קרקע למכירה נדל"ן נדלן
צילום: Istock

רכש קרקע מחברה שלא היתה הבעלים שלה - וזה מה שקבע בית המשפט

אדם שנפל קורבן לעוקץ נדל"ן, שבמסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה - אזרחית תורכייה. המוכרת טענה כי המקדמה, בסכום של 400 אלף שקל, הועמדה לרשותה על ידי התובע כהלוואה
עוזי גרסטמן | (2)

600 אלף שקל פיצוי על הפרת חוזה ו-400 אלף נוספים בגין השבת מקדמה – אלה הסכומים שנפסקו באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב לטובת אדם שנפל קורבן לעוקץ נדל"ן, שבמסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה. המוכרת ניסתה לחמוק מהשבת המקדמה כשטענה כי התובע העמיד אותה לרשותה כהלוואה, אבל השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט התרשמה כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה.

תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתם התובע על הסכם מול א.י.כ. מצליח יזמות לרכישת שתי חלקות קרקע ברחוב חיים הרצוג שבקריית אונו תמורת 4.5 מיליון שקל. בהסכם צוין כי החברה רכשה את הקרקע מאשה תורכייה תמורת 4 מיליון שקל. בתוך כך, הוסכם גם כי התובע ישלם מקדמה בסכום של 400 אלף שקל, וכי הסכום הזה יוחזק בנאמנות על ידי עורך דין מטעם החברה עד שתירשם הערת אזהרה על שמו.

אלא שכעבור חמישה ימים בלבד הגישה האזרחית התורכייה תביעה לבית המשפט, שבה טענה כי מעולם לא מכרה את הקרקע לחברה. התובע, שהיה המום מהעוקץ שאליו נפל קורבן, ביקש מיד לבטל את העסקה והצדדים חתמו על הסכם לביטול והשבת המקדמה. החברה לא מילאה אחר חלקה בהסכם - והרוכש תבע אותה ואת הנאמן. אלא שאז הציגה החברה הסכם מאוחר שעליו חתם כביכול התובע, שלפיו המקדמה שהוא שילם תועמד לטובתה בתור הלוואה.

לטענת התובע, אחרי הדיון בתביעה שהגישה האזרחית התורכייה הוא הבין כי נפל קורבן למעשה הונאה ותרמית, שבמסגרתו החברה מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם. לדגבריו, במצב זה הוא זכאי לכל הפחות להשבת המקדמה ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בסכום של 600 אלף שקל. עוד נטען כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה, כך שהוא נעדר כל תוקף משפטי.

בתחילה דחתה השופטת פינצ'וק-אלט את טענת החברה שלפיה 400 אלף השקלים ששילם התובע הוסבו ממקדמה להלוואה, כך שהם אינם ברשות הנאמן יותר. היא אימצה את חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה מטעם התביעה, שלפיה החתימה של הרוכש על הזסכם ההלוואה זויפה באופן ברור, כך שהתוצאה היא למעשה שההסכם נעדר כל תוקף.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת הבהירה כי במצב המשפטי שנוצר, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, היה על הנאמן מטעם החברה לשמור על המקדמה בידיו עד לרישום של הערת אזהרה לטובת הרוכש – דבר שבסופו של דבר, כאמור, לא נעשה. היא הסבירה כי לפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן", ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולשלם לתובע את סכום המקדמה.

השופטת פינצ'וק-אלט קבעה כי האחריות להשבת המקדמה רובצת אף על החברה, ובנוסף עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם עקב הפרת החוזה. "לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע. יתר על כן, חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח 'ידעה' שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית הטורקייה", היא כתבה בפסק הדין שלה.

קיראו עוד ב"משפט"

בסופו של דבר, חייבה השופטת את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 400 אלף שקל, ואת החברה לבדה לשלם לתובע פיצוי נוסף בסך 600 אלף שקל בשל הפרת ההסכם. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 56 אלף שקל.

לפני שנה, ביוני 2023, עצרו שוטרי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב ארבעה תושבי בת ים בחשד כי הונו בשיטתיות אזרחים על ידי הצגת מצג שווא של נכס בבעלותם וחתימה על זכרון דברים לשם מכירתו. כך על פי החשד הונו בני המשפחה בשיטתיות אזרחים תמימים בסכומים של מאות אלפי שקלים. מהחקירה עלה כי החשודים פרסמו באתר אינטרנט מודעה למכירת נכס בדרום תל אביב, שאותו הציגו כבית בבעלותם. הקורבנות נפגשו בשטח עם אחת החשודות, והיא זו ששכנעה אותם להיפגש עם בן זוגה - פגישה שהתקיימה בנוכחות ילדיהם. בכך כולם יחדיו לחצו על הקורבנות לחתום על זיכרון דברים ולהעביר להם כספים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירון 04/06/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    הפשע במדינה משתלם, ראו את כל הפוליטיקאים וחברי המרכז. רובם צריכים לשבת בכלא למינימום 5 שנים.
  • 1.
    גפני 04/06/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    כך לא אמורה לתפקד מדינת חוק. עוול מתמשך 6 שנים עד פסק דין. ומי יודע איך הפרשה תמשיך.
ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

גלברט כהנא
צילום: פנימי

נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר שהקימה משרד מתחרה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת משרד קשרי המשקיעים גלברט כהנא נגד עובדת בכירה לשעבר, חן ליבנה, בטענה כי ניצלה סודות מסחריים לאחר שעזבה והקימה משרד עצמאי. מנגד, התקבלה תביעתה של ליבנה בטענה לאפליה בשכר לעומת עמית גבר שביצע עבודה זהה. השופטת קבעה כי הפער נבע משיקולים מגדריים, וכי "הזכות לשכר שווה עבור עבודה שווה ערך היא זכות יסוד שאינה ניתנת לוויתור"

עוזי גרסטמן |

בחדרי הישיבות של אחד ממשרדי קשרי המשקיעים המוכרים בתל אביב, התגלגל סיפור שבתחילתו נדמה היה כמו עוד עזיבה רגילה של עובדת בכירה, אך בהמשכו נהפך למאבק משפטי חריף על סודות מסחריים, תחרות הוגנת ושוויון בשכר. חן ליבנה, ששימשה במשך שנים ארוכות בתפקיד ניהולי בכיר במשרד גלברט כהנא, החליטה לעזוב ולהקים משרד עצמאי בתחום דומה. זמן קצר לאחר מכן טען המשרד לשעבר כי ליבנה ניצלה מידע עסקי רגיש, גנבה לקוחות והפרה את חובת האמונים שלה.

מנגד, ליבנה טענה כי מדובר בניסיון להשתיק את הצלחתה העצמאית ולפגוע בשמה הטוב, וכי היא פעלה בהגינות מלאה מיום שעזבה. במקביל, היא הגישה תביעה נגד המשרד בטענה לאפליה בשכר, לאחר שהתברר כי עמית גבר שביצע עבודה זהה לשלה קיבל שכר גבוה משמעותית, אף ששניהם נשאו באחריות זהה והחזיקו בוותק דומה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב שבראשו עמדה השופטת הדס יהלום, נדרש להכריע בשתי התביעות שהוגשו זו כנגד זו. מצד אחד, טענות המעסיק להפרת סודיות ופגיעה במוניטין; מצד שני, טענות העובדת לאפליה מגדרית בשכר. ההכרעה, כך מתברר, לא הותירה מקום לספק: בית הדין דחה את תביעת גלברט כהנא וקיבל את תביעתה של ליבנה.

"הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות"

בפסק הדין נקבע כי החברה לא הצליחה להוכיח קיומם של סודות מסחריים כהגדרתם בחוק עוולות מסחריות, או כי ליבנה עשתה שימוש במידע רגיש שנאסף במהלך עבודתה. "הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות ובלתי מבוססות", נכתב בהכרעת הדין. השופטת ציינה כי עצם העובדה שעובדת בכירה מכירה את לקוחות החברה ואת דפוסי פעילותה אינה הופכת את המידע שברשותה לסוד מסחרי אלא אם הוכח כי מדובר בנתונים ייחודיים, סודיים או חסויים שלא ניתן להשיגם באמצעים לגיטימיים.

עוד הודגש כי אין מניעה חוקית שעובדת לשעבר תקים עסק עצמאי בתחום שבו עסקה בעבר, כל עוד אינה מנצלת מידע סודי או מפרה התחייבות חוזית תקפה. "הזכות לחופש עיסוק היא זכות יסוד, והיא אינה נשללת רק משום שהמעסיק מבקש לשמור לעצמו יתרון עסקי", כתבה השופטת בהכרעתה, והוסיפה כי "לא ניתן לשלול מאדם את האפשרות להתפרנס בכבוד רק משום שצבר ניסיון במסגרת מקום עבודתו הקודם".