פתיחת השנה השלילית ממשיכה לתמוך בהשקעה באפיק הקונצרני
גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הריבית האפסית והתחזית של בנק ישראל - מה התנאים להשקעה באיגרות חוב?
המשקיעים הישראלים קיוו לפתוח את השנה באווירה חיובית וברצון עז לחגוג את ההגנה המוניטארית שמספק בנק ישראל. אולם הפתיחה השלילית בעולם קצת הרגיעה את החגיגה המקומית. הירידות החדות יחסית מיוחסות לחששות מהצמיחה בסין, המשך ההתדרדרות במחירי הנפט, מתיחות בין ערב הסעודית לאירן ומשחקי המלחמה של צפון קוריאה.
מנגנון המסחר בסין אומר שלאחר ירידה של 5%, יש הפסקת מסחר קצרה יחסית ובמידה ושוק המניות יורד ב-7%, המסחר מפסיק עד סוף היום. המנגנון שאמור במקור לתת למשקיעים קצת זמן לצאת מהפאניקה, השיג בדיוק את התוצאה ההפוכה ועם חידוש המסחר, מיהרו המשקיעים למכור מתוך הבנה, שכשהשוק ירד ב-7% הם לא יוכלו למכור יותר.
הממשל הסיני כדרכו לא נישאר אדיש וכבר ביום חמישי הוחלט על ביטול מנגנון מנתק הזרם. בנוסף, הודיעו על הארכת התקנה האוסרת על בעלי עניין גדולים למכור יותר מ-1% ממניותיהם בחברה מסוימת, וגם זה בהתראה של 15 ימים מראש. הנקודה האחרונה שנכנסה בסוף השבוע שעבר לתוקף היא שקרנות ממשלתיות החלו לרכוש מניות בכדי לתמוך בשווקים. הפעולות של הממשל הסיני הצליחו לבלבל מעט את המשקיעים, והשוק הסיני עלה ביום שישי האחרון בכ-3%. מנגד, המסחר באירופה שהתחיל חיובי, חזר בהדרגה שוב לטרטוריה השלילית וכך גם בארצות הברית.
להערכתנו, החשש הגובר להאטה כלכלית, שתגיע מכיוונה של סין והשווקים המתעוררים, יקשה על הבנק הפדראלי להוציא לפועל את תוכניותיו להעלאת ריבית, ולכן התשואות ירדו במרבית השווקים העיקריים. בשבוע שעבר ירדו התשואות בארה"ב בכ-14 נקודות בסיס, בגרמניה בכ-11 נקודות בסיס וכך גם אצלנו. במילים אחרות, שוק האג"ח העולמי שלף את הנשמה המי יודע כמה שלו ושוב התשואות יורדות.
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, שוק איגרות החוב נהנה מרוח גבית משמעותית שמספק בנק ישראל. הריבית האפסית והתחזית שסיפקה חטיבת המחקר של בנק ישראל, לפיה העלאת ריבית בארץ תתרחש רק ברבעון הרביעי של השנה, מייצרים תנאים נוחים במיוחד להשקעה באיגרות חוב. זוהי גם הסיבה שלמרות הכותרות המאיימות על הנפילות בשווקי המניות, מרבית המשקיעים בארץ, שלרוב חשופים בעיקר לאיגרות חוב, הרגישו "מכה קלה בכנף".
אשר לאפיק הקונצרני, הרי שהוא נהנה מפתיחת שנה טובה, עם זינוק מרשים ומימוש קטן יחסית כששוקי המניות נפלו בחדות. נראה שללא ההפרעה מהעולם, היינו זוכים לפתיחת שנה חלומית באפיק הקונרצני, ולהערכתנו, חזרת הרגיעה לשווקים עשויה לדחוף את האפיק מעלה.
הרוח הגבית שבנק ישראל מספק לשוק האג"ח, ניכרת היטב בשוק ונראה שלפחות באיגרות החוב הממשלתיות התשואות נמוכות יחסית. לדעתנו, יש מקום להגדיל את החשיפה הקונצרנית. מבדיקה שערכנו עולה כי על מנת להגיע לתשואה של התל בונד 60, יש להגיע למח"מ של 25 שנים באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות, כאשר סטיית התקן בשלוש השנים האחרונות בממשלתי צמוד 841 עמדה על 7.8% לעומת 3.3% בתל בונד 60 - נתונים אלו רק תומכים באפיק הקונצרני.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
למרות האטרקטיביות היחסית של האפיק הקונצרני, הדרך הנכונה למקסם את המהלך היא באמצעות בחירה סלקטיבית של איגרות חוב (פיקינג), זאת היות וסביבת הריבית הנמוכה מעלה את היחס בין עלויות העסקה לתשואות הגלומות לפדיון. היכולת לבחור באופן מקצועי ודינאמי את האיגרות הקונצרניות, שנסחרות בתשואה גבוהה יחסית ונמצאות במומנטום עסקי חיובי, עשתה הבדל גדול מאוד בשנה האחרונה, ואנחנו מאמינים כי היא תמשיך באותה מגמה גם השנה הקרובה.
לצד הבחירה באיגרות החוב האטרקטיביות יחסית, יש אלמנטים טכניים שעשויים לעזור למשקיעים האקטיביים להרוויח יותר. כך למשל, בשבוע שעבר ספגה אפריקה השקעות הורדת דירוג בשתי רמות אל מתחת לדירוג השקעה, והוצאה ממדד התל-בונד תשואות. כתוצאה מכך, הופעל לחץ כבד על שלוש הסדרות שהיוו כ-6% מהמדד והיו אחראיות על כ-33% מהתשואה הפנימית שלו. על פי הערכות, במועד היציאה מהמדד, תעודות הסל והקרנות המחקות צפויות להזרים היצעים של כ-150 מיליון שקלים שיזרמו ליתר הניירות במדד. כלומר, המשקולת על איגרות החוב של אפריקה היא המנוף של שאר רכיבי המדד.\
לסיכום, תחילת השנה השלילית בשוק המניות משחקת בינתיים לטובת שוק האג"ח והפגיעה במרבית המשקיעים מינורית יחסית. בנק ישראל מספק הגנה מוניטארית לאיגרות החוב, כאשר אנו מעריכים שהריבית בארץ צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד סוף הרבעון השלישי. שוק איגרות החוב המקומי ימשיך ליהנות מהרחבה מוניטארית חסרת תקדים אשר צפויה להקנות שקט לפחות בששת החודשים הקרובים, אולם הדרך הנכונה להשגת תשואה עודפת היא בחירה סלקטיבית של איגרות חוב קונצרניות עם סיפור כלכלי חיובי.
- 3.סורוס 15/01/2016 18:05הגב לתגובה זובורות קיצונית!אז המניות יקרסו והקונצרני יעלה? זו כלכלה חדשה? אין גבול לבורות.כדאי למנהל השיווק שיבדוק מה קרה לאגח הקונצרני ב2008, קצת שיעורי בית
- 2.יפתח 13/01/2016 14:45הגב לתגובה זוהחברה שלכם איבדה את זה מזמן...
- 1.אודי 13/01/2016 12:59הגב לתגובה זומדד תלבונד 60 כולל את 60 אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה. נתווים היסטוריים : ב 13.1.15 - המדד עמד על רמה של 312.19 ב 12.1.16 - המדד עומד ברמה של 306.32 כלומר ירידה של כ 2%. עם כל האופטימיות, ( והמשך התמיכה לכאורה בהשקעה באפיק הקונצרני ) הסבר בבקשה מדוע המדד ירד ? הסבר כלכלי - לא תרוצים. תודה רבה !!!
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
