גיימסטופ
צילום: Google Street View

נגמר המשחק למנכ"ל גיימסטופ - יעזוב את תפקידו עד יולי

ייתכן מאוד שהעזיבה קשורה לבעל המניות הגדול ביותר בחברה שדורש שינוי מסיבי בפעילות שלה, החברה לא הייתה רווחית גם לפני הקורונה ולפני כמה ימים הודיעה על פירעון הלוואות בריבית נשך שנטלה במהלך משבר הקורונה
גלעד מנדל |

חברת גיימסטופ (סימול: GME) דיווחה היום על כך שמנכ"ל החברה, גורג' שרמן הודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל ומתפקיד נשיא החברה והוא יישאר כדירקטור ללא תשלום - זאת לאחר ההתפטרות של חלק ניכר מדירקטוריון החברה. במסגרת ההתפטרות שלו, הוא הודיע כי "יוותר על התגמול המנייתי של שנת 2020" – ממש חוכמה גדולה בהתחשב בכך שלפי השנה הקשה שעברה על החברה ותוכנית התגמול של החברה, הוא ממילא לא אמור לקבל תגמול כל שהוא.

 

ייתכן מאוד שההתפטרות הייתה שלא מרצון שכן מאז אוגוסט האחרון, איש העסקים ריאן כהן רכש מניות של החברה עד שהגיע לאחזקה של 13% ובכך הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. על פי הדיווחים ריאן מתכנן לבצע שינוי מסיבי בחברה שעוסקת במכירת משחקי ווידאו ומכשירי אלקטרוניקה, שינוי שיכלול בין היתר מעבר ממכירת מוצרים בחנויות פיזיות למכירת מוצרים אונליין דרך אתר אינטרנט.

 

גם לפני הקורונה, חברת גיימסטופ לא הייתה בדיוק דוגמא מופתית מהבחינה הניהולית כאשר בשנת 2019 החברה הייתה הפסדית, גם בנטרול הוצאות חד פעמיות ובלתי מוחשיות ובשנת 2018 החברה הייתה בקושי רווחית. כאשר שלוקחים חברה שמנוהלת לא נכון ועיקר הכנסותיה נובעות מחנויות פיזיות שאינן מוגדרות חיוניות ומשלבים גם את משבר הקורונה – זה מתכון לאסון. בשנת 2020 החברה רשמה בנטרול הפחתות חד פעמיות של מוניטין ורווח חד פעמי בגין מימוש נכסים הפסד של יותר מרבע מיליארד דולר.

 

לאחר ההפסד והקשיים התזרימים שהחברה נכנסה אליהם בעקבות ההפסדים  – משקיעים רבים ביצעו פעולת מכירה בחסר (שורט) על מנת להרוויח מירידת המנייה. ואז הגיע הסיפור המפורסם של עוקבי רדיט שהזניקו את מחיר המניה, גרמו לשורט סקוויז והעלו את מניית החברה במאות רבות של אחוזים. אגב, עובדה מעניינת ואף מעוררת תמיהה לגבי החברה היא שבניגוד לחברות אחרות בקשיים שאותם עוקבי וול סטריט הקפיצו, גיימסטופ לא ניצלה את העלייה להנפקה של מניות ובכך ייצוב המצב הפיננסי של החברה. זאת אף על פי שהחברה יכלה לגייס כסף באמצעות הנפקת מניות בצורה הקלה והמהירה ביותר מכל החברות שכן בשנת 2020 החברה ביצעה רכישה עצמית של הרבה מאוד מניות בשער של 5 דולר (לעומת שער של 155 דולר כיום ומעל 350 דולר בשיא), מניות שהפכו לרדומות ועל כן החברה יכלה למכור אותן במחיר של קרוב למיליארד דולר לפי שווי השוק שלה היום.

 

לפני מספר ימים דיווחה החברה כי היא צפויה לפרוע את יתרת אגרות החוב שלה – אותן הנפיקה במהירות במהלך חודש יולי של המשבר וגייסה בהן 216 מיליון דולר בריבית נשך של 10%, אגרות החוב היו אמורות להיפרע במרץ 2023. החברה פורעת את אגרות החוב המדוברות ככל הנראה משלוש סיבות עיקריות – הן נועדו מלכתחילה להוות "קרן ביטחון" לחברה בתקופה של חשש מהלא ידוע – תקופה שכבר נעלמה, הריבית שלהן גבוהה מאוד מכיוון שהיא גייסה אותן בחיפזון "ובעל הבית" החדש של החברה - ריאן כהן הוא מיליארד שבמקרה הצורך ככל הנראה יוכל לעזור לחברה להשיג מימון בתנאים עדיפים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)

המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל

טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?

עמית בר |
נושאים בכתבה אורקל טיק טוק

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. 

14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.

כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.

ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.

המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.