למה חשוב להכיר את שטר הנאמנות של איגרות החוב?
קיומן של ביטחונות באיגרות חוב קונצרניות מקטין בצורה משמעותית את רמת הסיכון בהן. יחד עם זאת, לקבלת התמונה המלאה, חשוב להכיר את שטר הנאמנות
הליך קבלת ההחלטות לגבי ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות מורכב מהשוואה של מגוון פרמטרים, כמו תשואה, מח"מ, דירוג ועוד. אחד הדברים המשפיעים על תשואת האיגרת הינו קיום שעבודים לטובת מחזיקי הסדרה, דרגת נשייה וכן איכות הבטוחה. שעבודים הם ביטחונות הניתנים למלווה כנגד מתן הלוואה ונועדו לשם הבטחת פירעונה. במידה והחברה לא עומדת בתשלומים מדובר בהגנה חוזית של המחזיקים באיגרת.
מקובל להתייחס לסוגים שונים של שעבודים או ביטחונות. השעבודים יכולים להיות בצורה של חשבון עודפים של פרויקט בבניה בחברות נדל"ן יזמי, נכסים מניבים, בעיקר בחברות נדל"ן מניב, או מניות של חברות בנות, בין אם סחירות ובין אם לא, ועוד. מעבר לסוגי השעבודים, ישנה חשיבות לדרגת הנשייה, כלומר מהו סדר העדיפויות ביחס לנושים אחרים בחלוקת נכסי החברה.
כאשר מדובר בהנפקת סדרה עם שעבודים, מומלץ לא להסתפק בתקציר שמופיע בדו"ח הצעת מדף, אלא לבדוק את תנאי השעבוד בשטר הנאמנות, גם אם הדבר עלול לגזול זמן. ניקח לדוגמה את ההנפקה האחרונה של חברת אלעזרא. אלעזרא הינה חברת החזקות, המחזיקה בשלוש חברות מתחומים שונים – חברת הביטוח הכשרה ביטוח, חברת הנדל"ן אפרידר וחברת ההשכרה והליסינג אלבר. לטובת מחזיקי סדרה ב', שיעבדה החברה חלק ממניות אלבר, ולטובת מחזיקי סדרה ג', שועבדו עודפים ממספר פרויקטים של אפרידר.
לאחרונה גייסה החברה כ-160 מיליון שקל במסגרת הנפקת סדרה ד'. לטובת מחזיקי הסדרה רשמה החברה שיעבוד מדרגה ראשונה על כ-38% ממניות חברת הכשרה ביטוח ועל הזכויות במניות הללו, ובין היתר, על הזכויות לקבלת דיבידנדים בגינן. בנוסף, התחייבה החברה להפקיד לחשבון הנאמנות המשועבד לטובת המחזיקים דיבידנדים בגין מניות גרעין השליטה (50.01% ממניות הכשרה ביטוח).
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן בעצם טמון ההבדל המהותי בין שני השעבודים. בניגוד לשעבוד הדיבידנדים בגין המניות המשועבדות, ההתחייבות להפקדת הדיבידנד בגין מניות גרעין השליטה הינה חוזית ולא מהווה בטוחה מצד החברה. כלומר, לא ניתנת למחזיקי האג"ח כל הגנה או עדיפות לעומת צדדים שלישיים על פי שטר הנאמנות. במקרה והחברה לא תעמוד בהתחייבות זו, הנאמן של הסדרה לא יוכל למנוע את ההפרה, אלא יוכל לנקוט באמצעים לאכוף על החברה בדיעבד את ביצוע ההתחייבות.
כאשר מבוצעת בדיקת איכות השעבודים, על המשקיעים לשאול את עצמם האם בעת הפירוק ניתן יהיה לממש את הבטוחה, באיזו מהירות יבוצע המימוש ומה יהיה שוויה של הבטוחה בעת המימוש. היות ומדובר במניות לא סחירות, ניתן לקבל את האינדיקציה לשווי מהשוואה לחברות ביטוח סחירות.
מכפיל ההון הממוצע בחברות ביטוח סחירות הינו 0.6 (ללא איידיאיי ביטוח). ההון העצמי של הכשרה ביטוח בסוף הרבעון השני היה כ-350 מיליון שקל. בהנחת המכפיל הממוצע של 0.6, הבטוחה מכסה כ-50% מהיקף הסדרה. מימוש מניות לא סחירות עלול להיות מורכב יותר, ועל כך, מומלץ לתת דיסקאונט על אי סחירות בעת חישוב יחס בטוחה/חוב. יתרה מזאת, היות ומדובר במניות של חברת ביטוח, יתכן ומימוש המניות יצריך אישורים רגולטוריים, מה שעלול לסבך ולהאריך את הליך המימוש. דוגמאות להתערבות הרגולטורית לא חסרות בשוק – ניסיונות מכירת מניות חברות ביטוח כלל והפניקס, או מכירת חלק ממניות פרטנר אשר שועבדו בעבר לטובת מחזיקי סדרה סקיילקס ו'. נקודת החוזקה בשטר הינה כי החברה יכולה להחליף את המניות המשועבדות אך ורק בערבות בנקאית או פיקדון כספי.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
לסיכום, קיומן של ביטחונות באיגרות חוב קונצרניות מקטין בצורה משמעותית את רמת הסיכון בהן. יחד עם זאת, לקבלת התמונה המלאה, חשוב להכיר את שטר הנאמנות ולהבין מה בדיוק משועבד, כמה שווה הבטוחה ביחס לחוב, מהי האיכות של אותם השעבודים וכן מהן האפשרויות להחלפת הבטוחות.
יוליה מסלוב מכהנת כאנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
