יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל מגיש טיוטה להסדרת הסחר במטבעות דיגיטליים: "מהווה סיכון להלבנת הון"

במסגרת הטיוטה יחוייבו הבנקים לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות בנוגע להעברות הכספים. כמו כן נקבע כי אותם בנקים ידרשו לברר את מקור הכסף ששימש לרכישת המטבע הוירטואלי, וכן את המסלול אותו ביצע עד להפיכתו בחזרה למטבע פיאט

תומר אמן | (1)

על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים פרסם היום טיוטת חוזר העוסק בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הנובע ממתן שירותי תשלום ללקוחות אגב פעילות שמקורה במטבעות וירטואליים. 

בהתאם לטיוטת אסדרה זו, התאגידים הבנקאיים יידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים בשים לב לגישה מבוססת סיכון ולזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי.

במקרים בהם נותן השירות קיבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושחל על פעילותו צו איסור הלבנת הון, יידרשו התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו ולא יתאפשר לקבוע סירוב גורף למתן השירות.

כמו כן נקבע כי התאגידים הבנקאיים ידרשו לברר את מקור הכספים ששימש לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעבר המטבע הווירטואלי ממועד רכישתו ועד להמרתו למטבע פיאט והפקדתו בחשבון בתאגיד הבנקאי. 

לראיית בנק ישראל, הפעילות במטבעות וירטואליים הינה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. יחד עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות.

נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח אחר נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה חונקת 10/03/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    אפשר לעקוב ואפילו די בקלות אחרי כל הרכישות של ביטקוין אתריום ומטבעות גדולים אחרים . זה לא אנונימי ולא נעליים מפחדים לא מהלבנה ולא מהעלמת מס מפחדים שיאבדו שליטה בגלל שהפיאט יהפוך ללא רלוונטי וזה יקרה זה כבר קורה ברוסיה למשל
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.