אמזון
צילום: Christian Wiediger unsplash

AWS שווה בנפרד כמו כל אמזון? סיטיגרופ מסבירים למה לא יהיה פיצול

המשקיע האקטיביסט דן לואב טוען שאמזון נסחרת בחסר כל עוד חטיבת הענן לא מפוצלת ממנה. לפי בנק ההשקעות זו "פרת המזומנים" שמממנת את שאר ההרפתקאות וההתרחבות. 56 חברות דיווחו על פיצולים אשתקד: IBM, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ג'נרל אלקטריק, טושיבה ועוד
איתי פת-יה | (1)

בשנה האחרונה ענקית המעבדים  INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES (IBM) פיצלה ממנה את חברת שירותי ה-IT KYNDRYL HOLDINGS (סימול: KD), קונגלומרט המדיה Vivendi הנפיק את חברת המוזיקה הגדולה בעולם יוניברסל מיוזיק,  GENERAL ELECTRIC (GE) עלתה על מסלול לפיצול לשלוש חטיבות שתסחרנה בנפרד,  JOHNSON & JOHNSON (JNJ) מקדמת פיצול של פעילות מוצרי הצריכה וכך גם  GLAXOSMITHKLINE PLC (GSK) עם חטיבת הבריאות, באסיה תמצאו את טושיבה שלקראת פיצול ואצלנו בארץ את תפוגן שבשליטת קרור 0.12% הבורסאית שבדרך ואת טראלייט -2.98% של מנורה מב החז -7.48% שכבר אחרי. לפי נתוני Dealogic ב-2021 היו 56 חברות שהודיעו על פיצול פעילותן. המשקיע האקטיביסט דן לואב (אינטל, דיסני, נסטלה) מסתכל על הנתון הזה ושואל: למה לא  AMAZON (AMZN) - ולמה לא עם פעילות הענן שלה AWS (Amazon Web Services)? בבנק ההשקעות סיטיגרופ עונים לו בדיוק למה לא.

קרן הגידור של לואב, Third Point שלחה מכתב למשקיעיה בו טענה שענקית הטק והאי-קומרס נסחרת בחסר כשחבוי בה ערך רב הרבה יותר אם מסתכלים על השווי של חלקיה בנפרד. לואב אולי כתב זאת למשקיעים, אבל לפי סוכנות הידיעות רויטרס, בשונה מצעדים שנקט מול חברות אחרות בהן השקיע – לא הפציר באמזון לקדם מהלך שכזה. ת'ירד פוינט אינה קרן הגידור היחידה שמושקעת באמזון וחושבת ש-1.55 טריליון דולר (שווי שוק נוכחי) אינו סכום מייצג – ושרק חטיבת הענן יכולה להגיע לבדה לשווי דומה אם תונפק.

ההיגיון מאחורי פיצול פעילות הוא שלעתים אחד החלקים הרווחיים יותר בחברה "סוחב על גבו" חלקים אחרים, רווחיות פחות או מסוכנים יותר, ולכן המשקיעים מתמחרים את החברה כולה בסכום נמוך יותר. במקרים כאלה, פיצול שזוכה לשווי שוק גבוה יותר עוזר לחברה לצמוח, שכן בהנפקה היא מגייסת כסף רב מהציבור, וכן לאחר תחילת המסחר בה קל לה יותר לצאת לגיוסי הון נוספים, לפי שער גבוה יותר – וכך המחזיקים הקיימים מדוללים פחות. ב-2020 דווח מצד 21 חברות על מהלכי פיצול וב-2019 המספר עמד על 47.

לצד פעילות האי-קומרס, הענן והסטרימינג (וידאו ומוזיקה) לאמזון יש לא מעט הרפתקאות, אולי הבולטת בהן היא זו בתחום המזון. אמזון קנתה את רשת מזון הבריאות הול פודס ב-14 מיליארד דולר, הקימה את הסופרמרקטים האוטונומיים Go ועוד פעילויות כמו Fresh ו-Prime Now. בשוק יש שמותחים ביקורת על החדירה הלא מוצלחת, בהתחשב בנתחי השוק הלא מרשימים שאמזון תופסת. באחרונה דיווחה כי תפתח חנויות ביגוד שאמורות להיות חדשניות. כמו כן, גם הכניסה עם פעילות האי-קומרס הוותיקה לאזורים גיאוגרפים חדשים יחסית מצריכה תשומות ומכבידה על השורה התחתונה.

דוחות אמזון לרבעון הרביעי של 2021 הציגו הכנסות בסך כ-137 מיליארד דולר – כ-13% מהסכום הגיע מחטיבת הענן שהכניסה כ-18 מיליארד דולר. בעוד שכלל ההכנסות צמחו בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020 בשיעור של 9%, AWS צמחו ב-40%.

מייקל כגן, ראש מחלקת ייעוץ ההשקעות של סיטיגרופ בצפון אמריקה סבור ש"בשונה מתעשיות שבהן לחברות עשויים להיות כמה עסקים שבבירור אין קשר ביניהם, או שיש להם פרופיל כלכלי וצרכים הוניים שונים מאד, לחברות טק גדולות יש גישה גדולה להון וכן לעסקים שטרם הגיעו לבשלות. כתוצאה מכך, הזדמנויות להציף ערך למשקיעים לטווח הארוך באמצעות פיצול הן דבר פחות מובן מאליו עבורן, גם מבחינה פיננסית וגם מבחינה תפעולית".

עוד הוא אומר שענקיות טכנולוגיה נוספות שמייסדיהן הם גם עדיין בעלי השליטה בהן לא צפויים להכנע ללחצים לקדם פיצולים בחברה. "כשהשליטה בזכויות ההצבעה נמצאת עדיין אצל המייסדים, הדבר מביא גם למחיצה ובידוד של הדירקטוריונים וההנהלה מהשפעה משמעותית או אקטיביזם של בעלי מניות, שהם עודם גורם המפתח למקרים של פיצול בחברות נסחרות".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיקומרס הוא ה"מעבדה",שדוחפת את שרותי הענן (ל"ת)
    טורבו 23/02/2022 22:00
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.