להעלות מסים או לא להעלות? זאת התשובה של יורם גבאי
דוח מינהל הכנסות המדינה פורסם השבוע על ידי הכלכלנית הראשית באוצר, בעניינן של 2019-2020. אנחנו כזכור נמצאים כבר במרץ 22'. "העדכון לשנה שאחרי יהיה שנטל המס, סך כל המסים הכולל, קצת עלה ב-2021 בעוד בערך 1% תוצר, שכן קצב עליית ההכנסות ממסים ב-21' היה גבוה מקצב הצמיחה הכלכלית", אומר יורם גבאי, ראש מינהל הכנסות המדינה המיתולוגי, אחר כך פעיל בשוק הפיננסי ומחבר הספר "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום". "ב-22', בקצב הצמיחה הנוכחי וקצב גידול ההכנסות ממסים הנוכחי, אני מניח שנטל המס יישמר. הצמיחה בשנת 21' היתה אדירה אבל קצת מתמתנת ב-22', וממילא גם קצב גידול ההכנסות ממסים יתמתן".
- למה מצד אחד נטל המס הכולל בישראל הוא בינוני, קצת נמוך מממוצע המדינות המפותחות, אבל הציבור, אנחנו, מרגישים עול מסים כבד במיוחד?
גבאי: "זה נובע מהרכב המסים בישראל. במס הכנסה, כולל ביטוח לאומי ומס בריאות - שיעור המס על יותר מ-60% מהאוכלוסייה הוא אפסי. קטן מאוד, שכן 50% משתכרים מתחת לסף המס ומשלמים סכומים נמוכים מאוד, ביחס לעולם, לביטוח לאומי ומס בריאות".
- ומעמד הביניים?
- "מי שמשתכר מ-15,000 שקל ברוטו ומעלה שיעור המס השולי שלו עולה למעשה ל-43% ובתוספת הפרשות החובה לפנסיה זה מתקרב ל-50%. למעשה על כל 100 שקל שמרוויח זה שבתלוש שלו מעל 15,000, הוא משלם 50% מס. זה כולל כאמור מסי הכנסה והפרשות חובה לפנסיה, ביטוח בריאות, ביטוח לאומי. מכאן, שבהשוואה בינלאומית המס שהמעמד הבינוני והבינוני-מבוסס בישראל משלם הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח, כולל מדינות צפון אירופה. זה נכון עד להכנסה של 45,000 שקל, שאז המס מגיע ל-47% מס שולי ועוד 6%-5% הפרשות חובה לפנסיה. גם זה הכי גבוה בעולם. בנוסף יש אצלנו גם מס יסף להכנסות גבוהות במיוחד שמתייחסות למאיון מאוד עליון".
"יותר מ-2 מיליון מהם משלמים מס אפסי אם בכלל. 1-1.5 מיליון משלמים מס ישיר כבד, ולכן הם מרגישים עול כבד. בקבוצה הזו נמצאים רוב אנשי המקצוע פרט לעובדים סוציאליים, מורים ואולי מקצועות נוספים, בגילאי 35 ומעלה. מדובר באנשי שירות המדינה בדרגות ביניים ומעלה, הפיננסים, הביטוח, הייטק, אקדמיה, בריאות – כל הרופאים נמצאים שם אבל אנשי המקצועות הרפואיים האחרים – פחות".
- אז הלחץ הכבד הוא על 1.5 מיליון עם מס שולי כבד.
- מי נהנה ממס נמוך?
- אומרים שזה מחיר הצמיחה ופיתוח מפעלים בפריפריה.
- אצלנו יש גם עול כבד של מסים עקיפים.
- בישראל יש פטור ממע"מ לירקות ופירות.
- כאשר דוח האוצר מצהיר שנטל המס בישראל נמוך ביחס ל-OECD האם זו הכנה פסיכולוגית להעלאות מס מתוכננות?
- אבל כמעט כל שנה מספרים שמגויסים עוד ועוד שוטרים.
- חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- אז כן עוד מסים או לא?.
"קצב עליית רמת החיים בצריכה הפרטית עולה במהירות אבל השירותים הציבוריים-ממשלתיים שאנחנו מקבלים בירידה, ולכן יש היגיון במדיניות שתעלה במידה מסוימת את ההכנסות ממסים".
- איך תבטיח שההעלאות האלה לא ייבלעו בתוספות שכר לאותו מעמד בינוני-גבוה?
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
