מדדי המניות בוול סטריט גבוהים, אבל התוצאות של החברות ברבעונים הקרובים יהיו טובות
שרודרס חברת ניהול הנכסים הבריטית צופה שריבית ארה"ב תעלה בסוף 22'; המלצה על סחורות, בריטניה ויפן; צמצום הרכישות של הפד יחל ברבעון הרביעי של השנה; ריבית אג"ח אומנם תרד ותשפיע לרעה על שוק המניות, אבל התוצאות החזקות של החברות יחזיקו את השוק
פירמת ניהול הנכסים הבריטית שרודרס צופה כי צמצום תכנית רכישת הנכסים של הפדרל רזרב בארצות הברית, מהלך המכונה "טייפר טנטרום", יחל כבר ברבעון הרביעי של השנה. עוד מעריכים בשרודרס כי העלאת הריבית ע"י הפד תעשה בסוף 2022. בפרסומים קודמים, מוקדם יותר השנה, בשרודרס העריכו כי צמצום התכנית יקרה ברבעון השני של 2022 והעלאת הריבית תבוצע ב-2023.
לפי הסקירה שמפרסם הכלכלן הראשי של שרודרס, קית' ווייד, באיחוד האירופי ישמרו על רמת הריבית הנוכחית הן השנה והן בשנה הבאה, וביפן אינם צופים עלייה של רמות האינפלציה ומכאן תכנית רכישת הנכסים של הבנק המרכזי במדינה אינו צפוי להצטמצם – אלא אולי דווקא להתרחב במידת הצורך.
עוד נכתב כי תחזיות הרווחיות החזקות שיפרסמו החברות הנסחרות, וכן תוצאות טובות שיציגו בפועל בדוחותיהם הרבעוניים יקזזו את השפעת העלייה בתשואות על אגרות החוב. בשרודרס נותנים משקל יתר בתיק להשקעה במניות, שכן ההזדמנויות בנכסים אחרים, הלוואות למשל, מוגבלות יותר. עוד הם ממליצים לגדר את הסיכון שבאגרות החוב בעלות התשואות הגבוהות יותר באמצעות השקעה בסקטור הפיננסים.
בתוך שוק המניות, המלצת הפירמה היא על חברות אירופאיות, בריטיות למשל, כשהם צופים ריבאונד של המשק בעקבות הגברת קצב ההתחסנות בצד התמריצים הממשלתיים. "אנו מאמינים שגם שוק המניות היפני בעמדה טובה לצמוח מההתאוששות הסחר הגלובלי בהתחשב בחשיפה באמצעותו למגזר התעשייה. אנו עדיין בדעה חיובית לגבי אזור הפסיפיק ויפן בתוכו", כותב ווייד.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לשוק המניות האמריקאי, לגביו כותבים בשרודרס כי רמות התמחור גבוהות מבחינה היסטורית, וכן בהשוואה לשווקים המקבילים. הערכות השווי של השוק הבריטי מנגד דווקא אטרקטיביות בעיניו ומחזוריות השוק גם כן היא יתרון לדבריו. גם בשווקים המתפתחים מאתרים בשרודרס תמחור מעניין, ועוד הם מציינים כי חולשה של הדולר תספק להם רוח גבית.
"הפכנו שליליים לגבי אג"ח בדירוג השקעה בארה"ב בשל הערכות שווי יקרות מאוד", כותבים בפירמה. בגזרת האג"ח הממשלתי, הם מחזיקים בעמדה שלילית לגבי אלה של השווקים המפותחים ובעמדה ניטרלית לגבי האגרות הממשלתיות בשווקים המתפתחים הנקובות במטבע מקומי – מנגד על אלה שנקובות בדולרים העמדה של שרודרס חיובית, אך יש להיות בררנים מאד לדבריהם, בתלות בשערי החליפין הרלוונטיים.
"בהתחשב בהתאוששות החזקה בצמיחה העולמית, אנו שומרים על עודף המשקל שלנו כלפי סחורות. נכס זה מציע גם הגנה מסוימת מפני אינפלציה מונעת עלויות", נכתב בסקירה. בין היתר מדובר בנפט, חשיפה למגזר החקלאי וכן למתכות תעשייתיות – על אף הביקושים היורדים לאחרונות בסין. המלאים הנמוכים כיום של מתכות אמורים לפי שרודרס לתמוך במחיריהן. לגבי מתכות יוקרה העמדה ניטרלית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"הסיכון הגדול ביותר לתפיסה המקרו-כלכלית המרכזית שלנו הוא תרחיש שבו יש עלייה חזקה מהצפוי בצמיחה. גם האינפלציה עולה בחוזקה, והמדיניות המוניטרית מתהדקת וגורמת לירידה משמעותית בפעילות הכלכלית בשנה הבאה", מוסיפים בשרודרס.
- 4.מישעלי 21/07/2021 22:54הגב לתגובה זובגדול השוק המערבי טוב ויהיה חיובי אבל כולנו יודעים שהוא מיצא את עצמו והכי טוב שידרוך במקום כי לא הגיוני שימשיך בעליות דבר שיגרום לעצבנות ולאיבוד שליטה אצל משקיעים אז שווה לראות אם זה מה שיהיה
- 3.יחזקאל 21/07/2021 21:47הגב לתגובה זותמיד יש תמימים שלא מבינים את זה
- 2.תום 21/07/2021 13:13הגב לתגובה זובעיקר המניות הגדולות
- 1.קליין 21/07/2021 12:26הגב לתגובה זוההשקעות של ממשל ביידן בתשתיות תביא שיפור ברווחיות ובתעסוקה.לכן הוול סטריט עדיף על אירופה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
