ניתוח סטטיסטיקה השקעה
צילום: Image by Pexels from Pixabay

הציבור והמוסדיים פדו 5.4 מיליארד שקל בפברואר מקרנות נאמנות ישראליות - כמה מהכסף עבר לחו"ל?

הציבור הוציא 1 מיליארד שקל מקרנות מנייתיות בישראל ועוד 3.4 מיליארד מקרנות נאמנות של אג"ח ממשלתי וקונצרני, המוסדיים פדו עוד 1 מיליארד שקל. צבי סטפק ממיטב דש: "מדובר בסכום עתק" ולדברי סטפק הסיבה היא "הלך הרוח בעקבות התוכנית המשפטית של לוין-רוטמן"
נתנאל אריאל | (10)

כמה כסף הוציא הציבור מקרנות הנאמנות בישראל בחודש פברואר? 5.4 מיליארד שקל, כאשר 1 מיליארד מתוכם הוציאו המוסדיים, ועוד 4.4 מיליארד שקל הוציאו המשקיעים הפרטיים, כך על פי ניתוח של צבי סטפק, מייסד ובעלים של בית ההשקעות מיטב, שבחן את השינויים מתחילת חודש פברואר ועד ה-22 בחודש.

על פי הנתונים, הציבור פדה 1 מיליארד שקל מקרנות נאמנות מנייתיות שמתמחות בישראל (כ-600 מיליון מהתעשייה האקטיבית ועוד 400 מיליון מהתעשייה הפאסיבית), ועוד 3.4 מיליארד שקל מקרנות אג"ח ממשלתיות או חברות (קונצרני). במקביל, המוסדיים הוציאו עוד 550 מיליון שקל מהקרנות מנייתיות ישראליות ועוד 450 מיליון שקל מקרנות האג"ח. 

ולהיכן הלך הכסף? 60% מהכסף של המשקיעים הפרטיים שיצא מהקרנות בארץ עבר לחו"ל

על פי הניתוח, הציבור העביר 700 מיליון שקל להשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל ועוד 700 מיליון שקל לקרנות אג"ח בחו"ל (מט"ח) ובסך הכל 31% מהכסף של המשקיעים הפרטיים עבר לחו"ל. במקביל - עוד 1.2 מיליארד שקל עבר לקרנות הכספיות הדולריות, וזאת לצד כניסה של 2.4 מיליארד שקל לקרנות הכספיות השקליות, שנהנות כבר חצי שנה מגיוסים יפים ובסך הכל צברו יותר מ-30 מיליארד שקל עד כה בשנה האחרונה, אם כי במיטב מציינים ש"בימים האחרונים מורגשת האטה" בכניסת הכסף לקרנות השקליות.

המוסדיים הסיטו חלק משמעותי יותר מהכסף שלהם לחו"ל, כאשר 350 מיליון שקל עברו לקרנות מנייתיות בחו"ל ועוד 120 מיליון שקל לקרנות אג"ח חו"ל (או 47% מכל הכסף שהזיזו המוסדיים עבר לחו"ל). במיטב מציינים שמשקיעים מוסדיים, ככלל, ממעטים לפעול בתחום של קרנות אג"ח בחו"ל ו"אחזקתם בו היא נמוכה מאוד פרט לאג"ח חברות". במיטב מסתייגים מעט לגבי הנתונים של הגופים המוסדיים כיוון שרוב הפעילות שלהם לא נעשית באמצעות קרנות סל ישראליות אלא באופן ישיר – ברכישה ובמכירה של מניות ואיגרות חוב בישראל ובחו"ל ובאמצעות קרנות סל שקיימות בחו"ל.

לדברי צבי סטפק, מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות מיטב: הקטנת הסכום שהציבור משקיע באג"ח ישראליות ב-3.4 מיליארד שקל בחודש אחד זה "סכום עתק".

הוא מוסיף כי "לא ברור בשלב זה מה הסכום שחברות ישראליות וישראלים כיחידים העבירו לחו"ל. בעניין זה נזרקים סכומים שונים לחלל האוויר. מה שכן ברור הוא מהו הלך הרוח של המשקיעים הפרטיים ושל המשקיעים המוסדיים באמצעות בחינת תנועות הכספים בתעשיית קרנות הנאמנות שמספקת לנו נתונים יומיים בהקשר זה. אין כמו תעשיית קרנות הנאמנות, שנתוניה שקופים ויומיומיים, כדי לשקף את הלך הרוח של ציבור המשקיעים ואת ההתנהלות שלו בשוקי ההון המגמות ברורות: מכירת מניות בישראל, קניית מניות בחו"ל, מכירת אג"ח ישראליות, קניית אג"ח בחו"ל, ונהירה למט"ח – קרנות כספיות דולריות"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    היידה ביבי 27/02/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    איפה ביבי
  • 8.
    [email protected] 27/02/2023 07:47
    הגב לתגובה זו
    המצב הביטחוני עדין. אלפי אנשי שמאל מוכרים את קרנות הנאמנות ומעבירים כספים לחול. הבורסה בארהב קורסת. הבורסה בתל אביב תמשיך לקרוס בשנה הקרובה.
  • 7.
    בכל העולם הבורסות יורדות ופה הרפורמה אשמה, יש משהו 26/02/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם הבורסות יורדות ופה הרפורמה אשמה, יש משהו מהקוראים שמאמין לשטיפת המוח הזו
  • 6.
    דני 26/02/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
    בסוף לא ישאר כסף בארץ חביבי יתחיל להדפיס מחדש , חחח
  • 5.
    הסטפקים 26/02/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
    אבנר סטפק עסוק בימים האחרונים בלצייץ בטוויטר בגסות כנגד כל מי שתומך ברפורמה המשפטית. יש ל'קחת את הדברים של אבא שלו בהקשר הזה.
  • 4.
    הממשלה מובילה אותנו לקטסטרופה כלכלית וחברתית (ל"ת)
    ממשלת חורבן 26/02/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מטורף מי שמשאיר בארץ את הכסף שלו (ל"ת)
    סכנה 26/02/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
  • טל 27/02/2023 03:27
    הגב לתגובה זו
    כולם מדברים מפוזיציה עושים בהלה קונים בזול אחרכך מוכרים בעליות אדירות לקרנות הפנסיה לאחר זריעת הבהלת
  • 2.
    מחר 3% פיחות 3.79 (ל"ת)
    זליג 26/02/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השמאל לא בוחל באמצעים להפחיד לשוא את החוסך והמשקיע הקטן (ל"ת)
    שלמה 26/02/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.