פתיחת השנה השלילית ממשיכה לתמוך בהשקעה באפיק הקונצרני

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הריבית האפסית והתחזית של בנק ישראל - מה התנאים להשקעה באיגרות חוב?

גלעד גרומר | (3)
נושאים בכתבה ריבית

המשקיעים הישראלים קיוו לפתוח את השנה באווירה חיובית וברצון עז לחגוג את ההגנה המוניטארית שמספק בנק ישראל. אולם הפתיחה השלילית בעולם קצת הרגיעה את החגיגה המקומית. הירידות החדות יחסית מיוחסות לחששות מהצמיחה בסין, המשך ההתדרדרות במחירי הנפט, מתיחות בין ערב הסעודית לאירן ומשחקי המלחמה של צפון קוריאה.

מנגנון המסחר בסין אומר שלאחר ירידה של 5%, יש הפסקת מסחר קצרה יחסית ובמידה ושוק המניות יורד ב-7%, המסחר מפסיק עד סוף היום. המנגנון שאמור במקור לתת למשקיעים קצת זמן לצאת מהפאניקה, השיג בדיוק את התוצאה ההפוכה ועם חידוש המסחר, מיהרו המשקיעים למכור מתוך הבנה, שכשהשוק ירד ב-7% הם לא יוכלו למכור יותר.

הממשל הסיני כדרכו לא נישאר אדיש וכבר ביום חמישי הוחלט על ביטול מנגנון מנתק הזרם. בנוסף, הודיעו על הארכת התקנה האוסרת על בעלי עניין גדולים למכור יותר מ-1% ממניותיהם בחברה מסוימת, וגם זה בהתראה של 15 ימים מראש. הנקודה האחרונה שנכנסה בסוף השבוע שעבר לתוקף היא שקרנות ממשלתיות החלו לרכוש מניות בכדי לתמוך בשווקים. הפעולות של הממשל הסיני הצליחו לבלבל מעט את המשקיעים, והשוק הסיני עלה ביום שישי האחרון בכ-3%. מנגד, המסחר באירופה שהתחיל חיובי, חזר בהדרגה שוב לטרטוריה השלילית וכך גם בארצות הברית.

להערכתנו, החשש הגובר להאטה כלכלית, שתגיע מכיוונה של סין והשווקים המתעוררים, יקשה על הבנק הפדראלי להוציא לפועל את תוכניותיו להעלאת ריבית, ולכן התשואות ירדו במרבית השווקים העיקריים. בשבוע שעבר ירדו התשואות בארה"ב בכ-14 נקודות בסיס, בגרמניה בכ-11 נקודות בסיס וכך גם אצלנו. במילים אחרות, שוק האג"ח העולמי שלף את הנשמה המי יודע כמה שלו ושוב התשואות יורדות.

בישראל, שוק איגרות החוב נהנה מרוח גבית משמעותית שמספק בנק ישראל. הריבית האפסית והתחזית שסיפקה חטיבת המחקר של בנק ישראל, לפיה העלאת ריבית בארץ תתרחש רק ברבעון הרביעי של השנה, מייצרים תנאים נוחים במיוחד להשקעה באיגרות חוב. זוהי גם הסיבה שלמרות הכותרות המאיימות על הנפילות בשווקי המניות, מרבית המשקיעים בארץ, שלרוב חשופים בעיקר לאיגרות חוב, הרגישו "מכה קלה בכנף".

אשר לאפיק הקונצרני, הרי שהוא נהנה מפתיחת שנה טובה, עם זינוק מרשים ומימוש קטן יחסית כששוקי המניות נפלו בחדות. נראה שללא ההפרעה מהעולם, היינו זוכים לפתיחת שנה חלומית באפיק הקונרצני, ולהערכתנו, חזרת הרגיעה לשווקים עשויה לדחוף את האפיק מעלה.

הרוח הגבית שבנק ישראל מספק לשוק האג"ח, ניכרת היטב בשוק ונראה שלפחות באיגרות החוב הממשלתיות התשואות נמוכות יחסית. לדעתנו, יש מקום להגדיל את החשיפה הקונצרנית. מבדיקה שערכנו עולה כי על מנת להגיע לתשואה של התל בונד 60, יש להגיע למח"מ של 25 שנים באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות, כאשר סטיית התקן בשלוש השנים האחרונות בממשלתי צמוד 841 עמדה על 7.8% לעומת 3.3% בתל בונד 60 - נתונים אלו רק תומכים באפיק הקונצרני.

קיראו עוד ב"אג"ח"

למרות האטרקטיביות היחסית של האפיק הקונצרני, הדרך הנכונה למקסם את המהלך היא באמצעות בחירה סלקטיבית של איגרות חוב (פיקינג), זאת היות וסביבת הריבית הנמוכה מעלה את היחס בין עלויות העסקה לתשואות הגלומות לפדיון. היכולת לבחור באופן מקצועי ודינאמי את האיגרות הקונצרניות, שנסחרות בתשואה גבוהה יחסית ונמצאות במומנטום עסקי חיובי, עשתה הבדל גדול מאוד בשנה האחרונה, ואנחנו מאמינים כי היא תמשיך באותה מגמה גם השנה הקרובה. 

לצד הבחירה באיגרות החוב האטרקטיביות יחסית, יש אלמנטים טכניים שעשויים לעזור למשקיעים האקטיביים להרוויח יותר. כך למשל, בשבוע שעבר ספגה אפריקה השקעות הורדת דירוג בשתי רמות אל מתחת לדירוג השקעה, והוצאה ממדד התל-בונד תשואות. כתוצאה מכך, הופעל לחץ כבד על שלוש הסדרות שהיוו כ-6% מהמדד והיו אחראיות על כ-33% מהתשואה הפנימית שלו. על פי הערכות, במועד היציאה מהמדד, תעודות הסל והקרנות המחקות צפויות להזרים היצעים של כ-150 מיליון שקלים שיזרמו ליתר הניירות במדד. כלומר, המשקולת על איגרות החוב של אפריקה היא המנוף של שאר רכיבי המדד.\

לסיכום, תחילת השנה השלילית בשוק המניות משחקת בינתיים לטובת שוק האג"ח והפגיעה במרבית המשקיעים מינורית יחסית. בנק ישראל מספק הגנה מוניטארית לאיגרות החוב, כאשר אנו מעריכים שהריבית בארץ צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד סוף הרבעון השלישי. שוק איגרות החוב המקומי ימשיך ליהנות מהרחבה מוניטארית חסרת תקדים אשר צפויה להקנות שקט לפחות בששת החודשים הקרובים, אולם הדרך הנכונה להשגת תשואה עודפת היא בחירה סלקטיבית של איגרות חוב קונצרניות עם סיפור כלכלי חיובי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סורוס 15/01/2016 18:05
    הגב לתגובה זו
    בורות קיצונית!אז המניות יקרסו והקונצרני יעלה? זו כלכלה חדשה? אין גבול לבורות.כדאי למנהל השיווק שיבדוק מה קרה לאגח הקונצרני ב2008, קצת שיעורי בית
  • 2.
    יפתח 13/01/2016 14:45
    הגב לתגובה זו
    החברה שלכם איבדה את זה מזמן...
  • 1.
    אודי 13/01/2016 12:59
    הגב לתגובה זו
    מדד תלבונד 60 כולל את 60 אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה. נתווים היסטוריים : ב 13.1.15 - המדד עמד על רמה של 312.19 ב 12.1.16 - המדד עומד ברמה של 306.32 כלומר ירידה של כ 2%. עם כל האופטימיות, ( והמשך התמיכה לכאורה בהשקעה באפיק הקונצרני ) הסבר בבקשה מדוע המדד ירד ? הסבר כלכלי - לא תרוצים. תודה רבה !!!
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.