הריסת בית מעריב יוצאת לדרך; הכשרת הישוב תקים מגדל ב-400 מיליון שקל
(עדכון: 10/11, 8:00) הריסת בית מעריב המיתולוגי יוצאת לדרך. ביום שלישי הקרוב צפויות להחל עבודות ההריסה של המבנה ההיסטורי במרכז ת"א, לאחר שבשבוע שעבר התקבל היתר ההריסה מהעירייה, והערכות הן שמדובר בתהליך שיארך למעלה מחודש נוכח מורכבותו. במקום המבנה, תקים חברת הכשרת היישוב, שבשליטת עופר נמרודי, מגדל בן 42 קומות המיועד לתעסוקה, מלונאות ומסחר.
בשנת 2009 רכשה הכשרת היישוב את הקרקע מעיתון מעריב, שהיה אז בשליטתה, בכ-32 מיליון שקל. על פי הערכות החברה, בהנחה שיתקבל היתר חפירה ודיפון במהלך 2020, הקמת המגדל תסתיים תוך 5 שנים. עלויות ההקמה, בהינתן אישור של 42 קומות, צפויות לעמוד על כ-400 מיליון שקל.
מתוך מצגת החברה, ספטמבר 2019
התכנית המקורית למגדל כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בינואר 2014, כללה 55 קומות. כשלוש שנים לאחר מכן (יוני 2017), הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית תוך הגדלת גובה הבניה המירבי ל-60 קומות, בכפוף לאישור רשות התעופה האזרחית (רת"א). בהמשך תוקנה החלטת ההפקדה בעקבות עמדת רת"א לפיה לא ניתן לאשר את הגובה המוצע מאחר והוא מסכן את בטיחות הטיסה בנתב"ג, ונקבע כי הבינוי יופחת ל-42 קומות - קיצוץ של 18 קומות, וגובה בינוי מירבי של 180 מ' מעל פני הים.
בהחלטתה סייגה הוועדה המחוזית כי "אם לעת הוצאת היתר הבניה יתקבל אישור מאת הרת"א להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה 256 מ' מעל פני הים". עוד הוחלט על הגבלת היקף זכויות הבניה ל-43,500 מ"ר תעסוקה ועד 4,850 לשימושים ציבוריים. ביולי 2018 אישרה הועדה המחוזית את התכנית המתוקנת למתן תוקף.
- אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
- הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על החלטה זו הגישו הכשרת היישוב ועיריית ת"א ערר למועצה הארצית לתכנון ובניה להגבהת המגדל ל-60 קומות. הכשרה ביקשה לאשר את התכנית שהפקידה המחוזית טרם ההפחתה בטענה כי מדובר בסירוב עקרוני מצד הרת"א לבחון חריגת גובה כפי שמחייב התיקון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג (תמ"א 4), ומצד עיריית ת"א, שעתידה לקבל קומות במגדל, נטען כי לקיצוץ המגדל ישנן השלכות משמעותיות ברמה התכנונית בעיר. לעמדת מהנדס העיר, "מיקום התכנית מאפשר ומחייב לנצלו לטובת בנייה לגובה רב ובצפיפות גבוהה, וניתן להתמודד עם הסיכון הבטיחותי באמצעים הנדסיים שונים". החלטה סופית של המועצה הארצית בנושא טרם התקבלה.
התכנית למגדל בית מעריב משתרעת על שטח של כ-1.7 דונם וממוקמת במפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. תחנת הרכבת הקלה "תחנת קרליבך", שתהווה את החיבור בין שני קווי הרכבת הקלה הירוק והאדום, תמוקם תחת הצומת.
- 5.גוסינ 13/11/2019 08:09הגב לתגובה זועם אנשים מסוימים, תמורת פרסום כתבות. לא התעניינו שעבדו שם משפחות שלמות שלא עשו כלום כל היום וישבו במרפסת הגדולה בעורף של הבניין. 10 אנשים דגולים שניסו לסחוב על גבם את העיתון לא הצליחו להאכיל את המאות שישבו על המרפסת ואכלו מהתקציבים, מוקדם או מאוחר העיתון היה אמור לקרוס.
- 4.ינאי 08/11/2019 09:22הגב לתגובה זונמרודי נכשל כישלון מחפיר במעריב.רגע לפני שמצא פרייר כנוחי שקנה עסק הרוס, נמרודי מכר לעצמו את הנכס ב32 מליון שקל...ועכשיו יקים 60 קומות..לא הייתי קונה ממנו סמרטוט ריצפה.
- 3.ישראבלוף 07/11/2019 22:03הגב לתגובה זוהגיע הזמן שב2020 ייאוחדו כל המועצות המיותרות והבזבזנות.למה צריך עשרות ראשי ערים בטלנים שעולים הון למשלם המיסים.לאחד מיד את כל גוש דו לעיר אחת שמאלנית וגאה!
- 2.ברכה 07/11/2019 20:05הגב לתגובה זומי אישר להרוס ? לא יתכן .
- אחת העם 08/11/2019 18:17הגב לתגובה זוממש לא יאמן.
- 1.סוחר 07/11/2019 17:48הגב לתגובה זוזה אותו איש שחלם על גז ומחק 1 מיליארד שח בקידוח?זה האיש שקיבל ירושה ובעצם לא עשה שקל לבד?זה האיש שלובש פאה נוכרית למרות שכולם יודעים?לא הייתי קונה אצלו עיתון בתחנת דלק....
מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע
רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.
למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.
60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה
שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ, מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.
אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.
- מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.
