כפי שהערכנו – ננו משתמשת בכסף שגייסה לרכישת חברה
מניית ננו דיימנשן עולה 4.2% לאחר שהחברה דיווחה היום על כך שחתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת DeepCube – העוסקת בפיתוח אלגוריתמים לשיפור תוכנות למידת מכונה שקיימות כיום. ננו צפויה לשלם כ-40 מיליון דולר במזומן עבור הפעילות ו-30 מיליון דולר במניות, החברה, משום מה החליטה שלא לדווח על ההכנסות או הרווחים של הפעילות הנרכשת – ככל שיש כאלה.
חברת ננו דיימנשן הפכה לפני כשנה ליעד עבור סוחרי הרובינהוד למיניהם לאחר שנמחקה ממסחר בבורסה הישראלית ונשארה להיסחר בוול סטריט, אותם סוחרים הקפיצו את מחיר המניה ב-1,500% - זאת ללא כל שינוי בפעילות העסקית של החברה. אבל מה שעולה על כלום, סופו שירד והמניה ירדה כבר 60% מהשיא שלה. אך החברה הייתה חכמה, ושלא כמו חברת גיימסטופ שלא ניצלה את העלייה במחיר המניה שלה לגיוס כסף; ננו דיימנשן כן ניצלה את העלייה במחיר המניה שלה לגיוס כסף וגייסה 1.5 מיליארד דולר בשערי שיא.
עקב הגיוסים שלה, השווי שלה כיום (1.7 מיליארד דולר) אינו רחוק מאוד מקופת המזומן שלה ואין ספק שיש בחברה מרגי'ן אוף סייפטי די גדול שהוא כמעט כמו כל השווי שוק שלה. חשוב להדגיש כי בכל זאת, בשנת 2020 הכנסות החברה נחתכו ביותר מחצי בהשוואה ל-2019 והיא חברה שעד כה הייתה הפסדית כאשר בשנת 2020 ההפסד עלה ל-32 מיליון דולר (18.8 מיליון דולר בנטרול תגמול מבוסס מניות), בהשוואה להפסד של 15 מיליון דולר בשנת 2020.
- 6.שלומי 21/04/2021 10:08הגב לתגובה זוהמנכל מצהיר מדצמבר שהגיוס של הכסף נועד בין היתר לרכוש חברה נעזוב את זה שהם הצהירו על התקשרות עם חברה באירופה שתעזור להם בתחום מעבר לכך גיוס של מנהל שיהיה אחרי על תחום הM & A. שורה תחתונה, אתה ממש לא נביא כמו שאתה אומר.. הכתובת הייתה על הקיר וזה רק מראה כמה אתם אתר בדיחה. עלק "כפי שהערכנו".
- 5.רוברט 20/04/2021 22:15הגב לתגובה זונוכלים ! פראיירים לא מתים רק מתחלפים ! אספה ממכם מיליארדים, קונה חברה ב 40 מיליון דולר, פלוס 30 מיליון במניות שדיללו כבר כמה פעמים, ועולה 6-7 אחוז, הזוי !
- 4.זו חברה של תרמיות. העסקה האחרונה היא עם נושאי משרה 20/04/2021 20:04הגב לתגובה זוזו חברה של תרמיות. העסקה האחרונה היא עם נושאי משרה בחברה.מעבר לכך המייסדים שלה עובדים גם בחברה נוספת ושותפים של הנוכל שהביא לפשטות רגל של המימד החמישי
- 3.אנונימי 20/04/2021 19:11הגב לתגובה זואז אתה אומר שכל הרכישה הזו אין לה שום משמעות עיסקית?
- 2.רון 20/04/2021 18:54הגב לתגובה זובארץ , בושה...
- 1.דניאל 20/04/2021 17:59הגב לתגובה זוהקיאה כבר 60% מאמצע פברואר העיקר יש כסף לשכר ובורקסים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
