אפריקה ישראל תבצע פירעון מוקדם חלקי של האג"ח - מי זכאי לתשלום?
אפריקה ישראל הנמצאת בשליטת לב לבייב, החליטה לבצע פדיון מוקדם חלקי לשתיים מתוך שלוש סדרות אג"ח שלה: 198 מיליון שקל לאג"ח - אפריקה אגח כו ועוד 100 מיליון שקל לאג"ח - אפריקה אגח כז. המועד הקובע לזכאות לקבלת הפדיון המוקדם של האג"ח הינו ה-20 בינואר יום שלישי בשבוע הבא. הפדיון המוקדם כאמור משקף את הקדמת תשלום הקרן הקרוב (מאי 2015) של כל אחת מבין סדרות אגרות החוב. ומקורם של סכומי הפדיון המוקדם המפורטים לעיל הינו בתמורת ההנפקה של אגרות החוב - סדרת האג"ח אפריקה אגח כח. אפריקה ישראל - סדרה כ"ו מחזיקי האג"ח יקבלו ב-1 בפברואר תשלום של 172 מיליון שקל בגין הקרן ועוד 26 מיליון שקל בגין הריבית שנצברה (ריבית של 15%). סכום הפדיון המוקדם - 10.5% מתוך היתרה הבלתי מסולקת של האג"ח. יתרת החוב לאחר ביצוע הפדיון המוקדם - 1.6 מיליארד שקל. אפריקה ישראל - סדרה כ"ז מחזיקי האג"ח יקבלו ב-1 בפברואר תשלום של 81 מיליון שקל בגין הקרן ועוד 19 מיליון שקל בגין הריבית שנצברה (ריבית של 24%). סכום הפדיון המוקדם - 7.5% מתוך היתרה הבלתי מסולקת של האג"ח. יתרת החוב לאחר ביצוע הפדיון המוקדם - 1.2 מיליארד שקל. אפריקה עלולה להיקלע למשבר תזרימי בעקבות המצב הקשה ברוסיה לפני פתיחת המסחר הבוקר מחיר האג"ח של אפריקה ישראל בבורסה שיקף תשואה דו-ספרתית של כ-15%. רמת הסיכון הגבוהה על רקע החשיפה הגדולה של הקבוצה לרוסיה הנמצאת במשבר עמוק. אפריקה ישראל שולטת באפריקה נכסים, דניה סיבוס, אפריקה תעשיות ואפי פיתוח (סימול AFID בלונדון), ועוסקת במלונאות. המניה צללה בשיעור חד של כ-60% בתוך שנה למחיר של 3.6 שקלים המשקף לחברה שווי של כ-734 מיליון שקל. חברת ההשקעות של לבייב עלולה להיקלע למשבר תזרימי אם לא יחול שינוי לטובה ברוסיה. בין הדרכים בהן היא מנסה להתמודד עם מצבה מעבר לפרעון מוקדם - רכישה חוזרת של אג"ח בהיקף של עד 400 מיליון שקל. יתרת חוב האג"ח לאחר הפירעון המוקדם - 3.4 מיליארד שקל.
- 10.זה לא נראה טוב אלא אם החברה תרכוש לאחר מכן אגחים שלה (ל"ת)הגולש 14/01/2015 13:20הגב לתגובה זו
- 9.שי 14/01/2015 12:26הגב לתגובה זומזל טוב לנישואי הבת באווניו בבקשה תשמח גם את המשקיעים תיקנה או לפחות תצהיר על כך שאתה תיקנה מניות של אפריקה השקעות תראה המניה כבר ב 3.5 שח ראבק כל מי שהשקיע במניה נפל תעלה אותה קצת חזרה לפחות ל7שח
- 8.סורוס 14/01/2015 12:13הגב לתגובה זוהקדמת הפירעון לא נותנת כלום לחברה ולמעשה אין בה שום הגיון.בייחוד שהכסף ממומן על ידי הנפקת אגחים .אם מצב החברה היה טוב היא הייתה אמורה לעשות ביי בק לאגחים ב70 אגורות ובכך להקטין את החוב בזול. אין לחברה עסקה טובה מזו.הפירעון המוקדם נועד לתת שקט לחברה בשנה הקרובה, כי היא לא תצטרך לשלם וזאת למרות מצבה הרעוע.למעשה מדובר בהודעה לא טובה
- 7.מומי 14/01/2015 11:25הגב לתגובה זוכל מנייה שהייתה מכריזה על פרעון מוקדם הייתה קופצת בעשרים אחוז אבל אפריקה מנחוסה
- 6.רובי 14/01/2015 11:24הגב לתגובה זוהאם צפויה השפעה על חברת האם ?
- 5.מועלם עזרא 14/01/2015 10:56הגב לתגובה זוצביעות בלתי נתפסת של מערכת בתי המשפט בארץ.על חוב על כמה אלפי שקלים מסלקים אדם מביתו ועל אי פריעת חוב במיליארדי שקלים "עושים" הסדר.ימי הביניים האפלים לא חלפו מן העולם אנחנו עמך חיים אותם.
- 4.קונה אגח 14/01/2015 10:45הגב לתגובה זוקונה למטרת השקעה אגח לא סחיר, בעיקר דוראה, אולימפיה, רילון, סיאלו, מטיס קפיטל, בולוס, סנטראל יורו, חבס, סיביל ג'רמני ועוד. פרטים במייל: [email protected]
- 3.אנונימי 14/01/2015 10:30הגב לתגובה זוהחברה מקדימה את התשלום עכשיו, כי תשלום הקרן הבא צריך להיות אחרי הדוחות הכספיים שכנראה לא הולכים להיות משהו.. ולכן כדי שהסדרה הארוכה לא תכניס אותה להסדר כמו במירלנד, היא משלמת עכשיו לפני שהמצב הגרוע יוודע למשקיעים.
- צודק בכל מילה (ל"ת)סורוס 14/01/2015 12:13הגב לתגובה זו
- ניר 14/01/2015 10:54הגב לתגובה זולאפריקה אין שום צורך בהכנסות מאפי פיתוח ורוסיה בשנתיים הקרובות. אף אחד לא בנה על זה,והגיוס לאגח כח, שם להם כסף בקופה שגם ככה היה סתם שוכב עד מאי. יתקבלו דיבידנדים גבוהים מאפריקה נכסים ועדיין שאר עסקיה של אפריקה טובים מאד. אתה יכול להיות רגוע עד סוף 2016- משם כבר זה יהיה תלוי הרבה יותר ברוסיה.
- אפריקאי 14/01/2015 10:49הגב לתגובה זואפריקה עושה צעד חכם שפורעת הלוואות ויש לה כסף לשנתיים הקרובות עד אז יהיה הסדר דיפלומטי עם רוסיה והחברות כמו אפריקה מגוים אפריקה נכסים דניה סיבוב אפ"י פיתוח יעבירו דיבידנים להמשך
- 2.יש שורט עליה ובקרוב יהיה שורטסקוויז לדעתי (ל"ת)אפריקאי 14/01/2015 10:10הגב לתגובה זו
- 1.עוף החול 14/01/2015 09:57הגב לתגובה זובזן היא נהנית מנפט זול מאוד
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
