למה לצפות בפרסום מדד המחירים לצרכן הקרוב?

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, מתייחס לפירסום הקרוב של מדד המחירים לצרכן ועל השפעתו על ביצועי האפיק הצמוד
ניר קסטרו | (2)

ביום חמישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל. מדובר במדד חשוב מכיוון שעונתית, זהו המדד הגבוה ביותר מבין המדדים, ולכן הוא משפיע רבות על ביצועי האפיק הצמוד. על פי הבדיקות שערכנו, קונצנזוס השוק ירד מעט, ונמצא כעת סביב ציפיות למדד של 0.6% (שהיו כבר סביב 0.7%). התחזית שלנו מדברת על מדד של 0.5%, כאשר על פי המודל שלנו, התחזית אף נמוכה יותר ברמה של 0.45%, כך שלא ניתן לפסול אפילו מדד נמוך יותר.

חג הפסח היה בשבוע השני של אפריל, ולמעשה, את השפעת החג, ראינו כבר בחודש מארס. כמו כן, לאחר החג, הייתה ירידת מחירים בעיקר במחירי הירקות, כאשר מחירי פירות הקיץ לא נוטים להשפיע מהותית על המדד, עקב משקלם הנמוך. על פי הסקרים שלנו, גם מחירי הביגוד, הריהוט וההנעלה ירדו ביחס לעונתיות הרגילה.

כך, נותרו לנו שני סעיפים שקשה לחזות, חופשות ובעיקר דיור. סעיף הדיור הינו חשוב במיוחד עקב משקלו הגבוה. בהתאם למודל ניסיוני שפיתחנו למדידת שכר דירה, נראה שצפויה לנו עלייה חדה של כ-1.2% (בדומה לזו שהייתה בחודש שעבר), שמהווים עלייה של 0.9% בסעיף המדד כולו. נציין כי מדובר במודל ניסיוני בלבד, המבוסס על לוחות אינטרנט. אם נשפוט מניסיון העבר, הרי שכמעט ואין חודשים בהם יש שתי עליות רצופות חדות בסעיף שכר הדירה. לכן, אם תהיה הפתעה במדד לכל כיוון, אנו מעריכים שהיא תגיע מהסעיף הזה.

האם יש להיערך למקרה של הפתעה במדד אפריל (כמו זו שהייתה במדד חודש ינואר שהיה קיצוני)?

צריך לזכור שהמדד יתפרסם ביום חמישי ב-18:30. לכן, מה שצפוי להשפיע על השוק ביום ראשון הם ביצועי השווקים בחו"ל בסוף השבוע (ובעיקר התשואות בארה"ב). לכן להערכתנו, איננו רואים צורך בהערכות מיוחדת, למעט האלוקציה הרגילה של הטיה צמודה קלה. בכל אופן, כאמור, הצפי הוא למדד מובהק חיובי ברמה יחסית גבוהה.

אם נבחן את הרכיב הקונצרני הצמוד, אנו רואים את החברות הישראליות (דוגמת בי קום ושותפות תמר) מנפיקות בחו"ל, ולעומת זאת אנו רואים חברות זרות, בעיקר מתחום הנדל"ן, שפונות להנפקה בישראל. כך למשל, ההנפקה של תמר בונד שנסגרה בביקושים מטורפים של 10 מיליארד דולר והנפקה מאוד מוצלחת של 2 מיליארד דולר.

מהצד השני, חברת הנדל"ן הניו-יורקי אקסטל מודיעה על גיוס צפוי של 700 מיליון שקל בשוק המקומי. כך שבשורה התחתונה - תזרים ההנפקות הקונצרני עדין שלילי, מה שממשיך לחזק את המחסור בסחורה צמודה איכותית בשוק. עכשיו צריך להבין את התמריץ. גיוס של 700 מיליון שקל (כ-200 מיליון דולר) אינו נחשב לתזרים גדול.

אולם בחו"ל, סביר להניח שהחברה הייתה זוכה לדירוגים נמוכים, ונאלצת לשלם פרמיית סחירות גבוהה. לעומת זאת, חברה כזו תקבל בארץ דירוג גבוה, גודל סדרה מכובד, וייתכן ואפילו כיסוי אנליזה. מכיוון שבבורסה בתל אביב המסחר באג"ח מתנהל באופן אלקטרוני ולא בין ברוקרים כמו בחו"ל, לא תהיה לאיגרת החוב פרמיית סחירות גבוהה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

לעומת זאת, באשר לחברות ישראליות שבוחרות להנפיק בחו"ל המצב שונה. לדוגמא, ייתכן ושותפות תמר חששו מחשיפה ללווה יחיד או קבוצת לווים, שתביא לקשיים בהנפקה וקושי לגייס סכום גבוה של כ-7.5 מיליארד שקלים, לכן העדיפו לצאת לחו"ל. בכל מקרה, צריך להבין שההיצע הקונצרני שיוצא, כמו בי קום, ואפילו מדינת ישראל שמנפיקה באירו, לא מקוזז על ידי הנפקות קטנות שנכנסות לבורסה הישראלית כמו דה לסר, אקסטל וזאראסיי, לכן אנו מעריכים שהמחסור הצמוד ימשיך לגדול.

***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי זה?? 20/05/2014 13:21
    הגב לתגובה זו
    נראה כל כך מבוגר אבל בכלל לא מוכר, מי זה??? עוד פקיד של שמש
  • 1.
    יורם דירות"א 14/05/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    בפועל במשק אשר אינו מתרומם מאז אוקטובר 2013 אז שיפסיקו לספר לנו מעשיות שמחיר החזיות והתחתונים עלה ב-6%
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.