הרכבת הקלה
צילום: יחצ

דן ודניה סיבוס זכו במכרז הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

עם הפעלת הקו הכחול, רשת הרכבות הקלות הירושלמית, הכוללת גם את הקו האדום והקו הירוק תהווה פתרון תחבורתי מתקדם. מנכ"ל קבוצת דניה רונן גינזבורג אמר "מדובר בפרויקט תחבורתי לאומי מהמעלה הראשונה. פרויקט זה הינו חלק מהגשמת האסטרטגיה עליה הצהירה דניה כבר במועד הנפקתה"

עדן ספיר | (1)

פרויקט הקו הכחול בירושלים הינו הפרויקט המורכב ביותר שמבוצע בירושלים עד כה והוא יוקם בשיטת PPP (Public Private Partnership). במסגרת זו, חברת Jtrain ltd, חברה ייעודית שהוקמה לטובת הפרויקט והינה בבעלות משותפת של חברת דניה סיבוס 3.01% , חברת דן וחברת COMSA הספרדית, תקים, תתפעל, תתחזק ותממן את הפרויקט. החברה תפעיל את קווי הרכבת לתקופה של 7 שנים עם אופציה ל-18 שנים נוספות ותתחזק את הרשת למשך 25 שנה. עבודות תכנון הקו הכחול יחלו במהלך השנה הקרובה והפעלת הקו תבוצע בהדרגה החל משנת 2028 ועד להפעלה מלאה ב-2030.

 

פרויקט הקו הכחול בירושלים כולל, בין היתר, הקמה של מסילות עבור שלושה קווי רכבת קלה באורך של כ-31 קילומטרים משכונת גילה ותלפיות בדרום העיר ועד לרמת אשכול ושכונת רמות בצפון העיר. הקו הכחול יכלול מקטע תת קרקעי באורך 2 קילומטרים מרחוב יפו במרכז העיר ועד סנהדריה ובו 3 תחנות תת קרקעיות מתוך 53 תחנות לאורך הקו.  כמו כן יוקם מוסך רכבת קלה חדש (דיפו) בשכונת מלחה שיכיל צי של 66 רכבות חדשות תוצרת PESA הפולנית.

 

בדומה לפרויקט ה-JNET ובמטרה לצמצם את ההפרעה לתושבי העיר ולבעלי העסקים בזמן עבודות הזכיין, המדינה ועיריית ירושלים כבר החלו בביצוע עבודות הכנה מקיפות לקראת הנחת המסילות, באמצעות חברת מוריה.

הרכבת הקלה בירושלים. צילום: ביגיהרכבת הקלה בירושלים. צילום: ביגי 

הניסיון המצטבר בהצלחת הקו האדום בירושלים, הפועל בהצלחה כבר למעלה מעשור, מוכיח כי הקו הכחול יקדם ביתר שאת צמצום של שימוש ברכבים פרטיים, ייצר העדפה לתחבורה ציבורית, וכמובן יוביל לשיפור מהותי של איכות הסביבה ושדרוג המרחב העירוני.

 

עם הפעלת הקו הכחול, רשת הרכבות הקלות הירושלמית, הכוללת גם את הקו האדום והקו הירוק (J-NET) תהווה פתרון תחבורתי מתקדם, ובכך היא תוביל שדרוג ושיפור מהותי במטרופולין ירושלים, ותאפשר לתושבי העיר ולמבקרים המגיעים בשעריה ליהנות ממערכת תחבורתית חכמה ומקושרת, המצטיינת בנגישות, זמינות, נוחות ואמינות.

 

הפרויקט הובל על ידי ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים בשיתוף צוות תכנית אב לתחבורה, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדובר באבן דרך משמעותית נוספת, בהקמת רשת הרכבות הקלות שתחבר את מאות אלפי תושבי ירושלים והסביבה, בקלות ובנוחות. ההצלחה הגדולה של הרכבת הקלה בירושלים הביאה את משרד האוצר לפעול יחד עם השותפים להארכת קו הרכבת לכל רחבי העיר, משכונת גילה, דרך תלפיות, המושבה הגרמנית ועד שכונת רמות. המהפך התחבורתי בירושלים, בעיצומו, הן בדרכים המובילות אליה והן בתוך העיר. רשת קווי הרכבת הקלה המוקמים בימים אלה בירושלים, תהפוך את מערך התחבורה בעיר למהיר, הנוח והמתקדם ביותר בישראל".

שרת התחבורה מירי רגב: "הדרך שבה אנו מקדמים במרץ את הארכת הקו האדום, הקו הירוק וכעת את הקו הכחול, מלמדת על העשייה ועל המחויבות שלנו במשרד התחבורה להובלת רשת הרכבות הקלות בירושלים ואת החשיבות שאנו מעניקים ליצירת מציאות תחבורתית פורצת דרך בבירת ישראל. העניין שעורר המכרז בקרב החברות המובילות בעולם בתחום הרכבות הקלות מוכיח שוב את האמון שהתעשייה רוחשת לישראל בכלל ולפרויקט זה בפרט. יחד עם הצוותים במשרד התחבורה נמשיך להוביל את הפרויקט הלאומי הזה ולהפוך את ירושלים למובילה בתחום התחבורה הציבורית".

מנכ"ל קבוצת דניה רונן גינזבורג: "אנו שמחים מאוד על בחירתה של הוועדה בדניה ובדן, יחד עם שותפינו הנוספים, כזוכה במכרז הזכייני של הקו הכחול. מדובר בפרויקט תחבורתי לאומי מהמעלה הראשונה ודניה גאה לקחת חלק בהקמתם של מגה-פרויקטים אלה. פרויקט זה הינו חלק מהגשמת האסטרטגיה עליה הצהירה דניה כבר במועד הנפקתה, להרחיב את פעילותה גם לפרוייקטי PPP בשיתוף המדינה, ומצטרף לשורה של פרויקטים מסוג זה בהם החברה לוקחת חלק, כגון פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן ופרויקט 431. בכוונתה של דניה להמשיך בקו זה, ולהביא לידי ביטוי את יכולותיה הגבוהות בתכנון, הקמה וניהול של מגה-פרויקטים, תוך שהיא נשענת על איתנותה הפיננסית הגבוהה. אנו בטוחים שיחד עם שותפינו בדן, נצלח את הפרויקט על הצד הטוב ביותר לרווחת הציבור כולו".

אופיר קרני, מנכ"ל דן: ״אני גאה שחברת דן הפכה בשנים האחרונות מחברת התחבורה הציבורית המובילה במטרופולין תל אביב, שמובילה כיום גם את מהפכת חשמול התחבורה הציבורית במטרופולין, לחברת התשתיות והתחבורה המובילה בישראל, לאחר זכייתה במכרזים להפעלת הפרויקטים המרכזיים והמורכבים בתחום: הקו הירוק של הרכבת הקלה בת"א, הקמת והפעלת הנתיבים המהירים, וכעת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים".

אופיר קרני. מנכ

אופיר קרני. מנכ"ל דן. צילום: יהונתן בלום

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירי 21/09/2023 15:47
    הגב לתגובה זו
    זה מובן מאליו-לא יישארו בכלל כבישים בירושלים...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.