וירוס קורונה
צילום: CDC, Unsplash

פייזר עוקפת את הציפיות ומתחילה את ניסוי שלב 3

החברה דיווחה על הכנסות בסך 11.8 מיליארד דולר ורווח מתואם של 78 סנט למניה: הניסוי יכלול 30 אלף משתתפים ב-120 מקומות: 130 מיליון מנות נמכרו
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה חיסון קורונה

החברה דיווחה על הכנסות בסך 11.8 מיליארד דולר, מעל לצפי האנליסיטים שהעריכו הכנסות בסך 11.55 מיליארד דולר, וירידה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה הרווחים הסתכמו ב-13.3 מיליארד דולר.

 

בשורה התחתונה החברה דיווחה על רווח מתואם למניה של 78 סנט, ועקפה את צפי האנליסיטים ל-66 סנט, ירידה של 2.5% לעומת הרבעון המקביל. 

 

פייזר (סימול: PFE) העלתה במעט את הציפיות לשנה כולה. החברה צופה רווחים של 2.85 עד 2.95 דולר למניה, וסך הכנסות של 48.6 ועד 50.6 מיליארד דולר. מן החברה נמסר כי הכנסות בגין חיסוני הקורונה הפוטנציאלים לא נכללות בצפי. האנליסיטים מנגד צופים רווח מתואם של 2.55 דולר למניה ומכירות של 48.5 מיליארד דולר במהלך השנה. 

 

״אמנם יש אי ודאות מאקרו כלכלית, גדולה מהרגיל, בכל הנוגע לתחזית לטווח הקרוב, אך אנו בטוחים כי התחזית שלנו לטווח הארוך נותרה איתנה״ כך נמסר מבכירי החברה. 

 

לאחר שדיווחה על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 1/2 (לכתבה מלאה), אתמול (ב׳) דיווחה החברה כי החלה בניסוי שלב 3 לחיסון כנגד נגיף הקוביד-19. הניסוי יחל בשיתוף עם BioNTech (סימול:  BNTX) הגרמנית. בדומה למודרנה גם פייזר תשתמש בטכנולוגיה בשם  mRNA לצורך פיתוח החיסון. 

 

mRNA נועד לעזור לגוף לייצר חלבון כנגד נגיף הקורונה ומחלות רבות אחרות, אך יחד עם זאת מעולם לא פותח שום חיסון בטכנולוגיה זו. 

 

הניסוי יכלול 30 אלף משתתפים מ-120 מקומות שונים ברחבי העולם, וביניהם אזורים שנפגעו קשה מהתפשטות הנגיף. במידה והניסוי יצליח השותפות מתכוונות לבקש עד לחודש אוקטובר אישור רגולטורי, ולספק כ-100 מיליון מנות עד סוף 2020 ועוד כ-1.3 מיליארד מנות עד סוף 2021.

 

בשבוע שעבר חתם הממשל האמריקאי עם פייזר וחברת BioNTech על הסכם לרכישת מאה מיליון מנות חיסון. גם ממשלת בריטניה כבר חתמה על הסכם עם השותפות לרכישת 30 מיליון מנות חיסון.

 

אך המרוץ לחיסון גבה מחיר מפייזר, יצרנית התרופות אמרה כי צוות המכירות אינו נפגש פנים מול פנים אל מול רופאים ולקוחות, וכי הם מתכננים להמתין עד שהמצב יהיה בטוח יותר ולכן מאטים את שיעור המרשמים והחיסונים החדשים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

החברה העריכה ״השפעה שלילית נטו של כ-500 מיליון דולר״ במהלך הרבעון, בעקבות התפשטות הנגיף.

 

מן הצד השני, החברה דיווחה כי המכירות בכמה מוצרים, הניתנים בהזרקה סטרילית, עלו וזאת בעקבות השימוש הגובר של שירותי הבריאות במוצריהם. גם בתרופה כנגד דלקת ריאות, Prevenar 13, פייזר ראתה גידול משמעותי בביקוש. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בסוף השנה יהיה בישראל חיסון עדד. רועה לאספסוף כבר יש. (ל"ת)
    אשמדאי 29/07/2020 07:44
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.