מתחם שרונה
צילום: תמר מצפי

פרויקט שרונה בתל אביב - התאוששות גדולה אחרי האכזבה

מידאס שמחזיקה ב-33% מהפרויקט מדווחת על גידול משמעותי בפעילות הפרויקט ועלייה ל-NOI מתואם של 12 מיליון שקל; וגם - איך זה שעלות המימון גבוהה מהתשואה של דמי השכירות ולאן זה עלול להוביל?  
איתן גרסטנפלד | (2)

לפני עשור בערך, הציפיות היו בשמיים. פרויקט שרונה שמשלב משרדים וחנויות בחלקה הדרומי של הקריה (לשעבר), היה אמור להיות אחד האזורים המבוקשים ביותר. אלא שבפועל, הסתבר שביקושים אומנם יש, אבל לא כאלו גבוהים ולא בכל מחיר.

חברת מידאס 0% שהחזיקה בשליטה בחברת גני שרונה שמחזיקה ב-20 נכסים רובם משרדים, נאלצה בתחילת הדרך לדווח על הפסדים וירידות ערך במתחם. בהמשך, (לפני כארבע שנים) הפכה קרן ריט 1 0%  לבעלת השליטה בחברת גני שרונה עם רכישת 50% מהפעילות ומאז בשנים האחרונות היא מתאוששת. מלבד ריט1 ומידאס שמחזיקה ב-33% מהפעילות, החברות אמאר יועצים ואדלר חומסקי תקשורת מחזיקות כל אחת ב-8.5%.

במהלך השנה החולפת, טיפס שכר הדירה הדירה בפרויקט ל-186 שקל למ"ר, בהשוואה לכ-176 מיליון שקל בשנת 2020. במקביל, הצליחה החברה גם להגדיל את שיעור התפוסה בפרויקט ל-86%, לעומת שיעור תפוסה של 83% בעבר. זאתף בעיקר בשל העובדה שהאזור נמצא "במעגל הקורקינטים", האזור הכי מבוקש לחברות הייטק שחלק גדול מעובדיהם מגיע בקורקינט ובאופניים.

בשנת 2021, הסתכם ה-NOI המתואם (פוטנציאל ה-NOI) בכ-12 מיליון שקל, קפיצה לעומת הנתון התקופה המקבילה אשתקד, כ-8 מיליון שקל. בפועל הסתכם ה-NOI בכ-10.3 מיליון שקל, גידול משמעותי לעומת 7.7 מיליון שקל שנה קודם ו-8.7 מיליון שקל לפני שנתיים. 

מקור: דוחות החברה

הרווח התפעולי של החברה זינק ל-9 מיליון שקל, פי 6 מהרווח בשנה קודמת. אבל לחברה יש בעיה - מימון גדול ויקר. חלק גדול מההלוואה שלה בגין הנכסים היא צמודת מדד ונושאת ריבית של מעל 3%. המשמעות היא, שהמימון עלול להגיע לאזור ה-6%-6.5%. הנכס עצמו מניב תשואה של 4.85%, לעומת תשואה של 3.675% בשנה קודמת ו-4.025% לפני שנתיים, אבל במימון כזה יקר, ברור שעדיין יש בעיה. המימון היקר כבר מתבטא בספרים של מידאס, אבל בהינתן שהאינפלציה השנה תהיה גבוה מהאינפלציה בשנה שעברה, ההשפעה ב-2022 תהיה אקוטית יותר. מימון מתייקר מביא ככל הנראה גם להתייקרות שכר הדירה. זה מעגל האינפלציה שבעצם מלבה את עצמו.

מקור: דוחות החברה

למידאס, שני מגזרי פעילות מרכזיים, לאחר שמכרה לאחרונה את כלל פעילותה בבריטניה. התחום הראשון, הוא נדל"ן להשקעה בישראל, באמצעות ההחזקה בגני שרונה ובפרויקט שמצוי בשלבי הקמה בשם קריית השרון בנתניה. התחום השני, אליו נכנסה במהלך השנה החולפת, הינו תחום ייזום פרויקטים בתחום הבניה למגורים, למסחר ולמלונאות, במסגרתו היא מחזיקה בפרויקט הרברט סמואל ועזרא הסופר. במהלך השנה שעברה, השלימה החברה את  מכירת כלל החזקותיה בפעילות הפעלת מרכים מסחריים במגזר הערבי, לשותפתה רני צים, תמורת 70 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוסדי 27/03/2022 11:58
    הגב לתגובה זו
    ,תבדקו שוב את הדוחות כל החוזים צמודים למדד
  • 1.
    שכר הדירה צמוד גם הוא למדד... (ל"ת)
    אריאל 27/03/2022 09:40
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.