רשות המסים
צילום: רשות המסים

התירוצים של מעלימי המס: "לא ידעתי שצריך לרשום" וגם "פתחתי אתמול"

מה אנשים עוששם כאשר תופסים אותם מעלימים מס? מנסים להתחמק ולספר תירוצים מוזרים, במקום פשוט להודות שהם לא בסדר. כך קרה בביקורת של רשות המסים ברהט, תל שבע ושגב שלום - אלה התירוצים
נתנאל אריאל | (21)

רשות המסים והמשטרה מצאו כי 17 מתוך 25 עסקים שנבדקו בביקורת ניהול ספרים בתל שבע, רהט ושגב שלום בחברה הבדואית, העלימו הכנסות. 

על פי הרשות, בעל דוכן למכירת פירות וירקות ברהט לא רשם הכנסות של 3,250 שקל, והסביר "פתחתי רק אתמול ולא ידעתי שצריך לרשום בדוכן, יש לי עסק בתל שבע ושם יש קופה רושמת, התכוונתי לרשום בקופה שנמצאת בתל שבע".

עסק למכירת עופות ושחיטה ברהט נתפס שאינו רשום במערכת המס ובעליו לא מדווח על הכנסותיו. התירוץ שלו היה: "פתחתי לפני שלושה חודשים ולכן עדין לא מנהל ספרים". אלא שהשוטר שהתלווה למבקרי ניהול ספרים, אמר שזה לא נכון וטען שהעסק פתוח כבר הרבה זמן.

בעל מסעדה ברהט, שנתפס בכך שלא מדווח לרשות המסים כלל, השיב "אני כרגע בבדיקה של העסק, זה רק לטעימות". בעל דוכן למכירת ירקות ופירות בשגב שלום, שנמצא כי אינו מדווח לרשות המסים כלל, השיב כי "אני פתחתי רק אתמול. זה לא עסק, זה לתרומות".

מרשות המסים נמסר: "נמשיך להגביר את האכיפה בתחום הפשיעה הכלכלית, כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית, במטרה לחשוף ולמוטט את התשתית הכלכלית של מחוללי הפשיעה הפוגעים בתחושת הביטחון של האזרחים".

במקביל, בביקורת בעסק להשכרת רכבים וטיולי ג'יפים במצפה רמון, נמצא שהכנסות של 4,100 שקל משנת 2022 והכנסות של 2,400 של משנת 2021 לא נרשמו. בעל העסק תירץ ש"הפעילות בוצעה ביום שבת ושכחתי לרשום".

 

בביקורת שנערכה בעסק לתיקון ומכירה של צמיגים לרכב באופקים נמצאו 2 צ'קים של 1,820 שקל שלא נרשמו בספרי העסק. התירוץ? "אני אחפש את החשבוניות אולי אני אמצא אותן".

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    איציק 23/07/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל הם ביכלל לא יודעים מה זה חשבונית יפה מאוד כל עצמאי צריך לשלם מס
  • 17.
    מה זה פרסומת לפקידים? אכלתם את הראש עם סיפורים קטנים (ל"ת)
    דנה 09/06/2022 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אסי 08/06/2022 15:52
    הגב לתגובה זו
    חחח צוחקים עלינו בפנים. מדינה מושחתת. לכו תתפסו את הגנבים, המקורבים שלכם, נראה אתכם.
  • 15.
    אלכס 07/06/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
    עובדים של מס הכנסה זה אמאמה של המעלימי מס אבל על זה בחיים לא יהיה כתבה.
  • 14.
    בדואים מעלימים? אהיתי מעלים אותם! (ל"ת)
    לורנס 07/06/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    צדיק 04/06/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    לפי בתי העסק הניבדקים יותר מחמישים אחוז מעלימי מס זה בערך כלל המדינה
  • 12.
    רובין הוד אין דה הוד 04/06/2022 15:37
    הגב לתגובה זו
    פושטים על עסקים שלא דיווחו על 1800 שקל ?? בדיחה ... לכו לכרישים שלא מדווחים על 1,800,000 שקל ... אתם בזבוז של כסף של המיסים שאנחנו משלמים .. הזויים ועוד מתגאים בזה..
  • 11.
    תלמיד 04/06/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
    ידוע שחלקם נותנים שיעורים פרטיים בתשלום וללא קבלות.למה לא מתלבשים עליהם גם?
  • אני 05/06/2022 10:20
    הגב לתגובה זו
    או שבמקום להוקיר תודה אתה רוצה לסבך אותם? האמת, במקרה שלך הם נכשלו אז אני מבין למה אתה מרגיש שרימו אותך…
  • יפה בן 24/08/2022 16:44
    אתה בטח עוד אוכל חינם
  • 10.
    עמוס 04/06/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    מיליארדים העלמות מס מיליארדים הטבות מס מיליארדים הכרה בהוצאות ואיפה הזקנה במסדרון??
  • 9.
    בדיחה 04/06/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    חבל שהולכים על קטנים במקום ללכת על גדולים מה אתם מחפשים קטנות תלכו על חברות ביטוח, בתי השקעות, בנקים, חברות אשראי תבדקו את מס שלהם לפי הרווחים שלהם לא בטוח שהם משלמים מס כמו שצריך
  • 8.
    רוצי 04/06/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    קבלנים עם עשרות מליונים של קבלות מזויפות ופוליטיקאים גנבים שהעלימו מס ושיקרו כמו דרעי זה עם השיער הסגול כנופיית משפט הצוללות ועוד ועוד. יאללה הבאסטה העלימה 2000 שקלממש פיקנטי. אין לו רואה חשבון ועורך דין במליון שקל שיתחמן ויוציא אותו חלק.
  • 7.
    אזרח שמשלם מיסים 04/06/2022 06:57
    הגב לתגובה זו
    לא רק בדרום , בכל המגזר השוודי מעלימים מיסים .אצלהם זה לא חובה , זו המלצה בלבד
  • 6.
    משה 04/06/2022 06:53
    הגב לתגובה זו
    חזירים זה מה שאתם
  • 5.
    מתניה טיקטינסקי 04/06/2022 06:35
    הגב לתגובה זו
    גם התירוץ של רשות המיסים למבצעים הוא מצחיק.
  • 4.
    חן 02/06/2022 11:40
    הגב לתגובה זו
    68% אולי תנסו לבדוק עוד עשרות עסקים במקומות האלו. לדעתי אתם תשארו על אותו אחוז של מעלימים.... אם אתם מבינים את כוונתי
  • 3.
    דניאלה 02/06/2022 07:46
    הגב לתגובה זו
    ממילא ברהט יש פטור ממס עד סכום של 260000 שח..בניגוד לתושבי באר שבע..
  • 2.
    הזוייים 01/06/2022 16:57
    הגב לתגובה זו
    דורש הסבר דחוף על ה - 8 שלא נמצאו מעלימים -
  • רושמים כחוק ויש ספרים וקופות רושמות (ל"ת)
    יוסי כהן 01/06/2022 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מערכת המס 01/06/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    הסיכון עליך הרווח על הרשויות.הרווחת קנה זהב קוקטייל מט"ח.תמיר כאשר הדולאר גבוהה תקנה שטרלינג כשהדולאר נמוך תקנה יין יפני ככה כל שנה 7אחוז נטו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בגצ ביטוח לאומי

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.