ההמשלה תאשר היום החלטה לקידום החדשנות באקלים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל עד 2026. במסגרתה תתבצע השקעה בטכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל וגיוסן לסיוע בעמידה ביעדיה של ישראל סביב משבר האקלים. זאת, על בסיס יתרונות יחסיים של החדשנות הטכנולוגית הישראלית, ובעזרת יצירת יתרונות יחסיים בסביבה העסקית-רגולטורית בישראל.

החלטת הממשלה תכלול יעדים כמותיים לעידוד החדשנות באקלים, בהם: הכפלת מספר המחקרים היישומיים בתחום האקלים טק; הכפלת מספר הפטנטים בתחום; הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026; הגדלת מס' פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026; הגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (מעל 10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026; ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 (לעומת 1 כיום); הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026; ועוד.

בין הצעדים שנכללו בהחלטת הממשלה, קידום ומימון מחקר יישומי בתחומי האקלים; מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים; מימון וקידום חברות הזנק בתחומי האקלים-טק; הקמת קהילת חוקרים בתחום; שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים, מפגעים סביבתיים, ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי; הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים; קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל; הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דו"ח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק, וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה. החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו. היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל : להכפיל תוך 5 שנים את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של 10 קרנות הון סיכון ישראליות שמתמחות בתחום האקלים, עד שנת 2026 (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות ההון סיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל40 עד שנת 2026. מודה לראש הממשלה, לשרות, זנדברג ואלהרר על השותפות.״

• החשב הכללי מסביר מה עלות החוב האמיתית ולמה הורדת הדירוג בקושי השפיעה
• שעת האפס: גורל שדה דב בידי נתניהו - האם יאשר דחייה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן."

קארין אלהרר, שרת האנרגיה: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שיישומו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות, נעמוד ביעד. משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ₪, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימן ירוק, ייצור אנרגיה בדו שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה. אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרד הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".