יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל מגיש טיוטה להסדרת הסחר במטבעות דיגיטליים: "מהווה סיכון להלבנת הון"

במסגרת הטיוטה יחוייבו הבנקים לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות בנוגע להעברות הכספים. כמו כן נקבע כי אותם בנקים ידרשו לברר את מקור הכסף ששימש לרכישת המטבע הוירטואלי, וכן את המסלול אותו ביצע עד להפיכתו בחזרה למטבע פיאט

תומר אמן | (1)

על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים פרסם היום טיוטת חוזר העוסק בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הנובע ממתן שירותי תשלום ללקוחות אגב פעילות שמקורה במטבעות וירטואליים. 

בהתאם לטיוטת אסדרה זו, התאגידים הבנקאיים יידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים בשים לב לגישה מבוססת סיכון ולזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי.

במקרים בהם נותן השירות קיבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושחל על פעילותו צו איסור הלבנת הון, יידרשו התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו ולא יתאפשר לקבוע סירוב גורף למתן השירות.

כמו כן נקבע כי התאגידים הבנקאיים ידרשו לברר את מקור הכספים ששימש לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעבר המטבע הווירטואלי ממועד רכישתו ועד להמרתו למטבע פיאט והפקדתו בחשבון בתאגיד הבנקאי. 

לראיית בנק ישראל, הפעילות במטבעות וירטואליים הינה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. יחד עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות.

נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח אחר נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה חונקת 10/03/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    אפשר לעקוב ואפילו די בקלות אחרי כל הרכישות של ביטקוין אתריום ומטבעות גדולים אחרים . זה לא אנונימי ולא נעליים מפחדים לא מהלבנה ולא מהעלמת מס מפחדים שיאבדו שליטה בגלל שהפיאט יהפוך ללא רלוונטי וזה יקרה זה כבר קורה ברוסיה למשל
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.