דורון ספיר מנכל מגדל
צילום: סיון פרג'

אחרי בלנדר: חברה נוספת לאשראי חוץ בנקאי מגיעה לבורסה

מיכמן אשראי לעסקים השלימה הנפקה ראשונה לציבור. החברה גייסה כ-25 מיליון ש"ח בשווי של כ-70 מיליון ש"ח.  זאת למרות שהיא כמעט אינה רווחית ומחזיקה בתיק אשראי צנוע
אלמוג עזר | (7)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי

ענף האשראי החוץ בנקאי חיכה הרבה שנים לפרוח ונראה שבשנתיים האחרונות כך אכן קורה. כמות המלווים והלווים גדלים וכך גם גודל המימון. החברות גם נהנות משוויים נאים בבורסה המקומית כאשר חברות כמו נאווי, פנינסולה, אופל בלאנס ואחרות נסחרות בשווי של מאות מיליוני שקלים, מה שמעיד שהשוק מאמין שחברות אלו ימשיכו לנגוס משוק האשראי שהוחזק באופן בלעדי על ידי הבנקים.

השבוע הונפקה בלנדר ומספר ימים אחריה אנו כבר עדים לחברה נוספת. מיכמן אשראי לעסקים השלימה בהצלחה הנפקה ראשונה לציבור. החברה גייסה כ-25 מיליון ש"ח בשווי של כ-70 מיליון ש"ח. השווי לאחר הכסף יגיע ל-100 מיליון שקל. 

הכנסות המימון של החברה במחצית הראשונה של 2020 עמדו על 9.9 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-6.3 מיליון ש"ח לתקופה המקבילה ב-2019 ול-15.2 מיליון ש"ח ל-2019 כולה. מדובר במכפיל הכנסות של 1 ל-10, הרווח הנקי עמד על 1.7 מיליון ש"ח במחצית הראשונה של 2020, בהשוואה ל-1.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ו-7.5 מיליון שקל ל-2019. קרי מכפיל רווח של 40.

המחיר הוא גבוה בסטנדרטים של שנים רגילות. אבל קנה המידה שיוצרת המציאות העכשווית באחוזת בית היא שונה. ההנפקות האלו מצליחות בגלל כסף גדול שנמצא אצל הגופים המוסדיים ומחפש אלטרנטיבות השקעה, על רקע הריבית האפסית. מתוך כך, ההנפקה הסתיימה בביקוש יתר בשיעור של 100% ובמחיר של 10% מעל מחיר המינימום המבוקש.

מאות חברות נמצאות בנקודת הזמן הזו עם טיוטת תשקיף או כוונה להנפיק, כולם רצים-אצים לנצל את חלון ההזדמנות. ההזדמנות שלהם זה ההפסד שלכם. בואו נקווה שמיכמן לא תפתח את הימים הראשונים שלה בירידות חדות והשמדת ערך למשקיעים כפי שעשתה בלנדר בימים האחרונים. 

יניב ביטון, מנכ"ל מיכמן אשראי לעסקים 

על פי החברה, תיק אשראי ברוטו של כ-90 מיליון שקל המהווה גידול של 30% לעומת חודש יוני 2019. ההון העצמי מסתכם ב-12.5 מיליון שקל וצפוי לגדול לכ-38 מיליון שקל לאחר השלמת ההנפקה לציבור. הנתונים הללו ממצבים אותה כאחת החברות הקטנות בתחום. ודאי מאלו שכבר מונפקות בבורסה המקומית. 

את ההנפקה הובילה חברת לאומי פרטנרס חתמים ביחד עם אוריון חיתום וביקוש גיוסי הון. משרד עו"ד יורם ל. כהן ושגיא שמש ומשרד רואי החשבון  EY ליוו את ההנפקה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברת מיכמן הוקמה בשנת 2015 על ידי יניב ביטון הינה חברה המעניקה אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במשק, החברה החלה את פעילותה בינואר 2016 והיא עוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בעיקר כנגד קבלת ממסרים דחויים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שום דימיון לבלנדר (ל"ת)
    הגולש 07/02/2021 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מניף - הרבה יותר רווחית (ל"ת)
    גם אשראי חוץ בנקאי 06/02/2021 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מגיב שפוי 05/02/2021 21:37
    הגב לתגובה זו
    אם המיזוג אכן ייצא לפועל, ואם טריא תקבל מכפיל 20 על הרווח. משמע שווי שוק לטריא של 400 מליון (רווח נקי 20 מליון לשנה) לוזון עכשיו בשוי שוק של 125 מליון.. האם רק אני רואה פוטנציאל של 100 אחוז בלוזון?
  • מידע צופה פני עתיד במקרה הטוב. בלון אוויר שצפוי להתפוצץ (ל"ת)
    מפוצץ הבדיות 06/02/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישרא ל י 05/02/2021 00:24
    הגב לתגובה זו
    העצמי. נאווי במכפיל 8/9/10 לרווח ושווי פחות מההון העצמי. טיפש מי שקנה.
  • קרן הפנסיה שלך (ל"ת)
    אנונימי 05/02/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא תעלה הרבה (ל"ת)
    רק מניף 04/02/2021 21:47
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.