נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ
דוחות

אלוני חץ הפסידה 458 מיליון שקל ברבעון. תחלק דיבידנד של 58 מיליון שקל. נתן חץ: "צופים הפסד גם ב-2023, אבל פחות מאשר בשנה האחרונה"

הסיבה למעבר להפסד זה השערוך השלילי אותו חשפנו לראשונה לפני מספר חודשים. ההפסד נובע משיערוכים שליליים בהיקף של 806 מיליון שקל בגלל עלייה בשיעור ההיוון על הנכסים בארה"ב ואירופה (להרחבה). תחלק דיבידנד נוסף של 32 מיליון שקל עבור 2022. ומה אמר נתן חץ?
איציק יצחקי | (5)

עוברת מרווח להפסד: חברת הנדל"ן המניב והאחזקות אלוני חץ אלוני חץ 2.47% שרשמה רווח נקי של 1.558 מיליארד שקל בשנת 2021, הפסידה בשנה האחרונה 281 מיליון שקל. לדברי חברת האחזקות הפועלת בתחום הנדל"ן המניב, המעבר להפסד בתקופת הדוח נובע בעיקר משערוך שלילי כולל בהיקף של כ- 806 מיליון שקל אשר נובע מעלייה בשיעור ההיוון על הנכסים בארה"ב ואירופה, אשר קוזז מרווחי שערוך בנכסים בישראל.

גם התוצאות לרבעון הרביעי בהתאם: היא רשמה הפסד של 458 מיליון שקל, לעומת רווח של 1.03 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. החברה התריעה על ההפסד הצפוי לפני חודשיים וזאת אחרי שחשפנו את ההערכה בנושא של יו"ר החברה (לדברים המלאים לחצו כאן)

ה-FFO המיוחס לבעלי המניות לרבעון הרביעי גדל בכ- 40% והסתכם בכ-190 מיליון שקל לעומת כ- 136 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO המיוחס לבעלי המניות בשנת 2022 גדל בכ- 25% והסתכם בכ-613 מיליון ש"ח לעומת כ- 489 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה.

ומה לגבי הדיבידנד? בחודש מרץ 2023 קבע דירקטוריון החברה כי בשנת 2023 בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי מינימאלי בסך של 128 אג' למניה שישולם ב-4 תשלומים רבעוניים שווים, בכפוף להחלטה ספציפית של הדירקטוריון בתום כל רבעון. בהתאם לכך, הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד לרבעון הראשון של שנת 2023 בסך של 32 אגורות למניה (כ-58 מיליון שקל) אשר ישולם במהלך חודש אפריל 2023. בנוסף תחלק החברה דיבידנד מיוחד בגין שנת 2022 בסך של 18 אגורות למניה (כ- 32 מיליון שקל).

עוד נתונים בולטים מהדוח: לאחר תאריך הדוח השלימה החברה הרחבת שתי סדרות אג"ח (י"ג ו-טו') בהיקף כולל של כ- 486 מיליון שקל. מתחילת השנה השקיעה החברה בחברות המוחזקות סך של כ-1.02 מיליארד שקל.

בשיחה עם נתן חץ, מנכ"ל החברה הוא מתייחס לסוגיות הבוערות: "גם בשנת 2023 אנחנו צופים הפסד משיערוכים, אבל לא באותו היקף ואותה עוצמה כמו בשנה האחרונה. הריביות כבר עלו וזה מתבטא בתוצאות. כמו שהדברים נראים כרגע, עם הריביות בעולם ועם החוסר הכסף ועם האשראי והמזומן שישנו היום במערכות הבנקאיות, אנחנו חושבים שבמהלך השנה הזאת יהיו עוד שיעורכים שליליים. בסוף השנה יכול להיות שיתייצבו הדברים בעולם, וזה יתייצב גם בנושא הזה ונתחיל לראות את האופק החיובי".

האם אתם צופים קיטון בשטח של משרדים פר עובד? אנחנו לא מעריכים שנראה קיטון. כבר עכשיו אנחנו רואים גידול. היום נותנים יותר רווחה לעובדים. הייתה מחשבה שכתוצאה מהעבודה ההיברידית אחרי הקורונה של 3-4 ימים בשבוע מהמשרד אז לא כל עובד יהיה צריך שולחן משל עצמו - אבל בפועל אנחנו רואים כעת דווקא משרדים הרבה יותר מרווחים, יותר גדולים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה נכון שבעשור הקודם הייתה תופעה של הקטנת שטח פר עובד - עד אמצע שנות ה-2000 היה שטח ממוצע של מעל 20, אפילו 25 מטר לעובד. לאט לאט זה ירד לאזור 10 עד 12 מ' לעובד, כאשר אצל 'ווי-וורק' זה ירד אפילו לשישה עד שבעה מטר לעובד. אבל היום רואים גידול בשטחים וזה כבר זה עלה משישה לשמונה ותשעה, ובמשרדים הנורמליים זה חזר כבר ל-15-16 מטר לעובד כך שאנחנו לא חושבים שאנחנו נראה ירידה בשטח פר עובד".

האם אתם שוקלים בייבאק?

"לא חושבים שנכון לקחת אשראי כדי לקנות מניות. אולי אם היינו אפל או גוגל שיש להם הרים של מזומנים וללא חובות. אם היינו עם הרים של מזומנים ללא חובות אולי זה היה נכון. אבל אנחנו רוצים להכין תחמושת כדי לתמוך בחברות בנות וגם בשביל השקעות ריאליות. מי שרוצה יכול בדיבידנד לקנות מניות בשוק. וכל משקיע יעשה כראות עיניו.

"אי אפשר לדעת מתי יגיעו תקופות לא טובות בשווקים. ביקרו אותנו על גיוסי הכספים שלנו אבל היום רואים שצדקנו. צריך את הכסף לזמנים קשים יותר".

רכישות?

"המונח ניצול הזדמנויות הוא טריקי. אני חושב שהשווקים הם שווקים והם מתומחרים ולכן המושגים אצלנו של ניצול הזדמנויות זה שכשיש מוכרים לחוצים מאוד מאוד למכור אז מגיעה לשוק סחורה. אנחנו יודעים שיש לא מעט קרנות פרייבט אקוויטי מהגדולים שעצרו פדיונות. עצירת הפדיונות שם היא לתקופה מוגבלת. אז אם למשל יהיו חברות שמתאימות מבחינתנו ובמקום לקנות אותן לדוגמה ב-4% ו-5% תשואה בשנה אז יהיה אפשר לקנות ב-8%, או 9% ואפילו 10% אז מאוד מאוד יכול להיות שאנחנו נחשוב לעשות את זה. בינתיים עוד לא הגענו למה שנקרא המושג הכללי 'דם ברחובות העסקיים'. אני לא מדבר על דם ברחובות שאפשר לראות פה מהמשרד שלי, והיום ויש כאלה שרוצים גם את זה".

ומה לגבי הרפורמה המשפטית?

"אנחנו מתחילים במרץ את שנת 2023. נקווה שעם ישראל עד יום העצמאות ה 75 שהוא לא רחוק, בעוד חודשיים, יהיה במצב הרבה יותר ברור ויהיה הרבה יותר שמח."

בהודעה עם פרסום הדוחות מסר נתן חץ: "אנו מסכמים שנה רבת תהפוכות ושינויי טעמים בחברות הפורטפוליו ובכל הטריטוריות בהן אנו פועלים. אנו נהנים מתזרים חזק בחברות הבנות וממשיכים להתקדם ביישום התוכנית האסטרטגית ארוכת השנים בכל תחומי הפעילות. גייסנו בשנה זאת חוב והון בהיקפים משמעותיים אשר מאפשרים לנו גמישות גבוהה. מתחילת שנת 2022 גייסנו בחברות הקבוצה סך של כ-3.5 מיליארד ש"ח באגרות חוב במח"מ ארוך מאוד וסך של כ-2.2 מיליארד ש"ח בהון עצמי".

על תחום המשרדים אמר: "בתחום המשרדים בישראל סיכמנו רבעון חזק נוסף עם צמיחה דו ספרתית בפרמטרים התפעוליים. בתחום האנרגיה, אנו ממשיכים בתנופת עשייה ומצפים לראות את פירות הצמיחה המואצת. בארה"ב הנתונים התפעוליים יותר מאתגרים, העלאת הריבית והירידה בביקושים הביאה לירידה בשוויים של נכסי קאר (בדומה לכל שאר שוק הנדל"ן בארה"ב). במהלך השנה נמסור את פרויקט One Congress אשר מושכר במלואו וצפוי לחזק את תזרים החברה בשנים הבאות. בלונדון ובקיימברידג' אנו ממשיכים ביישום התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח לצמיחה בהיקפי הפעילות ואנו ממשיכים לראות את הפוטנציאל הרב בתחום ה-Life Science. מתחילת שנת 2022 השקענו בחברות המוחזקות למעלה ממיליארד ש"ח ובכוונתנו להמשיך ולפעול גם בתקופה זאת כפי שעשינו בכל השנים לקידום התוכנית העסקית במינוף נמוך יחסית ובגמישות פיננסית רחבה".

אחזקות החברה בישראל ובחו"ל: 

בתחום הנדל"ן המניב  פועלת הקבוצה בשלושה שווקים עיקריים: ישראל, ארה"ב ובריטניה. בתחום האנרגיות המתחדשות פועלת הקבוצה בשלושה שווקים עיקריים: ישראל, פולין וארה"ב.

בישראל היא מחזיקה באמות השקעות בע"מ (53.8%) וגם אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ (50.4%). בארה"ב – מחזיקה הקבוצה ב- 47.1% מ- CARR (50% בשליטה), חברה פרטית העוסקת ברכישה, ייזום, השכרה, הקמה ניהול ואחזקה של נדל"ן מניב שבבעלותה, תוך התמקדות בתחום המשרדים באזור מטרופולין וושינגטון DC, בוסטון ואוסטין. בנוסף, מחזיקה החברה בשותפות (55%) עם Oxford Properties ב-3 מבני משרדים בבוסטון.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רמי 14/03/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    בחברת דן?
  • 4.
    איציק 13/03/2023 22:33
    הגב לתגובה זו
    מישהו החליק על השכל ...להוריד משעורות
  • 3.
    שמאי בכיר 13/03/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    איזה מזל שכאן שיעורי ההיוון לא עולים ?? והם רק יורדים לבקשת הנישום.??
  • 2.
    לילי 13/03/2023 11:58
    הגב לתגובה זו
    ריבית 0 הנכסים בשמיים -עתה למציאות האם ה NIO וFFO גבוהים מהריבית ???
  • 1.
    לירן 13/03/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    איפה האחריות?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?