בנק ישראל אינו חושש מהעלייה האחרונה של קצב האינפלציה.

במיוחד מרשימה מהאמירה שגם אם זו לא עלייה זמנית שנובעת מהשפעות קצה, אלא עלייה של סביבת האינפלציה, אין מדובר בהתפרצות אינפלציונית והמדיניות המוניטארית המרחיבה תימשך. אגב, גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם, כמו הפד האמריקאי, סבורים כך.

יש כאן בהחלט "לקיחת צד" של בנק ישראל לטובת קידום הצמיחה והתעסוקה על חשבון מתן "היתר" זמני לאינפלציה לחרוג מהיעד.

כמובן, תמיד תעלה השאלה אם הבנק יוכל להדק את המדיניות מספיק מהר אם האינפלציה תתפרץ בכל זאת.

תרחיש כזה יכול לקרות אם מחירי הנפט ימשיכו לעלות (בצל החרפת המתיחות בין ארה"ב לרוסיה וישראל מול איראן ), התייקרות חומרי הגלם תימשך, או המשך השיתוק הפוליטי אצלנו והיעדר תקציב מדינה.

כרגע, בין הגורמים ששומרים על אינפלציה נמוכה הינו תיסוף השקל. בנק ישראל יוכל לבחון הרחבה/הארכה של מדיניות רכישת המט"ח אם "יצטרך" מנוע נוסף לאינפלציה וכדי לסייע לייצוא.

• "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, שעת המבחן המאוד רצינית של השוק תהייה בחודשי הקיץ, יולי ואוגוסט: האם תקום ממשלה? האם תימשך רכישת איגרות החוב ע"י בנק ישראל? אם וככל שהתשובה לשתי השאלות הללו תהייה שלילית – יהיה לחץ כלפי מעלה על תשואות הפדיון הממשלתיות.

בהמשך יזומן לשוק מבחן נוסף – מה יאמרו על כך חברות דירוג האשראי.

לכן, לעת עתה, גם אלו שבונים על המשך הריבית הנמוכה ואולי גריפת רווחי הון בטווחים הארוכים (בסיוע ירידת תשואות הפדיון בארה"ב לאחרונה), וגם אלו שמצפים לאינפלציה גבוהה, יחסית, בטווח הקצר, יכולים לשלב את שני התרחישים מבחינה השקעתית. זה חלון ההזדמנויות שלהם.

אולם, רמת התנודתיות תלך ותגדל לקראת המבחנים שתיארתי . מה עוד, שבאפיק הקונצרני המרווחים מצומצמים מאוד.