על נובה ואנקוסיס: עסקה קטנה - פוטנציאל גדול
חברת בקרת ייצור השבבים נובה 0.74% הישראלית קפצה שלשום בוול סטריט ב-6%. מי שהייתה שווה קודם לכן 3.7 מיליארד דולר, דיווחה על עסקה של 100 מיליון דולר, וקיבלה תוספת של 220 מיליון דולר לשווי. המשקיעים הבינו – זוהי הצפת הערך המסתמנת בעסקה, ואת הסכום הזה מיהרו "להדביק" לשווי הקודם. פרונט-אנד, בק-אנד – כמידת הטכניות של המונחים האלה כך נדמה גודל הפוטנציאל. עתה סמנכ"ל הכספים של החברה, דרור דוד מתראיין לביזפורטל ומוריד את המונחים לקרקע, כשהוא מתאר תוספת של עשרות מיליוני דולרים למכירות השנתיות, והשפעה חיובית על הרווח למניה Non-GAAP כבר בשנה הראשונה להשלמת העסקה.
עוד לפני הדברים, קצת על המתמטיקה: השוק נתן מכפיל 8 לנובה על מכירות חזויות של כ-470 מיליון דולר בשנה הבאה. דוד יסביר לנו עוד רגע שאנקוסיס אותה קנו מכרה ב-30 מיליון דולר בשנה האחרונה. אם נחיל את אותו מכפיל עליה ונניח שתחת הבית החדש המכירות תצמחנה ל-40 מיליון, אזי שהמכפיל אמור לשקף הכנסות בעתיד של כ-320 מיליון דולר. מכך הפחיתו את סכום הרכישה, מאה מיליון דולר – והרי לכם הצפה בסך 220 מיליון דולר. היא כאמור התוספת לשווי אתמול.
מנגד, קיימת האפשרות כי המכפיל שנתנו המשקיעים לנובה מראש הניח מיזוג, שכן בחברה אמרו כי 300-350 מיליון דולר שבקופה יוקצו למטרה זאת. ואולם, המשקיעים לא ידעו שנובה תקנה חברה צומחת ורווחית – כפי שקרה בסוף. בצד הדברים מעניין להזכיר כי היום במונחי שווי שוק החברה נמצאת במקום ה-15 בבורסת תל אביב, בעוד לפני שש שנים לא נכללה אפילו ב-120 החברות הגדולות כאן.
"הרכישה הקודמת שלנו הייתה ב-2015 ובסכום של 50 מיליון דולר. תחום הסמיקונדקטור אינו כזה שמתאפיין ברכישות סדרתיות מדי רבעון או שנה", כך מזכיר דוד, בפתח הראיון. "הפיתוחים של נובה משמשים כיום בעיקר את שלב הפרונט-אנד בהליך ייצוב השבבים. שבבים 'נבנים' כידוע על גבי פרוסות סיליקון, והפרונט-אנד הוא החלק בתהליך שבו לוקחים את הסיליקון ומרכיבים עליו את הצ'יפים", הוא מפרט.
- על הבמה באיטליה: אסיא מנסה להחזיר את המומנטום לאיטורו
- אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנקוסיס אותה רכשנו פועלת בתחום הבק-אנד – שהוא החיתוך של הסיליקון עם הצ'יפים, אריזתם והוספה של רכיבים נוספים. בעוד שאצלנו הרוכב המכריע של המכירות הוא בפרונט-אנד, באנקוסיס רק לאחרונה התחילו למכור במקטע זה, ואצלם הרוב הוא הבק-אנד. השילוב איתם יאפשר לנו את הגישה ללקוחות שלה, ונצטרך לבחון אילו מוצרים וטכנולוגיות בדיוק נציע להם".
יש לקוחות שצריכים גם טכנולוגיות לפרונט-אנד וגם לבק-אנד? כלומר, תוכלו להרחיב את סל השירותים לכל לקוח ולקוח קיים של נובה?
"עד לפני 5-7 שנים לא היו כאלה והייתה הפרדה. היום גם לקוחות פורנט אנד שלנו כמו TSMC , אינטל ומיקרון פעילים בפאבים (מתקני יצור שבבים – א.פ) שלהם גם במקטע הבק אנד ברף הגבוה. אבל אלה אולי חמישה לקוחות מתוך הלקוחות שלנו. התהליך הזה מכונה Advanced Packaging".
ואם לצלול לרמה הטכנית, במה מדובר?
"אז יש מקרים בהם אריזת הצ'יפ פשוטה מאד, אך במקרים אחרים היא מורכבת – למשל כשמחברים מצלמה לצ'יפ, מחברים צ'יפ לוגיק לצ'יפ זיכרון. את זה עושים כדי לייצר יותר פרפורמנס מהצ'יפים מאשר במצב הרגיל שלהם. חיבור כזה יכול להפחית את צריכת החשמל ולשפר ביצועים. החיבור חוסך חיבור ארוכים דרך לוחות PCB (אותם משטחים בגוון ירוק עליהם מורכבים צ'יפים – א.פ). לקוחות הפרונט אנד התחילו כאמור לעסוק בזה בעצמם".
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אז אתה אומר שיש לקוחות פרונט אנד ספורים שאפשר למכור להם טכנולוגיות לבק אנד. מה לגבי ההיפך? תוכלו למכור ללקוחות אנקוסיס את פתרונות הפרונט אנד שלכם?
"לא. אין לקוחות שצריכים פתרונות פרונט אנד שאנחנו עוד לא מוכרים להם".
מה עוד תוכל לספר על החברה? כבר יש לה מכירות? היא רווחית? צומחת?
"היא התחילה מכירות לפני כמה שנים, היא צומחת מהר יותר מהשוק וכבר הגיעה לרווחית – לכן אנחנו צופים שכבר בשנה הבאה היה ותושלם העסקה נציג תוספת לרווח Non-GAAP למניה".
מה מבין השווקים הוא הגדול יותר?
"השוק של הפרונט אנד בהגדרה גדול יותר - באזור 1.3 מיליארד דולר בשנה. שוק הבק אנד בפוטנציאל הוא 200 מיליון דולר בשנה כיום ותוך 3-4 שנים עתיד לצמוח ל-300 מיליון דולר".
כלומר צמיחה של 100 מיליון דולר תוך ארבע שנים. ואתם קניתם רק את אחת החברות בתחום הזה – מה אנחנו יכולים להניח על התוספת למכירות?
"הרכישה בוצעה במכפיל 3 על הכנסות. כלומר היקף המכירות הוא כ-30 מיליון דולר בשנה האחרונה. כאמור אנחנו מאמינים ששיעורי הצמיחה יהיו מעבר לשוק ואם נצליח להאיץ עוד את המכירות הודות לחיבור איתנו הדבר יביא לתרומה משמעותית למכירות של נובה. אם היום נובה מוכרת ב-400 מיליון דולר בשנה, אז גם 30 מיליון דולר שהופכים ל-50 או 60 הם תוספת יפה".
ומכך מה אנחנו למדים על הנתח שלה בשוק הבק-אנד?
"אנקוסיס היא מובילת שוק עם נתח של יותר מ-50%. יש שתי מתחרות עיקריות, האחת בארצות הברית והשנייה ביפן".
מה בעניין העובדים שלה? אתם קונים פה גם טכנולוגיה וגם צוות?
"זו חברה עם מעל 100 עובדים, רובם ממוקמים בשטוטגרט שבגרמניה והכוונה של נובה היא להגדיל את אנקוסיס, להשקיע בטכנולוגיה ולהצמיח אותה. בכח האדם לא נבצע תהליכי התייעלות. המקום לסינרגיה הוא אולי במובן הזה שאם שתי החברה מחזיקות למשל משרד בטאיוואן או קוריאה ניתן להתייעל".
עוד קודם לרכישה, לפני מספר חודשים הצבתם יעד של הכנסות אורגניות בסך חצי מיליארד דולר עד 2024. האיחוד של תוצאות אנקוסיס יכנס בתוך ההגדרה "אורגני" בהמשך. מה לגבי היעד?
- 4.למה המניה יורדת , אם הכל דבש? 21/11/2021 20:55הגב לתגובה זולמה המניה יורדת , אם הכל דבש?
- 3.דויד 20/11/2021 19:13הגב לתגובה זויש כמה מונחים ארכאיים שנח להתעלם מהם , רווחיות אמיתית תזרימית , מכפיל הרווח הנקי ברבעון / בשנה , חלומות פז ,בסוף הכל חוזר לקרקע המציאות
- 2.נתי 19/11/2021 21:22הגב לתגובה זואת תשומת הלב קיבלתי פה בביזפורטל. ומאז, הכל היסטוריה. " שימו לב לחברה הקטנה שעברה מהפסד לרווח" זו היתה הכותרת.
- 1.דניאל 19/11/2021 19:03הגב לתגובה זולמה לא מחלקים דיבדנטים
- מאיר 20/11/2021 20:01הגב לתגובה זותבדוק מי החברות שנותנות דיבידנד ותבין.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אינטל נזכיר פועלת בשני תחומים - הראשון פיתוח שבבים והשני ייצור שבבים. ככל שהממשל דחף יותר לייצור עצמאי של שבבים כך החברה הפכה למוטה יותר להשקעות בייצור שבבים. היא קיבלה ועדיין מקבלת סובסידיות מאוד גדולות, ולמרות זאת היא לא מגיעה לרווחיות. ההיפך - ההפסדים לא ירדו ברבעונים האחרונים והיא לא מגיעה ללקוחות חדשים.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
המצב בייצור מעורר דאגה כשבמקביל החברה מפטרת בהיקף המוני (סבב שני גדול של פיטורים - גם בארץ). המנכ"ל החדש, בו טאן הכריז כי הייצור יתקדם לפי קצב השגת הלקוחות. כלומר, לא עוד בזבוזים והשקעות לפני שיש קונים למוצרים. וכך בעצם התחום שהיה אמור להוביל את החברה, נמצא בסוג של "הולד". מתקדמים, אבל לאט. בתחום השני - הפיתוח ששם אינטל היתה מובילה עולמית עד לפני כעשור, נעשו צמצומים ורה ארגון ובעיקר נסיונות של ההנהלה הבכירה לשטח את הפעילות, כך שלא יהיו דרגי ביניים ומנהלים רבים שבעצם הופכים את החברה לשמנה, לא יעילה ולא גמישה. המטרה של בו טאן שהפיתוח יהיה ויראה כמו בחברות סטארט אפ - מהיר, גמיש, בלי מעמדות ובירוקרטיות.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.