ריד הסטינגס, מנכ"ל נטפליקס
צילום: יח"צ
דוחות

נטפליקס מזנקת ב-8% באפטר מרקט אחרי שהוסיפה 7.7 מיליון מנויים, ולמרות שפספסה בשורת הרווח

החברה רשמה רווח מתואם של 12 סנט למניה, נמוך משמעותית מצפי האנליסטים ל-42 סנט למניה. בשורת ההכנסות החברה קלעה עם 7.85 מיליארד דולר; התחזית לרבעון הבא לא מרשימה - החברה צופה רווח של 2.82 דולר למניה, מתחת הצפי ל-2.99 דולר למניה. המרווח התפעולי יירד ל-19.9%; מנכ"ל החברה פורש ויהפוך ליו"ר
נתנאל אריאל | (3)

חברת המדיה והסטרימינג נטפליקס NETFLIX לא מצליחה לעמוד בתחזיות הרווח אבל מזנקת בכל זאת לאחר שהוסיפה 7.7 מיליון מנויים, הרבה מעל הצפי לתוספת של 4.5 מיליון מנויים חדשים נטו ברבעון. מספר המנויים הכולל גדל ל-228 מיליון. כמו בכל רבעון קודם של נטפליקס, קצב צמיחת המנויים הוא  הנתון החשוב ביותר והמניה מגיבה בהתאם.

יצוין כי ברבעון הקודם נטפליקס החליטה להפסיק לפרסם תחזיות קדימה בנוגע לשינויים שהיא צופה במספר המנויים ומעתה היא תסתפק רק במתן הנתון על התוצאות בפועל. האנליסטים צופים ברבעון הבא תוספת של 2.6 מיליון מנויים חדשים נטו. ככל הנראה, גם ללא כל מידע מנטפליקס לגבי קצב צמיחת המנויים בפועל, האנליסטים ימשיכו לכלול את הנתון במודלים שלהם. 

ומה לגבי התוצאות? בתוצאות הרבעון הנוכחי החברה לא הרשימה - ההכנסות אמנם תאמו את הצפי בשוק, והחברה הכניסה 7.85 מיליארד דולר, אבל בשורה התחתונה היא רשמה רווח מתואם של 12 סנט למניה, כאשר השוק צפה 42 סנט למניה.

בצד החיובי - החברה הפתיעה לטובה כאשר רשמה תזרים מזומנים חופשי של 332 מיליון דולר, לעומת הצפי לתזרים שלילי של 197 מיליון דולר.

ומה התחזית לרבעון הבא? 

נטפליקס לא מרשימה גם בתחזית לרבעון הבא וצופה הכנסות של 8.17 מיליארד דולר, בהתאם לצפי האנליסטים, אבל רווח למניה של 2.82 דולר לעומת הצפי ל-2.99 דולר למניה. המשמעות: מכפיל הרווח העתידי: 31. החברה גם צופה הרעה בשורת המרווח התפעולי כך שהוא צפוי לרדת ל-19.9% לעומת 21.2% שצפו האנליסטים ונמוך משמעותית מ-25.1% ברבעון הראשון של שנת 2022.

במקביל - מנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, מתפטר מתפקידו ויהפוך להיות יו"ר דירקטוריון החברה. מי שייכנס לנעליו הוא סמנכ"ל התפעול הראשי (COO) גרג פיטרס, שיצטרף לטד סרנדוס ושניהם יהיו מנכ"לים משותפים של החברה.

ואלה הן התוצאות של החברה לפי אזורי פעילות ולפי רבעונים, כאשר הרבעון החדש - מצד ימין:

מאז הדוחות הקודמים מניית נטפליקס זינקה ב-35%, כאשר באותו פרק זמן מדד נאסד"ק עלה ב-2%. כזכור, בשנה שעברה המניה התרסקה ב-70% בעקבות תחרות גוברת ותוצאות לא טובות. ברבעון הקודם, נטפליקס הזהירה כי תוצאות הרבעון של דצמבר עשויות להיות נמוכות בכמיליארד דולר עקב התחזקות הדולר (בגלל העלאות הריבית של הפד'), אך עליית הדולר התמתנה מאז.

לאחרונה, אנליסט וולס פארגו סטיבן קהאל, נתן למניה דירוג עודף משקל ויעד של 400 דולר למניה, זאת לעומת המחיר בשוק שעומד כעת על 316 דולר למניה. גם האנליסט של אופנהיימר, ג'ייסון הלפשטיין, שומר על מחיר יעד של 400 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כבר לא יהיו ירידות חדות 3-4 אחוז זמן כניסה (ל"ת)
    צחי 20/01/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קנו מניות טסלה אפל גוגל המשבר נגמר (ל"ת)
    טומי 20/01/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא התלהבתי מאף סרט או סדרה כבר שנה (ל"ת)
    יגאל 20/01/2023 03:50
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.