אוהד עיני
צילום: מרסלו

השמאי הממשלתי: "בהפקעה לטובת המטרו - ההשבחה עולה על הפגיעה"

פגיעה בהיצע? אוהד עיני התייחס לטענות על פגישה של המטרו בפרוייקטים להתחדשות עירונית: "לבעלים פרטיים אין אפשרות שימוש בחלקה התת קרקעית במצב הקיים. במצב היוצא - יש השבחה, שהיא הקרבה למטרו"
איציק יצחקי |

מדינת ישראל שואפת להגדיל את היצע הקרקעות כדי להתגבר על משבר הדיור, אבל לא עושה מספיק. כך למשל, היא "תוקעת" אלפי יחידות בגלל המטרו. מדובר בפרוייקטים של התחדשות עירונית ולפי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, קיימות כ-12 אלף בקשות בתוואי המדובר. כלומר - פגיעה ישירה בהיצע.

השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני דיבר אמש על שווי הנדל"ן בסמוך לתחנות המטרו והשפעות של הפקעת נכסים לטובת הפרויקט. הוא סיפר שפנו אליו כדי שיבדוק את האפשרות לתביעות עתידיות בגין פגיעה כתוצאה מחפירה במנהרות תת קרקעיות הפוגעת בקרקע העילית. עיני הוסיף שהוא מתייעץ בעניין עם השמאי הקודם, אייל יצחקי, ושומע חוות דעת מקצועיות נוספות בנושא.

לפי עיני, נקודת המוצא, בהתאם לקווים המנחים, היא כי האדם סביר יעדיף לא לקנות דירה אם כמה עשרות מטר מתחתיו מבצעים חפירה תת קרקעים לטובת הפרויקט. לפי השמאי הממשלתי, קיים ספק אם פגיעה מתחת לקרקע מקנה עילה לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. ואילו ככל שיש פגיעה מתחת לקרקע - ההשבחה בגין הקירבה לתחנת המטרו מפצה על כך. בכל הקשור להפקעה מעל הקרקע - כל מקרה לגופו, אם ההשבחה עולה על הפגיעה להיפך.

אבל רגע, אומרים המתנגדים, תנו לכוחות השוק לקבוע. האדם הסביר אכן יעדיף לא לרכוש דירה אם מבצעים חפירה באזור הזה, אבל הוא גם לא יעדיף להישאר ללא דירה בכלל. הטענה של עיני מובנת. כלומר, הוא בא ומזהיר מראש כי סעיף 197 (דרישה לפיצוי מהוועדה המקומית בגין פגיעה בערך המקרקעין) אולי לא תקף במקרה הזה.

השאלה היא למה. הרי מצד אחד, המדינה טוענת כי מדובר בפגיעה של ממש בבעלי הקרקעות, כך שאין טען לבצע את הפרוייקט ומצד שני היא לא מוכנה שהוועדה המקומית תשפה. אולי זה בכלל החשש שלה, שיוגשו אלפי תביעות לפי 197? עיני טוען כי הקרבה למטרו מפצה בכל מה שקשור לפגיעה מתחת לקרקע, אבל לא קובע במפורש מה קורה מעל. אז למה לא לתת לציבור להחליט? למה המדינה מחליטה במקומו? מדיע - תשפו. לא מגיע - אל תשפו.

"החלקה התת קרקעית התלת מימדית (בתלת מימד הכוונה לשטח שמתחת לקרקע, שטח הקרקע עצמו והשטח שמעל הקרקע, א"י) - לבעלים פרטיים אין אפשרות שימוש במצב הקיים. במצב היוצא (כלומר, במצב אחרי השינוי, א"י) - יש השבחה, שהיא הקרבה למטרו", אמר עיני בפורום הנדל"ן של חברת המימון רובי קפיטל של יעקב ניצן, שאירח עשרות שמאי מקרקעין מכל הארץ ואת בכירי עולם הנדל"ן.

עיני סקר את הנושא מניסיונו בעבודה על המנהרות השונות המשמשות לתחבורה - מנהרות הכרמל, כביש בגין (50) בירושלים וכביש 16 בירושלים. לדעתו, השאלה האם יש לפצות אדם על לקיחת שטח תלת מימדי תת קרקעי אינה שמאית אלא ערכית.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

והיא אכן כזאת. הרי בסוף, לא תרצו לקנות מחר וילה במיליוני שקלים ולדעת שהוועדה המקומית חופרת לכם מתחת לקרקע נכון? הנושא הזה מעלה שאלות מהותיות גם בנוגע לפיצויים על השטח מעל הקרקע. בנו לכם גשר מעל הבית? ברור שהערך ירד. כאן, בסיפור המטרו, זה עניין שונה לגמרי. אם המדינה ידעה שעומד להיבנות שם מטרו, היא הייתה צריכה להסדיר את נושא ההתחדשות העירונית (שבוודאי ידעה עליו קודם) ורק אז לאשר את המטרו. איך קורה שקודם מאשרים פרוייקט ואז דנים בהשלכות על בעלי הקרקע? לא ברור.

דבר אחד שכן ברור מדברי עיני הוא שגם אם ההשבחה עולה על הפגיעה, עדיין - היצע של אלפי דירות נתקע בינתיים. שוב דבר לא יכול לשכנע אחרת - מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי להגדיל את ההיצע. היא לא בונה לגובה ולא מפשירה קרקעות במהירות. בימים שבהם מחלקות ההנדסה שובתות בגלל סיפור הלאמת הארנונה, ובעקבות כך מעוכבים היתרי בניה בלי סיבה מוצדקת - אולי צריך להקדים תרופה למכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.