"אלקטרה מתקרבת לצבר הזמנות של 35 מיליארד שקל. אני אופטימי להמשך"
אלקטרה אלקטרה 0.77% בתקופה טובה בעסקים פחות טובה בבורסה. המניה ירדה מתחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות. אבל, בשבוע האחרון המניה מתקנת בעלייה של 5%, והיריה מתחילת השנה התכווצה ל-8%. העלייה במניה היא במקביל להפנמה שהפגיעה במשק לא צפויה להיות אנושה. הסיכונים עדיין גדולים, וחזית רחבה בצפון תהיה כמובן קשה מאוד גם לכלכלה. אלא שלא ברור אם תתפתח מלחמה כזו, לא ברור כמה זמן תימשך. מה שברור הוא שהחיילים מצליחים להחזיר את הביטחון בדרום במקביל להשגת המטרות של המלחמה, שישראל חזקה כלכלית ושלמרות הכל - הציפיות קדימה חיוביות. רואים את זה בדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, רואים את זה באינדיקציות מאקרו כלכליות ושומעים את זה בראיונות עם מובילי המשק.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה גם אופטימי להמשך. הוא צופה לאלקטרה צמיחה במכירות למרות המצב, הוא רואה גידול מרשים בצבר ההזמנות, הוא חושב שההשקעה בתשתיתצ לא תיקטן, המדינה רוצה וצריכה להשקיע בתשתיות ששזה תחום פעילותה המרכזי של אלקטרה, וגם אם איכשהו תהיה ירידה בתקציבי התשתית הוא מסביר שהמגזר הפרטי והגופים המוסדיים ייכנסו להשקעות האלו במקום המדינה (דברים דומים אמרו בפאנל תשתיות בוועידת ההשקעות של ביזפורטל).
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, (צילום טל גבעוני)
מתחילת השנה זכתה אלקטרה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד לחודש וחצי. היא גם מצליחה להגדיל את צבר ההזמנות שלה בתקופה לא פשוטה. אתמול זכתה הקבוצה, במכרז למימון, תכנון, הקמה תפעול ותחזוקה של הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת. חלקה של אלקטרה בקבוצה הוא 40.05%, בדומה למנרב. קונצרן אלסטום הבינלאומי יחזיק בשאר האחוזים.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באלקטרה מעריכים כי סך התמורה הצפויה לקבוצה כולה עומד על כ-13 מיליארד שקל, כולל מענק הקמה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל שישולם לזכיין בהתאם לאבני דרך לאורך תקופת התכנון וההקמה של הפרויקט.
"ינואר היה חודש מטורף של עבודות שנכנסו גם בארץ גם בחו"ל", אומר לנו דויטשר בראיון. "המכרז על הרכבת יצא אחרי התלבטות של ממשרד התחבורה והאוצר. זה פרויקט חשוב, יחסית גדול של 41 ק"מ. יש בו 3 רמות: זכיין, קבלן הקמה ואז מפעיל. ההפעלה היא חשובה כי היא ל-21 שנה, כולל תחזוקה. אנחנו מחזיקים 40% ויחד עם מנרב בערך חצי מחברת ההקמה. בנוסף, נחזיק גם ב-50% מחברת ההפעלה דרך חברת זרוע".
איך מתחלק הכסף?
"בערך 5 מיליארד הקמה ו-8 מיליארד הפעלה. היה מאוד חשוב לנו אחרי הרכישה של אפיקים (שילמה 74 מיליון שקל ממניות חברת אמנון מסילות שהחזיקה ב־100% מאפיקים שהפעילה קווי תחבורה ציבורית) להיות זרוע גדולה של הפעלה של תח"צ. זכינו מתחילת השנה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. בחודש וחצי. אלקטרה בנייה זכתה בפרויקט מגורים, 1.05 מיליארד שקל בבית שמש, בעוד פרויקט ברמת אביב, ב-27 מיליון אירו מפולסווגן גרמניה להרחבת מפעל בפולין, עוד 225 מיליון שקל במגדל המשרדים TOHA 2 בתל אביב, שם נעשה שם מעליות ומערכות אלקטרומכניות. באשכול רמת הגולן זכינו בפרוייקט של 300 מיליון שקל. ויש עוד".
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
איך המלחמה משפיעה?
"זה לא השפיע בקבלת עבודות, כי זה באמת חודש וחצי של הצלחה גדולה מאוד. איפה זה כן משפיע? בבנייה ובתשתיות. יש בעיה של עובדים, אין השלמה של עובדים פלסטינאים באופן מלא, אנחנו מתגברים עם עובדים זרים וישראלים, אבל עד שלא נמצא את פתרונות מלאים לא נחזור לתפוקות מלאות".
איך מסתדרים עם פועלים?
"צרך לחלק את זה: אלקטרה בנייה פגיעה יחסית כי אין הרבה. באלקטרה תשתיות היו ערבים שישראלים שהעסיקו פלסטינאים. אנחנו מתגברים. יש פועלים זרים, אבל חסר. השמיכה קצרה. כל יום מגיעים עוד לארץ, אני מקווה שתוך רבעון הכל יסתדר. בבנייה בעיקר העבודות מתארכות, כי אין תפוקה מלאה. זה בוחלט יותר בתשתיות פחות בבניין".
מה אתה צופה להמשך?
"מבחינת היכולת של אלקטרה להמשיך ולצמוח החודש וחצי האחרונים הוכיחו שאנחנו מייצרים עבודה וקוטפים את הפירות. יש אתגר להגדיל את הצבר, הפעילות בחו"ל צומחת, גם בארה"ב, בפולין ובגרמניה. אני אופטימי. נתמודד עם מחסור בכוח העבודה בעבודות מסוימות, היתרון הוא שחלק גדול אנחנו מבצעים בבית, כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר. גם כאן יש פגיעה, אבל בטח לא דרמטית".
המדינה תעצור פרויקטי תשתית לאור הקיצוצים?
"הקיצוץ שיש היום במשרדי הממשלה יכול לפגוע בפרויקטים העתידיים. מה שיוצא ב-2024 תוכנן במשך 3-5 שנים. הפרויקט הזה של נופית, אנחנו עובדים עליו שנים. אם יש למדינה פחות תקציב, ופחות זה אולי 10% ולא קטסטרופה, אז צריך לשתף יותר את המגזר הפרטי. אנחנו מדינה עם 10 מיליון תושבים, בעוד כמה שנים נכפיל את עצמנו. כולנו עומדים בפקקים, צריך חשמל, גז, תשתיות, אי אפשר לעצור את זה כי רמת החיים תרד".
מה היקף הצבר המעודכן שלכם? 2024 תהיה שנה טובה יותר?
"התחלנו את השנה עם צבר הזמנות של 30 מיליארד שקל, אז אנחנו מתקרבים ל-35 מיליארד. היקף הביצוע ל-2024 יהיה 12.5 מיליארד שקל. עוד אין דוחות, אבל ב-2023, אני מאמין שזה היה קצת פחות מ-12 מיליארד".
זרוע הזכיינות של אלקטרה חולשת כיום על צבר פרויקטים רב שנתיים בהיקף של כ-27 מיליארד שקל. בין היתר, החברה מנהלת אשכולות תחבורה ציבורית, המונים צי כולל של כ-1,250 אוטובוסים, הפועלים במסגרת זיכיונות שניתנו מהמדינה לתקופות של שנים ארוכות. במסגרת זרוע הזכיינות של אלקטרה בע"מ, התורם הכנסות בקצב שנתי של למעלה ממיליארד שקל, הקבוצה מקדמת כיום גם את פרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב (עלות הקמה המוערכת בכ-6 מיליארד שקל), ואת פרויקט הנתיבים המהירים (עלות הקמה מוערכת של כ-2 מיליארד שקל), קרית הממשלה בנתניה וייבוש הבוצה במתקן שפד"ן, וכן מתפעלת פרויקטים כגון עיר הבה"דים, מכוני טיהור שפכים (מט"שים) ברחבי הארץ ועוד.
מניית אלקטרה, שעולה השבוע בכמעט 5%, ירדה מתחילת השנה ב-8.2%. שווי השוק שלה הוא 5.39 מיליארד שקל. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023 מסתכם ב-180 מיליון שקל על הכנסות של 8.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-250 מיליון שקל על הכנסות של 7.9 מיליארד שקל בתקופה מקבילה ב-2022. הרוח והרווחיות של החברה נובעים משורה ארוכה של פרמטרים ומפעילויות חברות הבת (לחברה יש שליטה בחברת התחבורה אפיקים), כך שלא בטוח שהרווח בתקופה מייצג. בשנת 2022 הסתכם הרווח ב-350 מיליון שקל על מחזור של 10.8 מיליארד שקל. החברה צופה המשך גידול בהכנסות, ונראה שרווחיות משוקללת של מעל 2% ואולי גם מעל 3% היא סבורה. עם זאת, צריך לזכור את הסיכון הגדול של הקבוצה - המרווחים בתחום התשתיות מאוד נמוכים. זו הסיבה שהיא התפזרה על פני תחומים נוספים כמו בנייה, ייזום בנייה למגורים, תחבורה, תשתיות ועוד.
- 3.הגהה? מישהו? 22/02/2024 09:39הגב לתגובה זותחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות
- 2.שובני 21/02/2024 20:48הגב לתגובה זומסכנים בעלי המניות, רק מפסידים ומפסידים, על פני כל רזולוציה של זמן. מי המרוויחים? שהרי מישהו חייב להרוויח. המרוויחים כמובן בעלי השליטה, המקומבנים למיניהם בחברה, והמנושחתים המעורבים בטח ובטח בהרבה עסקאות מופרכות.
- 1.ההשקעה בתשתית רק תגדל (ל"ת)חיים 20/02/2024 20:32הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
