כסף ישראלי שקל
צילום: Istock

קרנות הנאמנות: מגמת הפדיונות מתחלפת בגיוסים בפברואר

בשבוע החולף גדלו נכסי תעשיית הקרנות לכ-316 מיליארד שקל בעקבות כניסתן של קרנות הסל שחלקן הסתכם בכ-90 מיליארד שקל. מה עשו הקטגוריות השונות?

מורן ישעיהו |

מגמת הפדיונות עמה פתחה תעשיית קרנות הנאמנות את השנה החדשה מתחלפת כעת בגיוסים כאשר בסיכום השבוע החולף גייסו הקרנות כ-860 מיליון שקל, מהם כ-830 מיליון שגייסו הקרנות המסורתיות וכ-30 מיליון שגייסו הקרנות הכספיות. כך לפי אומדנים של כלכלני מיטב דש. 

הנתון החיובי מגיע ברקע למגמה חיובית שנראתה בשוקי המניות ועליות שערים באגרות החוב הקונצרניות בישראל. בתוך כך, מדד S&P500 עלה בכ-1.4%, מדד הנאסד"ק הוסיף כ-1.8% וה-DAX הגרמני עלה בכ-1.7%. בסיכום שבועי, רשמו מדדי ת"א 35 ות"א 125 תשואה חיובית של עד כ-0.4%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.35%.

בשבוע החולף גדלו נכסי תעשיית הקרנות לכ-316 מיליארד שקל בעקבות כניסתן של קרנות הסל שחלקן הסתכם בכ-90 מיליארד שקל. 

בתעשייה האקטיבית, מובילה את הגיוסים השבוע היא קטגוריית אג"ח כללי. מי שהציגה את הפדיון החודשי והשנתי המצטבר הגדול ביותר בשנת 2018 עולה כעת בקצב הגיוסים לסכום של כ-80 מיליון שקל. לצד זאת, קרנות אג"ח חברות חוזרות השבוע לפדות סכום של כ-40 מיליון שקל בדומה לקרנות אג"ח מדינה שפודות גם הן כ-50 מיליון שקל.

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, משנות מגמה משבוע שעבר, ועוברות השבוע לגיוסים הנאמדים בכ-30 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל שהייתה הקטגוריה היחידה שסיימה את חודש ינואר עם גיוס חיובי, ממשיכה לפדות זה שבוע שני, סכום הנאמד בכ-45 מיליון שקל. זאת, בעקבות המגמה המתמשכת של היחלשות הדולר אל מול השקל מתחילת שנת 2019.

בתעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות המהוות כ-60% מהתעשייה סיימו את השבוע בגיוסים הנאמדים בכ-835 מיליון שקל המתחלקים לכ-675 מיליון שקל שגייסו הקרנות המתמחות במניות בחו"ל וכ-160 מיליון שקל שגייסו הקרנות שמתמחות במניות בישראל. בקטגוריה המנייתית נרשם פער בין קרנות הסל שגייסו כ-565 מיליון שקל לעומת כ-270 מיליון שקל שגייסו הקרנות המחקות.

עוד לפי הנתונים, קרנות אג"ח מדינה כמו גם קרנות אג"ח כללי פדו בשבוע החולף כ-5 מיליון שקל. מנגד, המומנטום החיובי בקרנות אג"ח חברות נמשך כאשר אלו גייסו כ-60 מיליון שקל.

בקרב הקרנות הכספיות נרשמה האטה ניכרת בקצב הגיוסים נוכח הרצון המתמשך של המשקיעים להגדיל סיכון, בעקבות עליות השערים המתמשכות במדדי המניות והאג"ח מתחילת השנה. בעוד הקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-80 מיליון שקל, הקרנות הכספיות השקליות פדו כ-50 מיליון שקל. בסך הכל גויסו כ-30 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.