הראל רוצה לרכוש את ישראכרט ב-2.7 מיליארד שקל
דירקטוריון ישראכרט ישראכרט 0.71% דן בהצעה של חברת הביטוח הראל לרכוש את ישראכרט בתמורה לכ-2.6-2.7 מיליארד שקל. מדובר על פרמיה של 25% על המחיר בשוק, אבל על מחיר קרוב למחיר ההנפקה לפני 3.5 שנים ומחיר שהינו מתחת להון העצמי של החברה. כמו כן, מדובר על מכפיל רווח של 10 שהינו מכפיל יחסית נמוך.
האינטרס של הראל בעסקה ברור - הראל שחולשת על כל תחומי הביטוח וניהול הכספים רוצה גם את תחום ההלוואות וכרטיסי האשראי בדומה למהלך של כלל לרכישת מקס (מהלך שלא ברור אם ייצא לפועל). השאלה אם זה מהלך נכון עבור בעלי המניות של ישראכרט שמנוהלת על ידי רן עוז?
ההצעה של הראל הוגשה בשיטה של מיזוג משולש הופכי. ביצוע העסקה, ככל שהצדדים יחתמו על הסכם מחייב שיאושר בידי הדירקטוריונים של ישראכרט והראל, יהיה כפוף לאישור האסיפה הכללית של ישראכרט וכן הרגולטורים השונים.
- רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
- ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן המבורגר, סגן יו"ר דירקטוריון הראל השקעות, המוביל את המהלך מטעם הראל מסר: "מזה זמן רב אנו שוקלים בקבוצת הראל מגוון מהלכים אסטרטגיים לשם גיוון מקורות הרווח של הקבוצה והוספת רגל פעילות נוספת לצד הפעילויות הקיימות והיציבות שלנו בענפי הביטוח והפיננסיים. שוק כרטיסי האשראי נבחן על ידינו לעומק מזה תקופה ארוכה ומכאן הצעתנו לדירקטוריון ישראכרט. בכוונתנו כי ישראכרט תמשיך ותפעל כחברה עצמאית ונפרדת, כשבמקביל נאפשר לה ליהנות מהניסיון העיסקי, האיתנות הפיננסית והמוניטין של הראל ובכך תוכל החברה להאיץ את תוכניות הצמיחה שלה.
"אנו בטוחים כי רכישת ישראכרט בידי הראל תעניק הצעות ערך טובות יותר לציבור בישראל, במיוחד ללקוחות פרטיים וכן לעסקים קטנים ובינוניים, ובכך תגביר הרכישה באופן ניכר את התחרות ביחס לאלטרנטיבות הקיימות במערכת הבנקאית ובשוק המימון החוץ-בנקאי. הראל השקעות הציעה לשלם בעבור ישראכרט פרמיה משמעותית של כ- 28% על מחיר השוק, מתוך תפיסה כי מדובר בעסקה אסטרטגית לטווח ארוך. מבנה המימון של העסקה טרם נקבע אך בשל חוסנה הפיננסי של הראל ויחסי הנזילות שלה, קיימות לה מגוון אפשרויות זמינות להשלמת העסקה. להראל השקעות קיימות יתרות נזילות בסך של כ-2 מיליארד שקלים בעוד החוב ברוטו שלה עומד על פחות מ-600 מיליון שקלים".
כך או אחרת, לאחרונה אישר דירקטוריון ישראכרט את תכנית ההתייעלות שתביא לחיסכון של 65-55 מיליון שקל לשנה. בהנחה שאכן זה יהיה הסכום, ישראכרט צפויה בהערכה גסה להגיע לרווח שנתי של 260-300 מיליון שקל. בהינתן המספרים הצפויים האלה, נראה שהעסקה (ככל שתצא לפועל) נעשית במחיר טוב מהזווית של הראל.
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 4.למה לחברת בטוח מותר לרכוש חברת אשראי ולבנק אסור ? (ל"ת)אדם אליוט 09/01/2023 14:52הגב לתגובה זו
- 3.dw 09/01/2023 11:54הגב לתגובה זולבעלי מניות הראל זו לא נראית עיסקה משתלמת במיוחד לקנות את ישראכרט לפי השווי הזה, בשונה ממשקיעי ישראכרט המבסוטים עד הגג.
- 2.חושי הארכי 09/01/2023 09:20הגב לתגובה זוההודעה של הראל הבוקר עושה נחת רוח ליורם נווה במלחמתו נגד אקירוב.
- 1.חברות הביטוח הופכות להיות דינוזאורים ששולטות בכל דבר (ל"ת)גבי 09/01/2023 04:43הגב לתגובה זו
- dw 09/01/2023 11:58הגב לתגובה זואת בעל מניות חברת הביטוח לא מעניין שהחברה קונה נכסים במחיר מפולפל. אותו מעניין שהמניה שלו תעלה וזה יקרה רק אם זו תעשה עסקאות אטרקטיביות. לקנות חברת כרטיסי אשראי לפי 2.5 מיליארד שקל לא נראית כמו עיסקה אטרקטיבית במיוחד, בהינתן אלטרנטיבות השקעה שיש כיום בשווקים. למה לא לקנות את בזן למשל, הנסחרת לפי שווי בדיחה של 4 מיליארד? נכון. זה לא סינרגטי. אז מה? אבל זו השקעה הרבה הרבה יותר טובה, כי בזן הולכת להרוויח מדהים השנה. מדהים. מחזיקי מניות הבנקים ראו תשואה יפה על השקעותיהם בשנים האחרונות, בין השאר הודות למכירת נכסים במחיר מכובד. מחזיקי מניות חברת ביטוח רואים את המניות שלהם מפגרות.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
