מחפשים תשואות בנרות: להעלות את רמת הסיכון בכדי לא להפסיד
לאחר הפחתת הריבית המוניטרית ל-1% בלבד, התחילו המשקיעים להפנים שעליהם להעלות את רמת הסיכון בתיק על מנת לא להפסיד ריאלית. חופי המבטחים, בדמות הקרנות הכספיות המניבות תשואה של פחות מ-1% נומינלי שנתי, הינם להערכתנו חופי הפסד ריאלי בטוחים בתקופה הנוכחית. זאת משום שבהנחת אינפלציה העולה על 1% אומנם לא מפסידים נומינלית, אך ערך הכסף יורד.
מגמת עליית הסיכון בתיקי המשקיעים החלה במעבר לשוק הקונצרני אשר הניב תשואות יפות ועלייה ניכרת בשוק ההנפקות, והמשיכה לגיוסים מכובדים בתעודות סל וקרנות נאמנות מנייתיות. באשר להנפקות קונצרניות, נציין כי בחודש האחרון ניתן להבחין באופן כמעט גורף בכך שרוב המשתתפים בהנפקות הינם שחקני נוסטרו הנהנים מעמלת ההתחייבות המוקדמת. בעוד לעומתם, הציבור אשר משתתף בהנפקות רואה הפסדי הון על השתתפותו בהנפקה.
ניתן לראות זאת בהנפקות הבאות: כלכלית ירושלים (נסחרת ב-99.6 לעומת מחיר רכישה של 100 בציבורי), מבני תעשיה (99.5), רבוע נדלן אגח ה (99.6), גזית גלוב אגח יב (99.5), אפריקה מג אגח ב (113.8 לעומת 114.1 לציבור) ודורי קבוצה אגח ז (99.25).
יש לזכור, כי שחקני הנוסטרו בדרך כלל קונים את הניירות במינוף על מנת ליהנות מעמלת התחייבות מוקדמת ומכירת הנייר בימי המסחר הראשונים שלו.
המסקנה, שלא תמיד מומלץ לציבור להשתתף בהנפקה, אלא להמתין לימי המסחר הראשוניים בנייר ולרכוש אותו במחיר הנמוך מ- 100 אגורות. בצורה זו נוצר מצב בו הציבור לכאורה מתחלק עם שחקני הנוסטרו בעמלת ההתחייבות המוקדמת.
- פיגמה נופלת ב-9%: ירידה של יותר מ־30% מאז ההנפקה
- ויה בדרך לוול סטריט עם הכנסות של 206 מ' דולר במחצית הראשונה והפסד חשבונאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתן להניח כי ברגע בו ירד לחץ המכירה של השחקנים הממונפים על האיגרות החדשות, הן יעלו למחיר שיצור רווח גם לציבור, במיוחד לאור הורדת הריבית באירופה ביום חמישי ודחיית ה-tapering בארה"ב, אשר הביאו לירידה חדה בתשואות פה בארץ.
טיפ נוסף למשקיעים המשתתפים בהנפקות הציבור - להסתכל על תשקיף המדף המתפרסם לאחר ההנפקה במוסדי. בתשקיף המדף מפורסמת רשימת המשתתפים אשר זכו בהנפקה וגובה עמלת ההתחייבות המוקדמת. ככל שגובה עמלת ההשתתפות המוקדמת גבוה יותר, כך עולה הסיכוי לרכוש ביום הראשון למסחר את האיגרת במחיר הנמוך משער של 100 אגורות. ככל שישנם יותר שחקני נוסטרו ממונפים אשר השתתפו בהנפקה, כך ניתן להעריך שיהיה יותר לחץ מוכרים על האיגרת בימים הראשונים למסחר בה.
מדוע האיגרת של שיכון ובינוי נסחרת בתשואה שלילית?
חברת שיכון ובינוי מאריכה את מח"מ החוב שלה, לכן הציעה למשקיעי האיגרות הקצרות אפשרות להחליפן באיגרת הארוכה. לדוגמא, מחזיקי איגרת שיכון ובינוי 2 יכולים להיענות להצעת הרכש של החברה ולקבל תמורתן איגרת שיכון ובינוי 6.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
יחס ההחלפה הביא לקונים רבים באיגרת 2 עד למצב בו האיגרת נסחרת בתשואה שלילית של (2.1%). לכאורה הרכישה אינה כלכלית, אך לאחר ההחלפה יקבלו המחזיקים את איגרת 6 במחיר הנמוך ממחיר השוק ויגרפו רווחי ארביטראז'.
האלטרנטיבה של שוק המניות
אשר לשוק המניות, אנו מאמינים כי הוא מהווה אלטרנטיבה טובה לריבית האפסית השוררת בעולם, ובמכפילי רווח של 15 מגלם שוק המניות תשואה של פי שש מהריבית המוניטרית. יש לזכור כי ריבית נמוכה תומכת בעלות הגיוס של החברות ומביאה לעלייה ברווחיהן. כמובן ששוק המניות אינו באותה רמת סיכון כמו האפיק הקונצרני, אך ניתן לתבל, חלק מהתיק באפיק זה, תוך שימוש בקרנות אג"ח המשלבות אחוז מסוים של מניות.
**אריק פרץ מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 5.גלי 14/11/2013 10:19הגב לתגובה זואריק כתבה טובה מאוד וחשובה למשקיעים סולידיים
- 4.אנאלי-סט 14/11/2013 01:39הגב לתגובה זוכבר כמה שנים שאין דבר כזה שוק סולידי. מה שהיה סולידי לפני המפולת של 2008, התמוטט ברעש רב - אג"ח קונצרניים, אג"ח מדינה של ארה"ב, אג"ח מגובות ולא מגובות ובקיצור כל הסולידיות הזאת הפכה למסוכנת. היום לדעתי עדיף להיות במניות ולא באג"חים.
- 3.הסבר משכנע מאוד (ל"ת)אריה 13/11/2013 12:07הגב לתגובה זו
- 2.מעמד הביניים 13/11/2013 10:24הגב לתגובה זואריק הכתבות שלך ענייניות ומקצועיות מאוד, שאפו!
- 1.וורן באפט 13/11/2013 09:39הגב לתגובה זוכל כך צודק בעניין ההנפקות, השחקנים הרציניים והחברות עושים סיבוב על הציבור. עדיף להסתפק בתשואה ריאלית שלילית באג"ח ממשלתי בשילוב עם מניות מאשר לקחת אג"ח קונצרני
אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.