ריבית השפל מדגישה את יתרונות ה-S&P500 והדולר

ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על השפעות הורדת גובה הריבית על ידי בנק ישראל והסיבות שהביאו לכך
ניר קסטרו | (4)
נושאים בכתבה קרנית פלוג ריבית

בנק ישראל בחר להפתיע את המשקיעים והוריד את הריבית לשפל חדש נוסף - 0.1% בלבד. התגובה המיידית הייתה התחזקות הדולר ונראה שמלחמת המטבעות מייצרת הזדמנויות השקעה.

בטורים קודמים ציינו שלבנק ישראל אין הרבה ברירות. לפני שישה חודשים בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל של 0.25%, במטרה למנוע דפלציה ולתמוך ביצואנים באמצעות החלשות השקל. בפועל, ירדה האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים ב- 0.5% ושער החליפין האפקטיבי כמעט לא זז. כלומר, השקל נחלש מול הדולר אבל התחזק מול האירו. במקביל, המרוץ לנדל"ן חזר ומכירות הרכבים ברבעון האחרון של 2014 עלו בכ-84%. במילים אחרות, הסיכונים מתממשים ובנק ישראל לא קיבל תוצאות. ולכן, בחר לפעול והשווקים הגיבו מהר.

להערכתנו, האפיקים העיקריים שייהנו מכך הם הדולר (שכבר מתחזק), איגרות החוב וכמובן המניות. אנו מעריכים שמי שרוצה ליהנות משוק המניות בצורה חכמה, צריך לרכוש את מדד S&P 500 שם הרי הריבית אפסית, הכלכלה צומחת והדולר המתחזק משמש סוג של תוסף למגמה החיובית.

החשש העיקרי של משקיעים בעולם, שייכנס ברבור שחור שיפגע בחגיגות שמייצרות הריביות האפסיות בעולם. כרגע נראה שהמשקיעים מסתכלים על התשואות באיגרות החוב הארוכות, במיוחד במדינות מפותחות כמו גרמניה, שוויץ וכמעט כל מדינה בשווקים המפותחים, בכדי שמצב המוצא יהיה רעב למניות.

בהקשר של יוון, נציין שההסדר אליו הגיעו ממש ברגע האחרון מאריך בארבעה חודשים את חבילת הסיוע בתמורה לשורת צעדים שהפרלמנט היווני יצטרך לאשר השבוע. המשקיעים מבחינתם זכו בשקט של לפחות ארבעה חודשים, כאמור, מהגזרה היוונית והחשש מתקדים שבו מדינה אירופית עוזבת את האיחוד, ירד כרגע מהפרק.

ובינתיים, בארה"ב

פרוטוקול הפד שפורסם בשבוע שעבר הפתיע בעיקר בשל העובדה שהוא יצא יוני. בשבועות האחרונים היו מספר התבטאויות של חברי הוועדה המוניטארית על כך שיש להעלות את הריבית בקרוב. מכאן שהצפי היה שהפרוטוקול יהיה ניצי עם רמזים ברורים יותר לגבי מועד וקצב העלאת הריבית. בפועל, נחשף כי מרבית הנגידים מעדיפים לדחות את העלאת הריבית מאשר להקדימה. בהקשר זה נציין שהדיונים הקודמים בפד היו בזמן שהאווירה העולמית הייתה מעט פסימית יותר טרום פרסום נתוני שוק התעסוקה, שיצאו מצוינים. כתוצאה מפרסום הפרוטוקולים בסוף השבוע, ירדו מעט התשואות בארה"ב וגם הדולר נחלש. מדוע זה טוב למשקיעים?

שוק המניות בארה"ב ממשיך במגמה החיובית, ונראה שככל שהתשואות באיגרות החוב ממשיכות להיות כה נמוכות, המשקיעים מרגישים מאוד בנוח עם שוק המניות. העוגן להערכתנו צריך להיות כאמור במדד ה-S&P 500, במיוחד בזמן שהצמיחה בכלכלה הגדולה בעולם מתייצבת ברמה של כ-3%, בזמן שבאירופה חוגגים כשמצליחים להציג צמיחה אפסית.

קיראו עוד ב"אג"ח"

חשוב להזכיר גם את אופציית הפוט התיאורטית שלנו כישראלים המשקיעים בדולר. ניתן להעריך שכל עוד המסרים של הפד הם יוניים, והריבית האפסית תמשיך לתמוך במניות. במידה והמסרים יתחלפו והעלאת הריבית בארה"ב תהפוך למוחשית יותר, אזי יתחזק הדולר ובכך יקטין את סטיית התקן במידה ושוק המניות יהפוך לתנודתי יותר. קשה למצוא איזונים חשובים כאלו בשווקים אחרים.

חזרה לישראל: הפתעה בנתוני הצמיחה

הצמיחה ברבעון הרביעי הפתיעה ועלתה ב-7.2%. אולם חשוב להדגיש שמדובר ברבעון שמפצה על הצמיחה האפסית שנבעה ממבצע "צוק איתן", כמו גם את רכיבי הצמיחה. הצריכה הפרטית לנפש התרחבה ב-6.8% בעיקר כתוצאה מזינוק של 81.4% ברכישות כלי רכב פרטיים על רקע שינוי המיסוי הירוק. גם הצריכה הציבורית עלתה באופן מרשים (12.2%), בעיקר כתוצאה מעלייה בהיקף הוצאות הביטחון לאחר מבצע צוק איתן.

לאחרונה, אנו רואים סוג של סימני חיים גם בשוק המקומי, ואף ראינו את מדד ת"א 25 שובר שיא חדש. יחד עם זאת, קשה להגדיר את המסחר בשוק כחיים. מדד ת"א 25 בקושי זז ומוסדיים מתקשים לפעול בבנקים בגלל מגבלות רגולאטוריות. השוק המקומי קטן על המוסדיים הגדולים, מה שמייצר מסחר במספר מניות בודדות. בהקשר זה נחזור ונשווה את המצב למדד החשוב בעולם, S&P 500, שגם מתפקד מצוין ביחס לאלטרנטיבות.

אשר לאפיק המנייתי, חשוב לזכור שהמגמה החיובית ארוכה וממושכת בגלל סביבת הריבית האפסית שמלווה אותנו כבר יותר משש שנים. התשואות השליליות בגרמניה עד מח"מ של שש שנים, הריביות האפסיות בכל העולם ובעיקר תחושת העונג שהמשקיעים מקשרים להשקעה במניות, עושים את העבודה מצוין. לשאלת התמחור, הרי שמכפילי הרווח נמצאים סביב הממוצע של 25 השנים האחרונות. כלומר, המניות לא זולות אך בהתחשב ברמות הנמוכות כל כך של האלטרנטיבות, אלו מחירים שבהחלט מפתים את המשקיעים לתבל את התיקים במניות.

בשורה התחתונה, הריביות הנמוכות ולעיתים גם שליליות, ממשיכות להוביל את המשקיעים לשוק האמריקני, ובעיקר למדד ה-S&P 500. מדד זה ממשיך להוביל ביד רמה את שוקי המניות בעולם. בהשקעה במדד זה, המשקיעים בארץ יכולים ליהנות, בין השאר, מהגנה מובנית הנובעת מהחשיפה הדולרית, כלומר, אנו מעריכים שאפשרות להעלאת ריבית בארה"ב תחזק את הדולר ותגן על המשקיעים.

***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    yaron150 10/03/2015 20:04
    הגב לתגובה זו
    ניר הי. אשמח אם תוכל לומר היכן אני יכול ללמוד על האגחים בחול- או מישהו שמלמד על כך שאתה מכיר ?
  • 3.
    שעמום המחץ (ל"ת)
    דובי 28/02/2015 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    באנאלי עד כאב (ל"ת)
    אבי 25/02/2015 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 25/02/2015 21:10
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה ניר
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.