ראש הממשלה בנימין נתניהו
צילום: צילום מסך, Bizportal

שעת האפס: גורל שדה דב בידי נתניהו - האם יאשר דחייה?

חברי וועדת הכספים הצביעו היום פה אחד בעד מתווה הבזק של סמוטריץ' לדחיית סגירת השדה. במשרד הביטחון טוענים כי מדובר מבחינתם בנקודת אל חזור

מורן ישעיהו | (10)

סאגת שדה דב ממשיכה לעמוד על סדר היום הציבורי. בהמשך לדיון שקיימה וועדת הכספים בשבוע שעבר בנושא פינוי השדה, היום (ג') הצביעו חברי הוועדה פה אחד, בעד הצעתו של שר התחבורה הנכנס - בצלאל סמוטריץ לראש הממשלה, לדחות את סגירתו. מנגד טען מנכ"ל משרד הביטחון כי מערכת הביטחון כבר נערכה לעזוב את המקום, וכי שינוי של התוכניות יצריך 3 חודשי התארגנות.

המתווה לחקיקת בזק כפי שמציע סמוטריץ' כולל דחייה של סגירת השדה בעוד שלוש שנים כאשר לטענתו מדובר ברווח לכל הצדדים המעורבים. לדבריו, "השדה ימשיך לעבוד בשנים הקרובות, כאשר במקביל יקודמו כל ההליכים לבנייה על הקרקע, ויעוגנו זכויות בעליה הפרטים של הקרקע, וכאשר תבשיל העת לעבודות בשטח, תפונה הקרקע, כאשר במקביל ינוצל הזמן לגיבוש פתרון חלופי לתושבי אילת".

"המדינה התנהלה בצורה מאוד שגויה בכל הנוגע לטיפול בשדה דוב, מראשית הדרך", אמר סמוטריץ' והוסיף: "ביום שמוניתי, קיבלתי טלפון מרה"מ להיכנס לעובי הקורה ולגבש מתווה. אם רה"מ יאמץ זאת, ניתן להעביר את החוק תוך 48 שעות. אך צריך החלטה מהותית שלו".

בהמשך לדברים שב יו"ר הוועדה, משה גפני, על הצעתו לדחות את סגירת שדה דב עד לינואר 2020. "אנחנו נתבע לדין היסטורי על הנזקים הכלכליים שתביא הפגיעה באילת למדינה, כי הרי במצב דברים שכזה, אילת תיסגר", אמר. 

בין חברי הכנסת שהביעו תמיכתם בהמשך הפעלת שדה התעופה הם ניר ברקת, קטי שטרית, דוד ביטן, קרן ברק, מאי גולן ויואב קיש מסיעת הליכוד; אבי ניסנקורן, מיקי לוי ואורית פרקש-הכהן מסיעת כחול לבן; יעקב אשר, ינון אזולאי ויעקב מרגי ממפלגת ש"ס.

"הנזק המהוון לכלכלת אילת גדול מאיבוד ההכנסות ממימוש החלופה לשדה"

בדיון נכחו גם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וסגן ומ"מ ראש העירייה, אלי לנקרי. בדוח שהציג לנקרי המפרט את נזקי מהלך סגירת השדה בהסתמך על דו"ח שביצע הכלכלן דוד בועז, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ציין כי הרחקת אילת מת"א תגרום לירידה שנתית של 13% בכניסות לעיר של תיירים מקומיים ובירידה של כ-850,000 לינות. עוד דובר על צפי לסגירת 1,400 חדרי מלון כמו גם מאות בתי עסק מכלל 7,500 עסקים קיימים בעיר אילת.

לפי בועז, צפויה ירידה ירידה של כ-10% בתוצר של אילת המוערך בכ-12 מיליארד שקל, שתביא לקיטון בהכנסות ממיסים של המדינה. להערכתו, "הנזק המהוון לכלכלת אילת, יהיה גדול בהרבה מאיבוד הכנסות שהמדינה צפויה לקבל באופן חד פעמי ממימוש החלופה לשדה דב הקיים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אתמול העביר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מכתב דחוף לרה"מ שבו קרא לו להתערב בסוגייה. "שעת האפס שקרבה מעמתת אותנו עם ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות למהלך. אין צורך להכביר במילים על המחיר הגבוה שתשלם לא רק העיר אילת, אלא החברה הישראלית כולה, במידה ולא תידחה סגירתו של שדה התעופה", כתב.

תכנית הותמ"ל בשדה דב תופקד בתחילת יולי וצפויה למתן תוקף במהלך שנת 2020 וזאת בתנאי שלא יוגשו עררים למועצה הארצית או לבתי המשפט. במכתב שהוציאה מנהלת אגף התכנון בעיריית ת"א בדבר ההליך התכנוני על שטח שדה דב קבעה כי הצפי המהיר ביותר לאפשרות להוצאת היתרי בניה בשטח הוא 4 שנים לפחות.

משרד הביטחון: נקודת אל חזור

לצד הקריאה הנרחבת לדחיית סגירת השדה, לעמדתו של אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון מדובר בנקודת אל חזור מבחינת יציאת מערכת הביטחון. "השקענו כ-2 מיליארד שקל, זה קשור לאלמ"ח, לייחוד טייסות, היום השדה עובד בצורה מרודדת. יש אנשים שהולכים הביתה, יש שמשתחררים, יש שהולכים לבסיס אחר. זה לא שאני נשאר עם קבוצת פקחים פנויים". 

עוד הוסיף כי "מערכת הביטחון ב-1 ליולי, פונקציונאלית לא יודעים להפעיל את המקום הזה, כי לא צריכים אותו. אם שר הביטחון יחליט שנפעיל את השדה הזה, צריך 3 חודשים להכין זאת. גם לא נשמע לי הגיוני שצה"ל יפעיל שדה תעופה אזרחי, אני מבקש שזה לא יוטל על מערכת הביטחון".

עוד בהקשר זה, העריך מאיר מלכה גרניט, ראש מטה רשות שדות התעופה כי "ייקח לפחות שנה להכשיר אנשים שיתפעלו את המקום, אין לנו כרגע פקחים, צריך לקלוט פקחים, להכשיר אותם, לרכוש ציוד שאין שם".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סמי 30/06/2019 13:31
    הגב לתגובה זו
    הוא ידחה את זה עד אחרי הבחירות כי כל דבר שמחייב החלטה עכשיו, בעיניו יכול לפגוע בו בבחירות. לכן יהיה כאן שיתוק מוחלט עד אחרי שהליכוד יפסיד. והוא בדרך להפסיד, ולא זה לא כמו פעמים קודמות, הפעם הוא הולך באמת להפסיד המצב השתנה לגמרי.
  • 9.
    קונספירציה 28/06/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
    זאת דוגמה מעולה, איך יח"צנים לוקחים נושא שלא צריך לעניין אף אחד ומשכנעים אותנו שהמטוסים חייבים לנחות על חוף הים הכי יקר במדינה (הזוי) אחרת יהיה פה איראן!!! ורחמים על הרופאים... ספינים, ספינים, ספינים שנועדו לדשן עוד בעל אינטרס מדושן. שדה הזוי במיקום הזוי. חלם!
  • 8.
    יש קצת 28/06/2019 00:33
    הגב לתגובה זו
    יש קצת מודעות של דירות יד שנייה בקרבה לת"א..
  • 7.
    משרד הבטחון אמר את דברו .אתה מבין את זה משיח השקר סמוטר (ל"ת)
    ששון 26/06/2019 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משרד הבטחון אמר את דברו .אתה מבין את זה משיח השקר סמוטר (ל"ת)
    ששון 26/06/2019 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק רכבת מהירה (ל"ת)
    רק רכבת מהירה 26/06/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה נזכרו בדקה ה-90 ??? התאריך היה ידוע מזמן (ל"ת)
    דני 26/06/2019 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להוציא משם את הצבא ב-1 ביולי. כל השאר כבר יקרה מעצמו. (ל"ת)
    אני 26/06/2019 07:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסף 25/06/2019 22:35
    הגב לתגובה זו
    והיו החכמים שאמרו שחולדאי מצפצף על בג"ץ כלומד ביד אחת השמאל רוצה לשמור וביד השניה עושה מהחלטת בג"ץ צחוק.... והימין של סמוטריץ איפה הוא???
  • 1.
    שיסגרו כבר את השדה הנוראי הזה! תושבי אילת משקרים (ל"ת)
    פטריוט 25/06/2019 15:32
    הגב לתגובה זו
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.65%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

פינוי בינוי דירות
צילום: איציק יצחקי

רובי קפיטל תממן פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים

החברה חתמה על הסכם מימון לקידום פרויקט “מגדלי אדומים” שיהיה הראשון במעלה האדומים לצאת לדרך. הוא כולל הריסה של 147 דירות ישנות ובניית כ-750 חדשות בשכונת כלי שיר; המהלך יתבצע בשיטת בינוי-פינוי-בינוי על ידי חברת בן דוד

צלי אהרון |

רובי קפיטל חתמה על הסכם למימון פרויקט “מגדלי אדומים”, פרויקט הפינוי-בינוי הראשון שמתקדם לביצוע במעלה אדומים. מדובר במהלך די משמעותי עבור השכונה הוותיקה כלי שיר, שבה ייהרסו 147 דירות ישנות לצד 17 חנויות, ובמקומן יוקם מתחם חדש שיכלול כ-750 דירות, מבני ציבור ושטחי מסחר. ההסכם מאפשר ליזמים להתחיל בפועל את שלבי התכנון המתקדמים, את ההיערכות לבנייה ואת הביצוע בשלבים - בהתאם למודל של בינוי-פינוי-בינוי.

הפרויקט מבוסס על שימוש ב"קרקע משלימה" שנרכשה מרמ"י. על הקרקע הזו יוקם המגדל הראשון במסגרת המתחם, והוא ישמש כפתרון מעבר לדיירי הבניינים הקיימים. המשמעות היא ששלב הפינוי יתבצע רק לאחר שהבנייה הראשונית תושלם, כך שהדיירים לא יידרשו לעזוב את העיר לתקופה ממושכת. מודל זה נמצא בשימוש במספר פרויקטים בארץ בשנים האחרונות, בעיקר באזורים שבהם המתחם הקיים אינו מאפשר תהליך פינוי כולל בתחילת הדרך. כאן, מדובר ביישום ראשון מסוג זה באזור יהודה ושומרון, מה שמוסיף שכבה נוספת של תכנון ובקרה בשל מאפיינים סטטוטוריים יחסית ייחודיים.

לפי התכנון, הפרויקט הכולל צפוי לכלול בנייה של מגדלים בני תשע עד שלושים ואחת קומות, לצד מערכות תשתית חדשות שיותאמו לצפיפות העתידית של השכונה. בין היתר, יוקמו חניונים תת־קרקעיים, שטחי מסחר בהיקף של כ-3,000 מ"ר, מבני ציבור, ופארק שכונתי. בנוסף, אושרה למתחם מערכת פינוי אשפה פניאומטית, מרכיב תשתיתי שמיועד להתמודד עם העלייה הצפויה בכמות התושבים בשכונה המתחדשת.

מבחינת המספרים, היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט מוערך בכ-1.36 מיליארד שקל. מדובר בהיקף שמייצר תזרים רב שנתי ומתפרס על שלבי ביצוע שונים, בהתאם להתקדמות הבנייה ולמכירת הדירות. ליווי פיננסי בדרך כלל מאפשר ליזמים לא רק להתחיל בעבודות בפועל, אלא בנוסף לייצר ודאות עבור מוכרי דירות פוטנציאליים, שרוצים להבין את יציבות הפרויקט. בשוק שבו ריביות גבוהות ומגבלות מימון מקשות על חלק מהחברות, יצירת מסגרות ליווי להפעלות ארוכות־טווח היא תנאי בסיסי לקידום פרויקטים גדולים.

המודל המתוכנן לביצוע בשלבים משפיע גם על לוחות הזמנים. בשלב הראשון תבוצע הבנייה על הקרקע המשלימה. לאחר איכלוסה, יועברו הדיירים מהבניינים הישנים אל המגדל החדש, ורק לאחר מכן יתחילו עבודות ההריסה ובניית המגדלים הנוספים. תהליך זה מצריך תיאום הדוק בין גורמי התכנון, גורמי המימון, הדיירים והעירייה. בנוסף, מרכיבי תשתית כמו הסדרי תחבורה, שדרוג כבישים ופתרונות חניה נבחנים במקביל, כדי לאפשר לתושבים החדשים והוותיקים שילוב חלק של השכונה במרקם העירוני.